חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort descending קמפוס
דורש יש לה - חייו ומשנתו של הרב צבי הירש קלישר ידידיה אסף רחובות

דורש יש לה - חייו ומשנתו של הרב צבי הירש קלישר

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

ביקורת מבוקרת - אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל'מדע היהדות' 1956-1873 ידידיה אסף רחובות

ביקורת מבוקרת - אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל'מדע היהדות' 1956-1873

תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה.

הרב קוק : מבט חדש יהודה מירסקי אלקנה

הרב קוק : מבט חדש

הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן.  הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק.  אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.  (מיכה גודמן)

איש המקרא מול בוראו- עיונים בסוגיות מקראיות יהושפט נבו אלקנה

איש המקרא מול בוראו- עיונים בסוגיות מקראיות

איש המקרא מול בוראו

"דורות רבים נמנעו מישראל מללמוד תנ"ך, כיון שלא ידעו איך להתייחס להתנהגותם של אישי המקרא. המקרא מציג את אישיו כהוויתם...הנחת ספר זה היא, שאם התורה והנביאים מספרים לנו על אישים אלה, הם רצו שאנו נלמד מפרקים אלה...בספרנו ריכזנו סוגיות מקראיות רבות בהן התנהגותם של אישי המקרא מעוררת תמיהה. בכתיבתנו הבאנו מדבריהם של חז"ל ושל פרשנינו המסרתיים..." (מן המבוא)

קוד סמוי-כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי יובל דרור אלקנה

קוד סמוי-כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי

קוד סמוי

 יום אחד הבנתי שאני כבר לא מבין שום דבר. המציאות, שקודם לכן היתה ברורה ומסודרת, הפכה לשבורה, מנותצת לרסיסים, חסרת היגיון פנימי. האם זה בגלל שאני מסתכל על העולם דרך העיניים של גוגל, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ואפילו ווייז?
זו תקופה נפלאה, שבה הטכנולוגיה מאפשרת חיים הרבה יותר קלים. קליק אחד, וקשרים ישנים מתחדשים. קליק אחד, וקשרים חדשים נוצרים. קליק אחד, וחוויות מרהיבות משותפות. קליק אחד, ודיונים סוערים מתלהטים.
בקליק אנחנו מקצרים את הנסיעה לכל מקום, בקליק אנחנו צופים בסדרה שלמה בלילה אחד, בקליק אנחנו מוצאים אהבה לרגע - או יותר — בקליק אנחנו מקבלים תשובה לכל שאלה.
מי זוכר את הימים בלי טלפון נייד? מי זוכר את הימים בלי טלפון חכם?!
זו תקופה נפלאה — וגם מבהילה. כי כשהטכנולוגיה נותנת, היא גם לוקחת, והמחיר שאנחנו משלמים עליה גבוה, ועלול להיות עוד גבוה יותר. עד כמה אנחנו מודעים לזה? מעט מאוד. אולי בכלל לא.
אם גם אתם מרגישים שהעולם הפך כאוטי, משונה, מוזר והזוי, יובל דרור מזמין אתכם למסע פוקח עיניים.
קוד סמוי מציג בצורה שיטתית, חדה ומרתקת את המחיר האמיתי של החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מסביר כיצד שירותים דיגיטליים מעצבים את תפיסת העולם שלנו, מתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות, התרבותיות והחברתיות של העידן הטכנולוגי על חיינו ומבהיר מדוע יש לנו תחושה שהמציאות יצאה מכלל שליטה.

ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג העוסק בקשרים שבין בני האדם לטכנולוגיות שבהן הם משתמשים. הוא היה כתב ועורך בתחומי מדע וטכנולוגיה ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות 2" ושימש כפרשן לאינטרנט וטכנולוגיה בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. כיהן כראש המסלול לתקשורת דיגיטלית וכדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למינהל.
בעשור האחרון העביר דרור מאות הרצאות וייעץ לחברות הגדולות במשק על השפעות הטכנולוגיה על עובדים, מנהלים וארגונים. הוא פרסם ארבעה ספרים ואינספור כתבות, מאמרים, ראיונות וטורים העוסקים בהשפעת המדיה החדשה על החברה. (מתוך אתר סטימצקי)

פשו"ת לעניין :שאלות ותשובות ביהדות לילדים סקרנים יוסף אות אלקנה

פשו"ת לעניין :שאלות ותשובות ביהדות לילדים סקרנים

אתיקה ופניקה בעולם המידענות, זכויות היוצרים והפרסום האקדמי יוספסברג בן-יהושע ליאת רחובות

אתיקה ופניקה בעולם המידענות, זכויות היוצרים והפרסום האקדמי

ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.

אספו ורשמו! - התיעוד היהודי של השואה באירופה בשנים הראשונות אחרי המלחמה יוקוש ליאורה רחובות

אספו ורשמו! - התיעוד היהודי של השואה באירופה בשנים הראשונות אחרי המלחמה

אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...".

פרט אחד קטן : מטרת החינוך יורם הרפז אלקנה

פרט אחד קטן : מטרת החינוך

המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.

ראי האר"י - ביאור כתבי האר"י ימיני יוחאי רחובות

ראי האר"י - ביאור כתבי האר"י

ראי האר”י מציג לנו את דמותו של הרב קוק כפי שלא הכרנוהו מעולם.

המעיין בספר זה יגלה כי כל מהותו, מגמתו וכוונתו בכל מה שעשה היה העסק בסודות התורה,
ללומדם וללמדם, לבארם ולדורשם ברבים.
 

Pages

חדש על המדף

איפוס

עולם בלי עבודה - טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב

שם המחבר:
סוסקינד דניאל
קמפוס:
רחובות

במשאל שנערך בקרב עובדים בארצות הברית ובבריטניה השיבו יותר משלושים אחוזים מהנשאלים כי אין הם משוכנעים שתהיה להם עבודה מכניסה ומפרנסת בעוד שנים לא רבות. הם צופים לנגד עיניהם כיצד רובוטים, טכנולוגיה מתקדמת וחידושי תכנות ומחשוב מסלקים אותם ממשרותיהם, והמשק המודרני המתפתח מתקשה למצוא להם תעסוקה חלופית מכבדת וראויה. דניאל סוסקינד פוסק כי הנשאלים אינם טועים. אכן, אנו צועדים בקצב מהיר ומדאיג לעבר עולם בלי עבודה.  למציאות כזו יש השלכות חברתיות ותרבותיות שחורגות מהתחום הכלכלי. הספר מסביר מדוע חידושים מופלגים בטכנולוגיה בעבר, למשל מהפכת התחבורה, לא חוללו תמורות כה מהפכניות כמו העולם החדש שאת ניצניו אנחנו כבר מזהים בימינו. ראוי לה לכל חברה, קובע המחבר, שתתכונן למצב החדש כדי למנוע אסון שאין לו שיעור. הוא גם יודע להצביע על פתרונות ודרכים למניעת האסון הגדול. העולם צריך להתאים את עצמו לעובדה כי בעתיד הלא רחוק ישתלטו תחליפים לא אנושיים על מקומות העבודה שלנו. 

התנסות סימולטיבית בהוראה ובלמידה - היבטים תיאורטיים ומחקריים

שם המחבר:
יבלון יעקב
קמפוס:
רחובות

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.

מסעותי עם העברית

שם המחבר:
רוזנטל רוביק
קמפוס:
רחובות

מסעותיי עם העברית, ספרו האישי ביותר עד כה של הבלשן והסופר רוביק רוזנטל, הוא יומן מסע של אדם שהשפה הייתה לו בית כל חייו. רוזנטל מגלף בלשון רשימות מזוקקות ורוויות הומור, והיא מצידה מציירת את הנופים המתחלפים בחייו שלו - חיים של פרידות והתחלות, שברים ותקוות: הילדות בצל מעשיו הגדולים של דור האבות, חיי הקיבוץ ונטישתם, המשפחה שהתפרקה, האֵבל הלא נגמר על האח שנהרג, המסתורין הגדול של היצירה. סיפוריו משתרגים בסיפורים אחרים, ומסעו שלו צופן את רישומו של דור שלם.

פסוקי שיר ומילות סלנג, צירופים עתיקים וחידושים בני רגע מתלכדים בספר הזה לרקמה נושמת אחת. אין כמו רוזנטל להקשיב לעברית הישראלית, ולשמוע אילו מרחקים וזיכרונות מקופלים בהפכפכות גווניה. במידה רבה לפנינו ביוגרפיה של העברית, המוגשת לנו מפי הנאמן שבאוהביה: זה שאינו מקנא לדמותה הנוכחית, אלא משקיף תמיד אל הצורות שעוד תלבש, ואל החיים שעוד יהיו לה.

בי מלכים ימלוכו - עיונים בסוגיות תורה ומלכות

שם המחבר:
קמינצקי יגאל
קמפוס:
רחובות

זכינו‭ ‬ואנחנו‭ ‬נמצאים‭ ‬כיום‭ ‬בעיצומה‭ ‬של‭ ‬שיבת‭ ‬ציון‭ ‬השלישית. חזון‭ ‬הנביאים‭ ‬הולך‭ ‬ומתממש‭ ‬לנגד‭ ‬עינינו‭ :‬קיבוץ‭ ‬גלויות‭, ‬הפרחת‭ ‬השממה‭ ,‬בניין‭ ‬הארץ‭ ‬ויישובה‭, ‬ריבונות‭ ‬ועוד. מלכות‭ ‬ישראל‭ ‬היא‭ ‬הלוז‭ ‬של‭ ‬גאולת‭ ‬ישראל‭ ‬והיא‭ ‬המגלה‭ ‬את‭ ‬מלכות‭ ‬ה‮’‬‭ ‬בעולם‭.‬

לאחר‭ ‬אלפיים‭ ‬שנות‭ ‬גלות‭ ‬תחת‭ ‬עול‭ ‬הגויים‭, ‬זכינו‭ ‬בחסדי‭ ‬ה‮’‬‭ ‬עלינו‭ ‬להקים‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭ - ‬במדינת‭ ‬ישראל‭, ‬שלטון‭ ‬יהודי‭ ‬עצמאי‭. ‬ממשלה‭ ‬יהודית‭ ‬קמה‭ ‬וגם‭ ‬ניצבה‭ .‬מציאות‭ ‬זו‭ ‬כשלעצמה‭ ‬היא‭ ‬דבר‭ ‬עצום‭ ‬ורב‭, ‬אך‭ ‬איננו‭ ‬מסתפקים‭ ‬בכך‭. ‬אנחנו‭ ‬רוצים‭ ‬לחבר‭ ‬עליונים‭ ‬ותחתונים‭ ‬‮–‬‭ ‬"סולם‭ ‬מוצב‭ ‬ארצה‭ ‬וראשו‭ ‬מגיע‭ ‬השמיימה‮"‬. אנחנו‭ ‬רוצים‭ ‬לראות‭ ‬כיצד‭ ‬מלכותא‭ ‬דשמיא‭ ‬משפיעה‭ ‬ומכוונת‭ ‬את‭ ‬מלכותא‭ ‬דארעא, וכיצד‭ ‬מלכותא‭ ‬דארעא‭ ‬מגלה‭ ‬את‭ ‬מלכותא‭ ‬דשמיא‭ ‬בעולמנו‭.‬

ספר‭ ‬זה‭ ‬מלבן‭ ‬מגוון‭ ‬סוגיות‭ ‬הזורות‭ ‬אור‭ ‬על‭ ‬דמותה‭ ‬האידיאלית‭ ‬של‭ ‬מלכות‭ ‬ישראל‭ ‬לאור‭ ‬תורת‭ ‬ישראל‭.‬‮ ‬

צדק דלים - עקרונות דיני הרווחה מ התורה לספרות חז"ל

שם המחבר:
פורת בנימין
קמפוס:
רחובות

בליבת הנושאים שהעסיקו את המשפט העברי משחר ימיו, החל מחומשי התורה ועד פוסקי זמננו, ניצב תחום הצדק החברתי. הדאגה לרווחתם של העניים ושל שאר בני השכבות החלשות נקבעה במורשת היהודית כאחד מן התחומים המרכזיים שהמשפט מופקד על הסדרתו. תחום זה, המכונה כיום דיני רווחה וביטחון סוציאלי, או זכויות חברתיות-כלכליות, הוא מן הנושאים הוותיקים ביותר בעולמו של המשפט העברי, ולו הוא הקדיש את מעייניו באופן נמרץ ובצורה מקיפה.

חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יותר בספרות חז"ל.

חרדיות ישראלית - אידיאולוגיה, ריאליה, זכויות אדם

שם המחבר:
איתן אהרן
קמפוס:
רחובות

האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?

"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת. 

בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.

עקורים בביתם - פליטים במארג החיים בוורשה ספטמבר 1939 - יולי 1942

שם המחבר:
פרייס לאה
קמפוס:
רחובות

כ־150,000 פליטים יהודים התקבצו בוורשה או גורשו אליה בין ספטמבר 1939 לתחילת האקציה הגדולה ביולי 1942 . בוורשה קלטה את הפליטים קהילה יהודית מקומית נרדפת, ועם סגירת הגטו נידונו אלה וגם אלה לגורל משותף. הספר עקורים בביתם: פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939 —יולי 1942 דן במדיניות הגירושים הנאצית בפולין הכבושה, במחיר הכבד שגבתה מיהודי פולין ובמאפיינים המייחדים את גלי הבריחה והגירוש של יהודים לוורשה, ומתבסס על תיעוד שנשתמר מאותן שנים, על עיתונים ועל יומנים בני הזמן ועל זיכרונות שכתבו ניצולים. לאה פרייס פורסת לפני הקורא את גורלם של הפליטים היהודים לנוכח גזרת העקירה, את דרכם לוורשה ואת קורותיהם בעיר ובגטו, ובתוך כך היא מוסרת מידע על ההנהגה היהודית ביישובי המוצא ובוורשה ומתארת את הפעילות של ארגונים יהודיים בוורשה למען הפליטים. להצגת המידע הרב על מאפייני הפליטים בתחומי הדיור, התעסוקה והבריאות, על שיעורי התמותה ועל השפעת הפליטוּת על התא המשפחתי נלווה דיון על השפעת המוני הפליטים על מרקם החיים היהודיים בוורשה ועל תגובת הקהילה היהודית לתופעת הפליטוּת. משנחתמו שעריו של גטו ורשה היה הגטו למלכודת לאותם פליטים יהודים שנהפכו לעקורים בארצם, כמו גם לבני הקהילה היהודית המקומית שנהפכו לעקורים בעירם. מן הספר עולה שציבור הפליטים היה מעין אספקלריה ששיקפה במובהק את תהליך ההתפוררות החברתית והאנושית שהיו מנת חלקה של כלל האוכלוסייה היהודית באותם הימים.

פני ים המלח - המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם

שם המחבר:
גורן חיים
קמפוס:
רחובות

בשנת 1837 הופתע העולם לגלות, שפני ים המלח נמוכים באופן משמעותי מפני הימים האחרים. בעקבות התגלית הגיעו לארץ ישראל יחידים ומשלחות ממדינות שונות, ירדו לשקע הירדן ולים המלח וניסו לקבוע את גובהם המדויק; זאת בעוד המזרח התיכון שרוי במלחמות בין מוחמד עלי לאימפריה העותמנית, ובמאבקים בין המעצמות האירופאיות על ההשפעה באזור ועל השליטה בימים הגובלים בו ומובילים להודו.

בקרב היורדים לים המלח היו הרפתקנים, רומנטיקנים, אנשי מדע, אמנים ידועים, אנשי צבא, מרגלים, אנשי דת ואחרים חדורי תחושת ייעוד דתי. רובם ניחן בעוז רוח, סקרנות, עקשנות. שלושה מהם מתו במהלך שליחותם.

אינדיבידואלים אלה קידמו, במודע או בבלי דעת, גם אינטרסים אימפריאליים וגאופוליטיים, שאיפות דתיות, התפתחות טכנולוגית ותמורות מדעיות בתחומים רבים: גאוגרפיה, גאולוגיה, כרטוגרפיה, טכנולוגיות מדידה, שימוש בקיטור ועוד. לעיתים פעילותם נכרכה במאבקים על יוקרה, הכרה מדעית וזכות ראשונים על תגליות.

בספר מובאים למעלה משלושים מפות וכמאה רישומים וציורים, רבים מהם נדירים, מעשה ידי האמנים מקרב הנוסעים, בהם דייוויד וילקי, דייוויד רוברטס, לאון עמנואל סימון ז'וזף דה לבורד, יוהן מרטין ברנץ, קרל וילם מרדית ון דה ולדה ואחרים. חוקרים־נוסעים־אמנים אלה פרסמו אלבומים וספרי מסעות ומחקר מלווים בציורים, תחריטים ורישומים, שהמחישו לקורא המערבי את מראה המזרח כפי שנתפס בעיניהם. רבות מעבודות אמנות אלה שוקמו והותאמו לטכנולוגיית הדפוס המודרני; הן משוות לספר זה אופי ויזואלי של אלבום ספרי מסעות משותף, שמתייחס לספרות הנוסעים בת הזמן ומבליט את סגנונותיהם השונים של הנוסעים־האמנים ואת הדמיון ביניהם. העבודות שובצו כאן תוך התייחסות לכתוב ומצטרפות לקולאז', שמוסיף תוכן ויזואלי ומעורר חוויית התבוננות.
 

מסכת אבות עם פירוש רש"ר הירש

שם המחבר:
הירש שמשון רפאל
קמפוס:
רחובות

בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל

בין הזמנים - טקס וטקסט בחברה משתנה

שם המחבר:
חזן חיים
קמפוס:
רחובות

הספר בין הזמנים, כפי ששמו מעיד בו, פורס רשת פרשנות בין זרמי עומק של מורשות ומסורות יהודיות לבין התמורות המתחוללות במציאות הישראלית המתהווה. לעתים רחוקות הופנתה תשומת הלב המחקרית לעדשות שדרכן ניתן להתבונן ביחסי גומלין אלה, על רובדיהם ההיסטוריים, על מורכבות הדיאלוג ביניהם ועל המתחים המובנים בהם.

פרקי הספר אכן נדרשים, כל אחד לטעמו ולשיטתו, לאמצעי מחקר שבעזרתם מתפענחות התופעות הנידונות בהם, ובראשם ההקשרים בין הטקס ובין הטקסט כמרכיבי־יסוד של העיון. במובן זה, יש בספר משום השבת עטרה ליושנה, שכן העיון בטקס ובטקסט כאבני השתייה של המחקר הסוציו־אנתרופולוגי הועם משהו בעשורים האחרונים. דווקא המִשלב בין הממד הטקסי לממד הטקסטואלי, שמקורו במקום המרכזי שהצימוד ביניהם תופס בתרבות היהודית לדורותיה, מאפשר ואף מעודד גישה רעננה ומחדשת, כפי שהספר מציע.

Pages