חדש על המדף

הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד.

הקובץ שבידיכם בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל.

מהו הנאציזם ומה פשר כוחו הרעיוני? מה היו מקורות ההשראה הפילוסופיים של השקפת העולם הנאצית ובאיזו מידה היא נשענה על יסודות מדעיים? באילו מובנים המסגרת הרעיונית והמושגית שהציע הנאציזם הציגה עולם ערכי ונורמטיבי חדש שסיפק מענה לרחשי לב של גרמנים רבים בעולם מודרני ומחולן? ספר זה מבקש לענות על שאלות סבוכות אלה באמצעות ניתוח כתביהם של הוגים, מדעני גזע ותיאורטיקנים פוליטיים בגרמניה בין שתי מלחמות העולם. המטפיזיקה של הגזע מתחקה אחר נסיונותיהם להתוות דרכים להתחדשות רוחנית וערכית בחסות עולם המושגים הביולוגי ולבסס את אידיאל הגזע כמוקד של אמונה חילונית חדשה. 

בספרו "אל שפת האמת – על המועדים" מאת הרב אייל ורד, בהוצאת "אלומות" מבית "דני ספרים",  בלשון השווה לכל נפש מביא הרב ורד מתורתו של ה'שפת אמת' למועדים.  בשילוב סיפורים מחיי היומיום הופך המפגש עם תורת ה'שפת אמת' למין התוועדות חסידית, המזמינה את כולם להתענג מטעמה של תורת החסידות על המועדים. 

הזמן היהודי אינו כזמן הרגיל. תכונתו משתנה ומוארת באור יקרות  לפי תכונתו הרוחנית המיוחדת השייכת אליו. פסח הוא 'זמן חירותנו'. זמן של חירות. וסוכות הוא ' זמן שמחתנו', וכן על זה הדרך. והאדם הוא העובר בתוך הזמן, הנושא בתוכו את האור הרוחני המיוחד שלו, ומשפיע ממנו עלינו הנמצאים בתוכו. ובמקום הזה עומדת ניצבת כמגדלור של אור זורח תורתו של הארי הגדול, רבנו יהודה לייב אלתר, ה'שפת אמת'.

שנה אחר שנה חושף בפנינו ה'שפת אמת' את עמקי סודותיו של המועד, את תכונת זמנו, ואת פעולתו על הנפש הישראלית, ומשנה לשנה הולכים העניינים ומתחברים ונעשים כמין מחרוזת שלמה, שעוטפת אותנו באור תורת החסידות, וצובעת את המועדים בצבעים חדשים.

ה'שפת אמת' – הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור ומנהיג בולט של יהדות פולין. בהנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, 'שפת אמת', הוא אוסף של דרשות על פרשות השבוע והמועדים. הספר הודפס לאחר פטירתו, נתקבל בכל תפוצות ישראל, ומציג את דרך הפרשנות החסידית ותפיסת עולמה. 

חיבור זה, פורס לפני הקורא בבהירות ובשיטתיות את מקורות היניקה של תנועת דגל ירושלים, את האידאולוגיה שלה, את שאיפותיה המעשיות ושלבי התפתחותה. הספר מפריך את הדעה הרווחת, כביכול היתה זו אפיזודה שלא השאירה כל רושם.

"ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער", כך שונה המשנה הפותחת את מסכת בבא קמא. מימים קדמונים עמלו רבים בניסיון לפרש את המשנה ולעצב את עולם המושגים שעומד בבסיסה; עמל שפירותיו הם הספרות התלמודית מראשיתה ועד חתימתה, הספרות הפרשנית הבָּתַר־תלמודית, ספרות המחקר ומגוון עצום של בתי מדרש וקהילות פרשניות, המבקשים להוסיף נדבך על נדבך בפיצוחם, בחשיפתם ובעיצובם של "הַפְּשָׁטוֹת המתחדשים". ספר זה מבקש להיות חוליה בשרשרת ארוכה זו.
הספר עוסק בששת הפרקים הראשונים של מסכת בבא קמא. מטרתו היא לחשוף ולהאיר את המסורות השונות בנוגע לתוכנם ולמובנם של דיני הנזיקין, את תהליכי ההמשגה ההלכתיים-משפטיים העומדים ביסודם, ואת המגמות הפרשניות המרתקות והיצירתיות הפרשנית הנפלאה העולות מתוך מגוון המקורות התלמודיים. הספר מנתח מגוון רחב של סוגיות ומקורות, ומתוכם מתמודד עם שאלות יסוד, ובהן: מהם אבות הנזיקין? כיצד פורשו דיני הנזיקין בספרות התלמודית? וכן – כיצד משתקפים בתי המדרש השונים, מהתנאים ועד האמוראים, במקורות שבידינו?

העמידה מול ירושלים איננה רק במבט מעל, אלא גם במבט מבפנים.
מבט שמבהיר את כוחות החיים שירושלים מגלה במשך כל הדורות – כוחות החיים של אלו שחיו בה, של אלו שכספו אליה, של אלו שמסרו עצמם למענה, של אלו שהתחברו אליה במאמצי הגאולה, הבנייה והתקומה.
אין אפשרות להגיע אל ירושלים, להבין את מהותה ולהתחבר אל גילוייה השונים בלא עמידה על סודו של הרצף, שאף הוא חלק מהחיבור שבעיר.
​ללא שורשים, אין חיבור עם הענפים. השורשים והענפים הם איכות חיים אחת.

המחאה החברתית הגדולה של 2011 השפיעה עמוקות על כלל החברה. באותם הזמנים, התבונן המחבר בחבורת המפגינים ומצא בהם נציגים מכל המגזרים. הגורם המאחד ביניהם היה: “תחושה של רמיסת הזכות הלגיטימית לחיות בכבוד". נושאים כגון: יוקר המחיה, הבדלים בין שכבות העם, ישראל הראשונה השנייה, ואולי גם השלישית, ריסוק מעמדן של השכבות החלשות; של הדלים, הגר, היתום והאלמנה, הקשישים, (חלקם שורדי שואה), בודדים, עריריים, ניכור חברתי בניצוחם של מוסדות השלטון. כל אלה ועוד עמדו לנגד עיניו של המחבר, שצלל באוצרות המקרא אל “אחיו הנביאים" ובדק איך הם הצליחו כבודדים לגרום למהפכה, שתצליח להיטמע בתודעה ובדברי הימים של ההיסטוריה ועם המידע הזה לחבר, תוך מלאכת מחשבת בין עבר להווה, מתוך הנחה, שמה שעבד בעבר, יעבוד בעתיד, וכך ליצור שינוי.ספר זה הוא השראה פורתא לכל קורא להביא אולי לשינוי המיוחל בחברה הישראלית.

ציפורי, ’פאר הגליל כולו’ בלשונו של יוסף בן מתתיהו, נמנית עם האתרים הקלסיים החשובים במדינת ישראל. שרידיה הולכים ונחשפים ברציפות מאז 1985 בידי כמה משלחות מהארץ ומחוצה לה. באתר נתגלו מבני ציבור, בתים פרטיים, ממצא קטן, ולמעלה מ-70 פסיפסים המתוארכים למן המאה השנייה ועד למאה השישית לסה”נ. ממצאי החפירה בציפורי מהווים נדבך חשוב בהכרת עולמה החומרי-תרבותי של אוכלוסיית העיר, מהתקופה ההלניסטית עם התבססותו של הישוב בראש הגבעה, בימי פריחתה של העיר בתקופות הרומית והביזנטית, ועד התקופה המוסלמית הקדומה, שעה שהיישוב הצטמצם לכפר קטן. אלו מאפשרים להכיר את הפסיפס האנושי, הדתי, החברתי, והתרבותי במקום, ולחוש בד בבד בתמורות שהתרחשו בעיר הגלילית במעבר מתקופה אחת לרעותה. שאלות בסיסיות הנוגעות באופייה של העיר היהודית, שנדונו רק לפני עשור או שניים, פינו את מקומן לדיון מעמיק במגוון נושאים הנוגעים לא רק בהכרת דמותה של ציפורי ואורח החיים של תושביה, אלא גם בהכרת דמותה של העיר הארץ ישראלית בשלהי העת העתיקה. הסיור בעתיקות ציפורי מאפשר לגעת בעבר ולהתמודד עם שאלות של תרבות וזהות, שיש להן גם השלכות עכשוויות. ספר זה מקיף היסטוריה בת אלף שנים של העיר הגלילית והוא מעניק, לראשונה, תמונה מקיפה ועדכנית של העיר, בנייניה ותושביה בעידן של תמורות. הוא מכיל דיון היסטורי, חברתי ותרבותי הבוחן את דמותה של העיר לאורם של הממצאים הארכיאולוגיים, הכתובות, והמקורות הספרותיים. בספר משובצים איורים ותמונות, תוכניות ושחזורים הממחישים את עברה המפואר של ציפורי, עיר גדולה ומשגשגת, פסיפס של תרבויות.