חדש על המדף

הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 . 

אם אתם שותפים למערכות יחסים כלשהן, מכל סוג שהוא, קרוב לוודאי שאתם שותפים להסכמים שבשתיקה. הסכמים שעליהם כמעט אף פעם לא מדברים.

הסכמים שבשתיקה הם ה"כללים" המובלעים במערכת היחסים הנובעים מאמונות ומציפיות בלתי מפורשות של שני הצדדים, בלי שאנחנו מבינים כיצד הם פועלים וכיצד הם משפיעים על חיינו. הסכמים שבשתיקה קיימים בכל מערכת יחסים, אצל אנשים בכל גיל, מכל מגדר ובכל תרבות – אפילו לאחר שנים של חיים משותפים או עבודה משותפת.

למשל: "מי שעושה יותר כסף צריך לשלם על דייטים"; "אני עובד שנים באותה משכורת, הבוס שלי לא מציע לי העלאה בשכר, והוא יודע שלא אבקש זאת"; "אני רוצה שזה יהיה יותר מרומן חולף אך לא אעלה את הנושא מחשש שהצד השני ייבהל ויסיים את הקשר"

הסכמים כאלה יכולים לפגום במערכת היחסים, ולהישאר בלתי מפורשים בגלל פחד, הימנעות מעימותים, תחושת מחויבות או רגשות אשם. התאמה מלאה בין ציפיותיהם של הצדדים היא דבר נדיר, וכאשר אף אחד אינו מדבר על הבעיה במפורש ההסכם הכמוס עלול לגרום אומללות וכעס אצל שני הצדדים. זה נכון במיוחד לגבי היחסים שלנו עם עצמנו, ולגבי הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו מדי יום אשר לעתים קרובות נותרים חבויים.

ספר זה יעזור לכם לזהות את ההסכמים שבשתיקה בחייכם, לבחון אותם, להבין מה יכול לקרות אם תבטלו אותם או תבנו אותם מחדש. הוא יגלה לכם איך מערכות יחסים מוצלחות באמת פועלות; ילמד אתכם איך לקיים תקשורת יעילה ופתוחה על נושאים כמו משפחה, עבודה, בריאות, מיניות ואהבה; ויראה לכם את הדרך להשתחרר ממערכות יחסים רגשיות וכלכליות שכובלות אתכם ופוגעות בכם.

ב-15 במאי, מיד לאחר שדוד בן-גוריון הכריז במוזיאון תל אביב על הקמת המדינה, שעטו אל עמק הירדן אלפי חיילים סוריים ועיראקיים, עם עשרות טנקים ומשוריינים. הם גובו בארטילריה ובמטוסים, והיו חוד החנית בקואליציה של צבאות סדירים. משימתם היתה להבקיע את עמק הירדן, לפרוץ מערבה ולבתר את מדינת ישראל. מולם ניצבו אנשי ההתיישבות העובדת בעמק הירדן, ועימם ילדים ו"בלתי לוחמים", וכן כמה מאות חיילי חטיבת גולני שהיתה עדיין בהקמה. הם היו חמושים בעיקר בנשק קל, שנרכש לאורך שנים כדי להגן על היישובים, ובמספר קטן של תותחים ומרגמות - אבל הם הגנו על בתיהם, על משפחותיהם ועל יצירת חייהם, והצליחו לבלום ולהדוף את הפלישה – בעין גב, בשערי הדגניות ובגשר. המחיר בנפש היה כבד, אולם הניסיון לקרוע את המדינה סוכל.   אסף אגין, בן דגניה ב', התגייס למאבק בגיל 17 והשתתף בקרבות. לאחר מכן היה חבר הקיבוץ במשך 50 שנה, מילא קשת של תפקידים ועסק בפעילות ציבורית ענפה, אך השאיפה להנחלת ההיסטוריה (והאמת ההיסטורית) ליוותה אותו תמיד. בעשרים שנות חייו האחרונות אסף התמסר לחקר המערכה על עמק הירדן, וחיבר שתי עבודות מחקר בנושא. לאחר מותו לקחו על עצמם שלושה חברים מעמק הירדן להפוך את העבודות לספר, והתוצאה היא הספר הזה. "עמק במערכה" סוקר את ראשית ההגנה העצמית של יישובי העמק, מתאר את קרבות המלחמה, דן בגלגוליו של "צו תל חי", שעל פיו אין לנטוש יישובים בשום תנאי – ומוכיח כי הניצחון במערכה על עמק הירדן במלחמת העצמאות אכן היה ניצחון המעטים על הרבים. אל מול האופנה של ניתוץ מיתוסים, ראוי לעיתים לחזור אל העובדות.

יעילותו של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוכחה במאות מחקרים במגוון רחב של בעיות אצל ילדים ומבוגרים. ספר זה מציע תפיסה טיפולית ייחודית וכלי התערבות יצירתיים ומעשיים פרי פיתוחה של ד"ר נעמי אפל, אשר מקדמים את יעילות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בילד ובהדרכת הורים. במסע מרתק המתאר צעד אחר צעד את מהלך הטיפול, יוכל המטפל ללמוד כיצד ליצור קשר בטוח ויחסי אמון עם ילדים והורים, להבנות הסברים פסיכו חינוכיים המותאמים לצרכיהם השונים, לקבוע עימם מטרות טיפוליות משותפות וליישם את הכלים המיועדים לפיתוח מיומנויות הוריות מיטיבות, ולטיפול בילדים הסובלים מחרדה, בעיות התנהגות וקושי במיומנויות חברתיות. הספר מסייע בהבנת התהליך הטיפולי הנרקם בין המטפל למטופליו הצעירים והוריהם, מעשיר באופן ניכר את ארגז הכלים של כלל המטפלים ובמיוחד את זה של מטפלים התנהגותיים קוגניטיביים.

אידיאולוגיה ומציאות: יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית מאיר באור חדש את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הללו בעשורים הראשונים של הציונות.

ההגירה המואצת של יהודים לארצות הברית מאמצע המאה התשע עשרה סימנה חלופה ממשית לארץ ישראל כארץ המובטחת. בעבור רבים הייתה דווקא אמריקה משאת נפש אידיאולוגית ומעשית. השינוי באופי הפעילות היהודית האמריקנית בענייני ארץ ישראל חל עם ראשית ההתארגנות הציונית בארצות הברית.

יהודי ארצות הברית נרתמו להעמדת תשתיות מדעיות בתחומי החקלאות והבריאות, היו מעורבים בהכרעה לטובת בכורת הלשון העברית ב"מלחמת הלשונות", וביקשו להמיר את בסיס הסיוע לארץ ישראל מתפיסת "החלוקה" של "שנוררות" לנדבנות יצרנית. גולת הכותרת של מעורבות יהודי ארצות הברית בארץ ישראל התבטאה בסיועם להישרדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכים שקדמו להצהרת בלפור.

המחבר מסביר את הסיבות לתמורה ביחסם של יהודי ארצות הברית ליישוב בארץ ישראל ואת התוצאות המעשיות של תמורה זו. זהו מחקר ראשון מקיף על הקשרים בין יהודי אמריקה וארץ ישראל בשנות הדור הראשון של המפעל הציוני ההתיישבותי בארץ ישראל.

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה; ובדור הזה – כולנו (כמעט) דוברי עברית, ומי מאתנו שמעיין בפרשת השבוע נוטה לרוב להתייחס לעברית שבה כאל שפתו שלו.

כשהוא נתקל במילה קשה או בביטוי מוזר, הוא עשוי להעיף מבט בפירוש זה או אחר, אבל בדרך כלל אין לו צורך בכך, שהרי השפה מוכרת לו מינקותו.

וכאן רבים וטובים נופלים בפח. הם "מלבישים" על המקורות העתיקים את עולם הידע והמושגים של היום – את המילון של היום, את הריאליה, את המנהגים, את הנורמות. לפעמים יקלעו לאמת, לפעמים יחטיאו אותה במעט, ולפעמים יגיעו למחוזות שגויים, שונים לגמרי מן המשמעות המקורית של הכתוב, דווקא משום שהשפה נראית להם ברורה מאליה. לתופעה זו – העברית שלנו כמכשול בהבנת התנ"ך – מוקדש הספר (הרחבה במבוא לספר).

הספר תנ"ך שרואים מכאן בנוי ממאמרים קצרים – אחד לכל פרשת שבוע. לכל מאמר יש ערך ועניין משלו, לעיון שבועי קצר. כל מאמר מאיר מילה אחת או ביטוי אחד מן הפרשה (או מהפטרתה), מראה כיצד נוטים להיכשל בהבנתם ומנסה למצוא ולהוכיח את משמעותם המקורית, מתוך שימוש בתנ"ך עצמו ובמפרשיו מכל הדורות – מחז"ל ועד ימינו. ריכוז המאמרים יחד בספר – ממחיש את התופעה ומעודד את הקורא להתגבר עליה.

הספר שומר אמונים הן למסורת ישראל והן לחשיבה המדעית. מצד אחד הוא קפדן ומדייק ככל שניתן, ומצד שני הוא משתדל להישאר עממי, קרוב לקוראיו באמת.

הספר מיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי לשון, לתלמידי חכמים ולציבור הרחב.

על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?

הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.

הספר 'סוד לשון הקודש' מאת הרב יהודא ליאון הכנזי ה'מניטו', עוסד ביסודות הקבלה ע"פ הספר המפורסם 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה. תוכנו של הספר מקורו בשיעורים שנתן הרב מניטו במשך שנות ה90 בשכונת קרית משה בירושלים.