חדש על המדף

חיבור זה, פורס לפני הקורא בבהירות ובשיטתיות את מקורות היניקה של תנועת דגל ירושלים, את האידאולוגיה שלה, את שאיפותיה המעשיות ושלבי התפתחותה. הספר מפריך את הדעה הרווחת, כביכול היתה זו אפיזודה שלא השאירה כל רושם.

מה תפקידן של מטפורות בשפה הפסיכואנליטית? מה הזיקה בין השימוש במטפורות לבין סוגיית האמת בפסיכואנליזה? האם  מטפורות מוליכות שולל, כשם שסבר אפלטון? האמנם לקסיקון המונחים הפסיכואנליטי מורכב ממטפורות חולפות ומתחלפות, ברוח השקפתו של ניטשה? ואם כן,  איזו יציבות ניתן לקוות שהידע בפסיכואנליזה יוכל להציע בעולמנו המשתנה?

ספרה של תאיר כספי עוסק בשאלות אלה באמצעות עיון במושגים מרכזיים בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן. המחברת מתחקה אחר אופני השימוש במטפורות הייחודיות ללשונם של הוגים אלה, תוך כדי כך שהיא  בוחנת  את הקשר בין שפתם לבין הפרדיגמה הפילוסופית שבה הם אוחזים ואת קשריה של זו לעמדתם הטיפולית. בניגוד להשקפתו של פרויד, המחברת מראה שמטפורות אינן פיגום שניתן להשליכו. המחברת טוענת שמאחר שהפסיכואנליזה עוסקת בהבנת תהליכים נפשיים מופשטים, לא-מודעים וטרום-מילוליים, היא נזקקת לשימוש גדוש במטפורות כדרך לחשוב ולהמחיש באופן חוויתי את מרחבי הנפש.

הספר מלווה בניתוח תיאורי מקרים מעבודתם של קליין, ויניקוט ואוגדן המדגימים את השימוש הייחודי של הוגים אלה במטפוריות בעבודתם הקלינית.

בתוך עולמה של הציונות הדתית מתקיימת כבר קרוב ליובל שנים קבוצת משנה משמעותית. מדובר באנשים שהשקפת עולמם ציונית לחלוטין: הם משרתים בצבא, מייחסים חשיבות לתרומה מקסימלית למדינה ולחברה ואף רואים במדינה ערך דתי. לעומת זאת, מבחינת יחסם לתרבות המערבית החילונית הם דומים הרבה יותר לחרדים: משתדלים להתרחק מצריכת תרבות חילונית ואף להקפיד באופן קיצוני על הלכות צניעות ועל הפרדה בין נשים לגברים.

במשך השנים הם זכו לכינוי חרד"לים (חרדים לאומיים). הם אחראים לכמה מהתהליכים הבולטים בציונות הדתית של הדור האחרון - בעיקר בעניין ההפרדה בין המינים והקמת מוסדות חינוך שמתגאים בהקפדה תורנית יתרה ובד בבד פוגעים במוסדות הוותיקים של החינוך הממלכתי דתי. בשנים האחרונות הם אף בולטים ברמה הכלל לאומית: בקמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית ובלחץ על הפוליטיקה החרדית שלא להסכים לפשרות בעניין מתווה הכותל ובתחום הגיור.

למרות חשיבותם ונוכחותם ארוכת השנים לא התפרסם עד היום מחקר הבוחן את תופעת החרד"לות לעומקה. את החסר הזה מבקש יאיר שלג למלא במחקרו החלוצי המובא בספר זה. הספר מתאר את הרקע להופעתה של תופעת החרד"לות, את התפתחותה לאורך השנים שהיא פעילה בהן, את קבוצות המשנה בתוכה וגם את תפיסת העולם המשותפת לכולן. כמו כן, הספר מבקש לאתר את המקומות שבהם התופעה החרד"לית מסכנת, או לכל הפחות מאתגרת, את הדמוקרטיה הישראלית וממליץ על דרכי התמודדות עם סכנות אלו.

מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי. 

הדרשה היא רגע של מפגש – בין האדם לתורה, בין האנושי לאלוהי ובין פרקי פרשת השבוע לפרשיות העומדות על הפרק. הדקות הקצרות של דרשת השבת בבית הכנסת הן הזדמנות להעיר ולהאיר את פסוקיה העתיקים של התורה באורה של המציאות העכשווית והאקטואלית, ובכך, כמילותיו הידועות של אלתרמן, להעניק למראה נושן רגע של הולדת. אך יותר מכול, הדרשה היא המפגש השבועי שבין הרב לקהילתו – רגע מכונן, שעשוי להיות פתח לחיבורים אנושיים ולצמיחה רוחנית.

דרושים מקבץ דרשות, שתיים לכל אחת מפרשות התורה שנאמרו לאורך השנים בבית הכנסת בקבוצת יבנה, בין קריאת ההפטרה לתפילת מוסף בשבת. הדרשות עומדות על ניגודים ומורכבויות, קולות שונים וקונפליקטים סמויים שאותם שוזרת התורה בין פסוקיה ומלווים את לומד התורה החי ופועל בעולם על פיה. יש דרשות המציגות שני צדדים של מטבע, שני עקרונות מנוגדים שמבקשת התורה להנכיח זה בצד זה, ולהשמיע מנגינה רב קולית, שפעמים משתלבת בהרמוניה מופלאה, ופעמים יוצרת דיסוננס צורם. זו וגם זו, מנגינות דברי אלוהים חיים הן.

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה. 

מדרש שמואל הוא המדרש הקדום היחיד ששרד לספר שמואל. הספר נדפס לראשונה בקושטא רע"ז (1517) ולאחרונה במהדורת שלמה בובר (קרקוב, 1893). המהדורה החדשה היא מהדורה מדעית על סמך דפוס קושטא עם מבוא היסטורי ממצה, שינויי גירסא ופירוש מדעי. זהו המדרש הראשון היוצא לאור מטעם מפעל המדרש שליד מכון שכטר.

ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשםבניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלאסיים  בשילוב המחקרים האחרונים.

מעגל השנה היהודי הוא מסע. הוא מעביר אותנו תהליך. כל חג מאיר בנו משהו אחר, בונה קומה נוספת באישיות שלנו. אבל כדי לקבל את המתנות האלה – צריך קודם כול לדעת עליהן. צריך להתכונן, להתבונן, ללמוד.

הספר שלפניכם הוא מדריך למסע הזה: איך לצאת לחירות בחג הפסח? איך לשאוב שמחה מחג הסוכות? ומה עם חנוכה, פורים, ט"ו בשבט וגם הצומות השונים – למה בכלל אנחנו מציינים את כל החגים והמועדים, ואיך הם קשורים לחיים שלנו, כאן ועכשיו?

בסוף הספר מופיע פרק נרחב על הקורונה – תובנות מעוררות השראה על המגפה העולמית ועלינו.