חדש על המדף

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

ב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה?

האם לוושתי היה זנב? ואם לא, מדוע חשוב לחז"ל לספר לנו על כך? מהיכן נובע הרעיון המדרשי שלפיו הקב"ה דיבר עם משה בסנה
הבוער בקולו של אביו, עמרם? מדוע הסיפור על אברהם ששובר את הפסלים, שהוא ככל הנראה הידוע ביותר מכל סיפורי התורה, בעצם,
כלל לא נמצא בתורה? ומדוע, למרות האהבה והאהדה שרבים מאיתנו רוחשים למדרשי האגדה, רובנו עדיין לא יודעים כיצד לגשת
אליהם ולהפיק מהם את המיטב? חז"ל הטמינו עבורנו אוצר, אך כיום לא כולם יודעים כיצד לגלות אותו. 
לפשוטו של מדרש מעניק לנו מפה בהירה לגילוי האוצרות הקדומים, אך הרלוונטיים מתמיד, של מדרשי האגדה. באמצעות
קריאות צמודות ומפורטות של מדרשים נבחרים, מציע הספר כלים שיטתיים שיאפשרו לנו להשתמש במדרשי האגדה כשער המכניס
אותנו פנימה "אל תוך הראש" של חז"ל, אל תוך עולמות התבונה, הערכים והרוח היהודית.
הקוראים מוזמנים למסע למדני־רוחני־אינטלקטואלי־ספרותי בשפה נגישה, שבסיומו יהיו מסוגלים לרדת לעומקם של המסרים המסתתרים
מאחורי לשונם הפשוטה־לכאורה של חז"ל, לעצור לרגע ולהתענג על המילים, "לטעום" את הלשון והמבנה של המדרש, לחוש את יופיו ולהכיר בגאוניותו.

"שמורת טבע" היא ביטוי שגור ומוכר. לא כך היה בשנותיה הראשונות של המדינה. מרבית גורמי התכנון והביצוע בארץ לא הבינו מה הן שמורות טבע ולשם מה הן דרושות, ואילו השפה העברית טרם הכירה את המושג. קומץ של "משוגעים לדבר" ניהל מאבקים רבים למען שמירת הטבע, מאבקים הנמשכים מאז ועד עתה. רבים מהם נחלו הצלחה. את תוצאותיהם אפשר לראות כיום ברחבי הארץ - בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובמרבדי פרחי הבר. 

קורותיהם של מאבקים אלה מובאים בספר זה מפיו של המחבר, ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, שלקח חלק פעיל ברבים מהם. לצידם מסופר גם על התמורות והשינויים שהתחוללו בנופי הארץ, על החי והצומח שבהם, מימי קדם ועד ימינו. הספר עשיר בתמונות שהמחבר צילם, והן נותנות ביטוי לנופיה המגוונים של הארץ ולצמחים ולבעלי החיים שבה.

• קטע קריאה 

את סדרת השיעורים המכונסים בספר זה העביר חנן לחבורת חברים מקשיבים בביתו במהלך מחלתו, עד סמוך להסתלקותו, כל עוד עמדו לו כוחותיו. כאשר הבעתי נכונות לעריכת ספר שיעורי חנן על מסילת ישרים, לא ידעתי איזה מסע מרתק מצפה לי. עד אז חשבתי שאני יודע את המסילה ואת הרמח"ל כובשה, וכי מכיר אני את חנן. חוויית העריכה הפגישה אותי עם עולם המעמקים של חנן, וסחפה אותי אל המסע בו מהלך הוא יד ביד עם הרמח"ל בנתיבי המסילה. בחשאי התלוויתי אל השניים. מצאתי עצמי שומע את המיית לבבו של חנן כשהוא קורא לרמח"ל בכינוי בו בחר הרמח"ל עצמו: ‘אוהב טהר לב’, ראיתי כיצד הולך חנן ומגלה שאף הוא איננו אלא ‘אוהב טהר לב’, וחשתי כי ליבי יוצא אליהם במשאלת־ תפילה: לו יהי חלקי עימכם. " (מתוך הקדמת העורך)

“וַעֲשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד ". זו פִּסגתה של נבואת יחזקאל בן בוזי הכֹּהן, אשר חוזֶה את איחודם של שני העצים - עץ יוסף ועץ יהודה - כהרכבה חיה של כוחותיהם ומִפעלם.
עץ יוסף - בית השורשים - מגולם בדמותו של משיח בן יוסף, בַּתנועה הציונית ובמדינת ישראל, ובכל איש התורם מכוחו לַבּניין החומרי של גאולת ישראל.
עץ יהודה - נוף הענפים נושאי הפרי - מגולם בדמותו של משיח בן דָוִד, הבונֶה את קומת הקודש על תשתית החול, ומייסד את מלכות ישראל אשר השכינה שרויה בה.
ניצוץ בן ־ דָוִד מאיר בכל איש המַנשים ברוחו את נִשמת האומה. 
חנן פורת, איש החיבורים, מלמד כאן את ’סוד ההרכבה’ בין השניים הללו, לקראת בניינה השלם של מדינת ישראל, העתידה להיות יסוד כיסא ה’ בָּעולם, כפי שחזה הרב קוק.
בכמה מקומות חוזים חז”ל שֶמשיח בן יוסף ייהרג, ומשיח בן דָוִד יקום תחתיו. מקורות אחרים מלמדים להיפך, שֶמשיח בן דָוִד עתיד להציל את בן ־ יוסף,
וכך יתאחדו השניים להנהגת האומה בְּחומר וָרוח, בְּגוף ונשמה. “עוֹד יוֹסֵף חַי!“, זו קריאתו ־ תפילתו של חנן, בסִפרו כבחייו.
גם אם אטם החומר את הרוח וסדקים התפשטו בַּבּניין - לא ימות חלילה משיח בן יוסף. טל חיים ממקור הקודש יְחַיֶה את מִפעלו, להבריאו ולהקימו ברוחו של המלך דָוִד, גיבור החוֹל המופלא בַּקודש.

בליבת הנושאים שהעסיקו את המשפט העברי משחר ימיו, החל מחומשי התורה ועד פוסקי זמננו, ניצב תחום הצדק החברתי. הדאגה לרווחתם של העניים ושל שאר בני השכבות החלשות נקבעה במורשת היהודית כאחד מן התחומים המרכזיים שהמשפט מופקד על הסדרתו. תחום זה, המכונה כיום דיני רווחה וביטחון סוציאלי, או זכויות חברתיות-כלכליות, הוא מן הנושאים הוותיקים ביותר בעולמו של המשפט העברי, ולו הוא הקדיש את מעייניו באופן נמרץ ובצורה מקיפה.

חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יותר בספרות חז"ל.

"הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו?

למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר.

אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.

האם הייתה לרב קוק דרך מיוחדת בעבודת התפילה? האם האמין שיש לכל אדם נפש בהמית? האם הגותו הרוחנית־פילוסופית השפיעה על עבודת המידות במשנתו? האם ישנו קשר בין תפיסתו הרוחנית ופסיקת ההלכה שלו? ומה הייתה עמדתו לגבי מחלוקת החסידים והמתנגדים?

בשאלות אלו נפתח ספרו החדש והמרתק של הרב משה פאלוך על משנת הרב קוק זצ"ל, "ראֹה פניך", שראה אור בשבועות האחרונים בהוצאת מוסד הרב קוק.

את ספרו מקדיש הרב פאלוך ל"עבודתו הפנימית של הראי"ה קוק", תחום שמעט נזנח במסגרת העיסוק המרובה בכתבי הראי"ה זצ"ל. ב"עבודה הפנימית" כלולים התפילה והמצוות, לימוד תורה (לשמה), תיקון המידות, קדושת האכילה, עבודת התשובה, מבנה הנפש ועוד. הספר, כפי שמעידה הכריכה האחורית, "מבקש להציץ מבעד לדלת חדרו של הרב ולשאוב השראה ודעת מה'אורות' הזוהרים בו".