חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort descending קמפוס
מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות דהן יצחק רחובות

מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה.

סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה.

המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל דואני מיה רחובות

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל

ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ-60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב-1992, בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי – 'אגמון החולה'.

בספר זה נעשה לראשונה שימוש במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא והצלבתם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו מובילה לכמה תובנות חדשות.

הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידיאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית.

לשון האש דודאי רינה רחובות

לשון האש

"כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא

כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד)

במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

לקחי ההיסטוריה דוראנט ויל רחובות

לקחי ההיסטוריה

999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ דיון מאקאדם הת'ר רחובות

999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ

ב-25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ.

המטען היה 999 נערות ונשים צעירות, כולן יהודיות. זהו סיפורן.

הרכבת יצאה מהעיירה פופרד שבסלובקיה. הן היו בתחילת חייהן, לא נשואות וחדורות תחושת הרפתקנות וגאווה לאומית. הן עזבו את בית ההורים לבושות במיטב מחלצותיהן ונופפו לשלום בשמחה, בציפייה לבאות. הן היו להוטות להתייצב לעבודתן במפעל בשירות ממשלתן ששילמה 500 רייכסמארק (כ-200 דולר) תמורת כל אחת מהן, רק כדי שהנאצים ייקחו אותן כעובדות כפייה. 999 נשים צעירות יצאו לדרך, רק מעטות שרדו.

הנשים הללו, שנשלחו למוות בטוח, לא היו לוחמות מחתרת, לא מרגלות, ואף לא שבויות מלחמה. הן היו האוכלוסייה החלשה ביותר, משוללות כוח וערך לא רק כי היו יהודיות, אלא גם כי היו נשים.

עתה, במלאות 75 שנה לשחרור המחנה, בהסתמך על ראיונות מקיפים עם ניצולות ומידע היסטורי שנאסף באמצעות מסמכים, עדי ראייה וקרובי משפחה, הסופרת עטורת השבחים הת'ר דיון מאקאדם מגוללת לראשונה את סיפורן הנוגע ללב של 999 נשים אלו.

הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים דן בהט אלקנה

הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים

"הר הבית – המתחם הקדוש בירושלים" הוא שם ספרו החדש של הארכיאולוג פרופ' דן בהט (82). בהט שקד על הספר שנים ארוכות, והוא מפרט בו על כל מבנה בהר, כל סטייה בנתיב החומה, כל בור וכל שער חסום. הוא מהחוקרים המאמצים את גישת מסורת ישראל וסבורים שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים.

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים דפני אמוץ רחובות

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים

ואשיבה - תשובות אמוניות לצעירים בענייני הדור והשעה דרוקמן חיים רחובות

ואשיבה - תשובות אמוניות לצעירים בענייני הדור והשעה

תנועת נוער מעורבת – לכתחילה או בדיעבד? מהי הגישה הנכונה לבעלי נטיות הפוכות? המאבק הפמיניסטי – טוב או רע? כדאי להשתתף במסע לפולין? מותר לעלות להר הבית בימינו? להתגייס לצבא – או ללמוד תורה? מי אמר שהיהדות היא הנכונה? למה יש רע בעולם? בשביל מה צריך כל כך הרבה מצוות? יש בעיה לשמוע שירים לועזיים  או חילוניים? אני נמשך לתורת הסוד... מה דעת הרב? כיצד לבחור ישיבה או אולפנה?

שאלות בוערות אלו, ורבות כמותן, מעסיקות בימינו צעירים רבים, בעיקר בתקופת הנערות ושנות הבגרות הראשונות. במשך שנים ענה הרב חיים דרוקמן לשאלות רבות בענייני תורה והשקפה שהעמידו לפניו צעירים ותלמידים. הרב לא נרתע משאלות נוקבות וטעונות, כשם שלא נלאה מלענות על שאלות פשוטות ויומיומיות. את תשובותיו הקצרות אך היסודיות ענה מתוך היכרות קרובה ובלתי אמצעית עם צעירים ובני נוער ומתוך ידע רב ועומק תורני ומחשבתי. מתוך מאות השאלות שנשאל הרב במהלך השנים, מרכזת סדרת "ואשיבה" שאלות בוערות ואקטואליות במיוחד. בכרך הראשון מובאות תשובותיו של הרב בענייני צניעות ומשפחה, עַם וארץ. בכרך השני מובאות תשובותיו של הרב בענייני אמונה ועבודת ד', תורה ולימוד תורה.

החד לשוניות של האחר דרידה ז'אק רחובות

החד לשוניות של האחר

ז'אק דרידה אהב לצטט את אמירתו של היידגר שלפיה על קורות חייו של הפילוסוף להסתכם במשפט "נולד, חשב, מת". אבל בחיבור המוגש כאן לקוראי העברית הוא בחר להציג את סיפור חייו האישי כמקרה מבחן קיצוני אך מובהק לסוגיית היחס בין הסובייקט לשפה.

נקודת המוצא לטיעון הסבוך והמורכב שהוא מבקש לפתח היא הצהרתו האפורטית סמוך לפתיחה: "יש לי רק שפה אחת, והיא אינה שלי".  השפה הזאת היא הצרפתית, אבל ז'אק דרידה, אזרח צרפת כמעט כל חייו, אינו "פשוט" צרפתי. הוא יהודי במוצאו ובשייכותו האתנית (בן למשפחה ששורשיה בין השאר ספרדיים); הוא מוגרבי, כלומר צפון-אפריקאי, שנולד וגדל באלג'יריה; והוא צרפתי מכוח צו כרמייה משנת 1870 ומכוח תושבותו, השכלתו, דיבורו וכתיבתו בשפה הצרפתית.

יש מן הסתם אנשים שטוענים להיותם בעלי זהות טהורה, מקורית ואחידה, שמתיימרים לדעת בוודאות מה ומי שייך, ומי ומה זר – סובייקטים חד-לשוניים מכול וכול שתובעים בעלות מוחלטת על שפתם. דרידה, בכל פרקטיקת הדקונסטרוקציה שנקשרה בשמו, תמיד חלק על תפיסות כאלה ועמל לחשוף את סתירותיהן הפנימיות. מבחינתו החד-לשוניות תמיד תהיה "של האחר" – לו עצמו לא יוכלו להיות חלק ונחלה בה, ביחס אליה העצמי שלו תמיד יהיה אחר.

עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים - מייסדי הפסיכולוגיה דנים בעיקרי גישותיהם דרשן דרור רחובות

עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים - מייסדי הפסיכולוגיה דנים בעיקרי גישותיהם

דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אפשר היה לקיים מפגש דמיוני בין הוגי האסכולות בפסיכולוגיה מפרויד ועד ימינו. כל הוגי הזרמים והגישות השונות סביב שולחן אחד. פרויד לצד יונג ואדלר. אריקסון ווונדט לצד ויניקוט ואנה פרויד. ווטסון לצד טיצ'נר, סקינר, ת'ורנדייק ופבלוב. פרום לצד מאסלו, רוג'רס ופראנקל. ביהביוריסטים לצד הומניסטים. סטרוקטורליסטיים לצד הוגי גישת הגשטלט. אלה לצד אלה.

כיצד הייתה מתנהלת הדינמיקה ביניהם? אילו תובנות היו עולות מהשיח בין האישים, בהכירנו את אישיותם המורכבת של כל אחד מהם? אילו תובנות היו נרקמות מבין אינספור הפולמוסים שוודאי היו מנהלים? ומעל לכול – האם הגישות שהציגו היו באמת כה שונות, גם לאחר ליבון ההשקפות, או שמא נגזרו הן אך בשל התקופה ומהמציאות שבה פעל כל אחד מהם? אולי היו יכולים הם להגיע להסכמות כלשהן, אילו היו בוחנים את הדברים בפרספקטיבה של זמן ומקום?

ספר זה פותח צוהר לסדרת מפגשים מרתקת, שוודאי התקיימה לה בעולם אחר ובזמן אחר. הוא נותן הצצה נדירה לעולמם המרתק של כל אחד מהאישים שהטביעו את חותמם על עולם הפסיכולוגיה המוכר לנו היום. לנו, הקוראים, לא נותר אלא להציץ, ולו לרגע, אל עולמם המרתק, לדינמיקה המתפתחת ביניהם ולתובנות שעולות ממפגשים אלה, הדנים ברעיונות מרכזיים בנפש האדם.

Pages

חדש על המדף

איפוס

מדינה יהודית - הרצל ואתגר הלאומיות

שם המחבר:
חזוני יורם
קמפוס:
רחובות

"היום אנחנו עומדים בפני השאלה: האם לזנוח את האידיאלים הפוליטיים של אבותינו או לשוב אליהם. אם אנו מעוניינים לקבל החלטה נבונה, עלינו להכיר את סיפורו של בנימין זאב הרצל, ואת משנתו המדינית אשר צמחה מתוך סיפור זה"

הרצל לא היה רק פעיל ציוני, אלא אחד מההוגים הפוליטיים החשובים של המאות האחרונות. תוך ניתוח מפורט של ההיסטוריה האישית של הרצל ותוך עיון בכתביו וביומניו  משרטט חזוני את דמותו של האיש שבנחישותו ובכוח חזונו שינה את גורלו של העם היהודי ויצר תשתית והצדקה רעיונית לתחיה לאומית. 

"מדינה יהודית: הרצל ואתגר הלאומיות" הוא סיפורו של קרב האיתנים הרעיוני בין הרצל, שביסס תיאוריה פוליטית לאומית ושמרנית, לבין רוחות הזמן הליברליות מבית מדרשם של ז'אן ז'אק רוסו ועמנואל קאנט, שסחפו את יהדות אירופה שכמעט וויתרה על המרכיב הלאומי בזהותה. מדינת ישראל המודרנית, מדינת הלאום של העם היהודי, היא עדות נצח לכך שבסופו של החשבון ההיסטורי - ידו של הרצל הייתה על העליונה. 

  • איך מוביל קו ישר מהגותו של הרצל אל חוק יסוד הלאום?

  • מדוע הקונגרס הציוני, שהיה אמור להתקיים במינכן, נאלץ לעבור לבאזל?

  • "מדינת היהודים" או "מדינה יהודית" - מה הרצל באמת רצה?

  • מהי תרומתו של הרצל לתחייתה של הלאומיות כמושג החשוב ביותר בפוליטיקה העולמית של ימינו?

הבחירה - אפילו בגיהנום התקווה יכולה לפרוח

שם המחבר:
אגר אדית
קמפוס:
רחובות

השנה 1944 ואדית אגר, רקדנית בלט ומתעמלת בת שש־עשרה, נשלחת לאושוויץ. שעות לאחר שהוריה נספו, ד"ר יוזף מנגלה מכריח את אדית לרקוד כדי לשעשע אותו, ולמען הישרדותה היא עושה זאת. ב־1945, כשהמחנה משוחרר סוף־סוף על ידי חיילי ארצות הברית, היא נשלפת מתוך ערמת גופות, כמעט על סף מוות.
במשך עשורים רבים סבלה אדית מפלשבקים ומרגשות האשמה של השורדים, אך אימי השואה לא שברו אותה; למעשה, הם עזרו לה ללמוד להיאבק, לחיות באומץ ולפתח חוסן עצמי. שלושים וחמש שנים אחרי תום המלחמה היא חזרה לאושוויץ והצליחה סוף־סוף להירפא עד תום ולסלוח לאדם היחיד שעד כה לא הצליחה לסלוח לו – היא עצמה.
ד"ר אדית אגר אורגת את סיפור מסעה האישי המרשים בסיפוריהם הנוגעים ללב של אנשים אחרים. לאורך עשרות שנים סייעה לרבים – אנשי צבא, פצועי מלחמה ונפגעי טראומה פיזית ונפשית – להירפא בשיטה שפיתחה כפסיכולוגית קלינית. בבסיס השיטה הייחודית של ד"ר אגר עומדת הקביעה: איננו יכולים תמיד לשלוט במה שקורה לנו בחיים אך אנו יכולים לבחור כיצד להגיב למה שקורה לנו. ד"ר אגר בוחנת את הדרך שבה אנחנו נוטים לכלוא את עצמנו בתוך מחשבותינו ומראה לנו כיצד למצוא את המפתח לחירות.

להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים

שם המחבר:
פיטרסון ג'ורדן
קמפוס:
רחובות

ב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה?

עשרה דברים שילדים עם אוטיזם רוצים שתדעו

שם המחבר:
נוטבום אלן
קמפוס:
רחובות

כשפורסם המאמר של אלן נוטבום שעל בסיסו נכתב הספר הזה, הוא הפך מיד לוויראלי ולקריאת חובה לכל ההורים, העובדים הסוציאליים, המורים, המטפלים וקרובי המשפחה של ילדים עם אוטיזם. אחת האמהות שקראה אותו אמרה בפשטות: "זה בדיוק מה שהבת שלי היתה אומרת, אילו יכלה" רב המכר שלפניכם הנו מהדורה שלישית ועדכנית שנמכרה בלמעלה מרבע מיליון עותקים ברחבי העולם. בכתיבה מלאה בתבונה, חמלה והומור, אלן נוטבום מגדירה את מה שלדעתה הם עשרת המאפיינים המרכזיים המאירים את הלך המחשבה ותחושות הלב של ילדים עם אוטיזם. ניסיונה של נוטבום כאם לשני בנים על הרצף מספק "מבט מבפנים" על ההיבטים השונים של החיים עם אוטיזם. הוא מסייע לקוראים להכיר בכך שאף שהם מרגישים לעתים מוצפים ומבולבלים, הם לעולם אינם חסרי אונים. זהו ספר של כתיבה חד-פעמית הפותחת צוהר לעולם שיכול לעתים להרגיש מפחיד ומשתק, אך זהו גם עולם שאפשר לשאוב ממנו המון כוח ולבנות חיים מלאי תקווה, משמעות ואהבה. הספר הזה הוא מתנה של הבנה.  

טל של תחייה - מכתבים ראשונים של אנשי אמונה לאחר השואה

שם המחבר:
פרבשטיין אסתר
קמפוס:
רחובות

בספר זה כונסו מכתביהם של ניצולי שואה שנכתבו בסמוך לשחרורים, מכתבים המשמיעים את קולה של שארית הפליטה שיצאה מתוך החשכה ופניה אל האור. "אם הגחלת עדיין קיימת אולי אוכל פעם להיות חלק מהחיים", כתב הרב יחיאל יעקב וינברג לידידו בשנת תש"ו/1946

מכתבים אלו שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה, הינם גיצים מאותה גחלת יהודית שבערה בקרבם. מכוחה העלו את שלהבת חייהם מחדש ונטלו חלק משמעותי בבניינו של העם היהודי לאחר החורבן הגדול. בצידם נהובאו מכתבים שנשלחו אליה מהעולם החופשי, ומכתביהם של שליחים וחיילים שפגישתם עם הניצולים הותירה בהם חותם עמוק.

ספרדים, אשכנזים, מערביים - לתולדות היישוב הישן במאות ה-19-18

שם המחבר:
ברנאי יעקב
קמפוס:
רחובות

שמונה עשרה המחקרים הנכללים בספר זה עוסקים בהיסטוריה החברתית של היישוב הישן, הוותיק בארץ ישראל, בעיקר בירושלים, במאות ה־19-18, על עדותיו המרכזיות: הספרדים, הקהילה המרכזית והגדולה, הזהה בעצם לקהילת ירושלים בתקופה העות'מאנית, ולצידה האשכנזים, יוצאי מרכז ומזרח אירופה בארץ, והמערבים, יוצאי צפון אפריקה. המחקרים מתמקדים בארגון הקהילות וניהולן, בהנהגותיהן, בניהולן הכספי ובקשריהן עם התפוצות. 

רוב המחקרים פורסמו במשך עשרות בשנים בכתבי עת שונים ונוספו עליהן כאן כמה חדשים. כל פרקי הספר זכו לעדכון ולהאחדה. כמה מהמחקרים שימשו את המחבר לספריו הראשונים בנושא. כמה מן המחקרים בספר מבוססים על מחקרי המחבר המוקדמים על המערבים וטרם זכו לגיבוש. נוספו עליהם מחקרים המבוססים על מקורות שנחשפו על ידי המחבר, בעיקר פנקסי החשבונות של קהילת ירושלים.

רוח בסערה - קובץ מקורות על עמידה רוחנית בתקופת השואה

שם המחבר:
לוין איתמר
קמפוס:
רחובות

המזימה הנאצית להשמיד את יהדות אירופה לא התמקדה רק בהיבט הפיזי, אלא גם בהיבט הרוחני.  הפיכת היהודי ל"תת-אדם" הייתה שלב חיוני בדרך לתאי הגזים - הן לצורך שבירת התנגדותם של הקורבנות, והן כדי לשכנע את הרוצחים בצדקת מעשיהם.

היהודים מצידם נלחמו בכל הדרכים על זהותם הדתית, הלאומית והאנושית.  העמידה הרוחנית הקדימה בשנים רבות את ההתקוממות החמושה והייתה רחבה ממנה.  היא התנהלה מאז עליית הנאצים לשלטון ועד כניעתה של גרמניה, בכל מקום אליו הגיעו משטר זה ובעלות בריתו.  עמידה זו הקיפה את כל שכבות הציבור היהודי ונגעה בכל תחומי החיים: חינוך, נוער, תיעוד, תרבות, דת, אמנות, הומור וספרות.

רוח בסערה מביא מאות אופני ביטוי לעמידה הרוחנית, לעומקה ולגיוונה בקהילות היהודיות תחת הכיבוש הנאצי.  במרכז הספר עומדים מסמכים ומקורות ויזואליים שנכתבו וצוירו בתקופת השואה ונאספו בארכיונים בישראל ובאירופה, ורבים מהם מתפרסמים בו לראשונה.  רוח בסערה הוא תעודה אנושית מטלטלת ומרגשת, המהווה גם כלי עזר למחקרים ומקור לטקסטים לצורכי לימוד והנצחה.

על קצה הלשון - מסע אל הלב החבוי של מקורות השפה העברית ואחיותיה

שם המחבר:
אוסי משה
קמפוס:
רחובות

הידעתם?

הביטוי 'עורך דין' נולד מהמילה היוונית archi?

את המילים: קנס, טירון, טבלה, וילון ואסלה – שאלנו מן הלטינית?

את המילים: מרכז, קוטב, גרביים, חלווה, אדיב, ממחטה ואלגברה, וכן מושגי לשון בסיסיים שילדינו מתקשים בהם, שאלנו מן הערבית?

מה המשותף למילים: אבזר, הרפתקה, רז, לילך, לימון, פיג'מה, דוכן ואשפוז? – כולן מילים פרסיות!

הקורא ימצא עיון ודיון בכ- 4,000 מילים ומושגים בעברית, השגורים בפינו, בשילוב מגוון של הבנות על אותיות והגיים, משפחות מילים והקשרים בין העברית לשפות האחיות הארמית והערבית, וכן מידע בסיסי בלשון המובנת לכל, אודות אמונות, דתות ודעות במרחב השמי.

הספר מתאים גם לנוער משכיל, לאנשים אוהבי ארץ ישראל, שפתה ותרבותה.

מוציאה לשון - הפתעות מהמגירה הסודית של העברית

שם המחבר:
עוזיאל שלומית
קמפוס:
רחובות

בואו לפגוש את השפה העברית כפי שמעולם לא הכרתם אותה: גברת הרפתקנית שאספה אוצרות ברחבי העולם, נערת גומי המסוגלת להתמתח לשלל כיוונים לא תקניים ומפתיעים. מוציאה לשון: הפתעות מהמגירה הסודית של העברית הוא מבחר של רשימות קצרות, מלאות הומור ושובות לב על הדרכים שבהן מילים נוצרות ומדלגות בין שפות, על יחסי האהבה-שנאה שלנו עם השפה התקנית ועל שגיאות מצחיקות שמחוללות שינויים בלשון.


בילוש אחר מקורות מילים מעלה לעיתים גילויים בלתי צפויים. האם ידעתם למשל שהמילה "אחוז" מקורה בתנ"ך, וכי המילה "חרסינה" מרמזת על מולדתו של החומר השביר הזה – חיבור של המילים "חֶרֶס" ו"סין"? יש מילים שנוצרו בעקבות טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש; כך זכינו ב"מקלדת", ב"גוזייה" וב"להקליק". יש מילים שנוצרו בעקבות אירועים, כגון הפועל "לאתרג", המציין יחס עדין ומגונן של התקשורת לפוליטיקאי, ויש מילים שהגיעו אלינו משפות אחרות – כמו "תאריך" שמקורה בערבית או "סוכר" שמקורה בסנסקריט. המסע בעקבות המילים האלה שופע גילויים מפתיעים, מצחיקים ומחכימים עלינו ועל השפה שבפינו.

שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבה

שם המחבר:
שוח"ט רפאל
קמפוס:
רחובות

ספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו.

Pages