You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר | שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
היסודות הסמויים מן העין - הדרך אל מיטביות אישית וארגונית | שורצברג יעל | רחובות | |
היסודות הסמויים מן העין - הדרך אל מיטביות אישית וארגוניתבכל רגע נתון מנהלים בארגונים שונים – עסקיים, ציבוריים, חינוכיים, ללא מטרות רווח ואחרים – שואלים את עצמם שאלות דומות: |
|||
שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבה | שוח"ט רפאל | רחובות | |
שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבהספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו. |
|||
מחשבת הספר - מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידב ליפסקר | שוורץ יגאל | רחובות | |
מחשבת הספר - מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידב ליפסקרזהו קובץ מחקרים בספרות עברית, המוקדש לפרופ' אבידב ליפסקר - חוקר פרוזה עברית קדומה וחדשה והיסטוריוגרף של הספרות העברית. בספר מאמרים רבים, מאת בכירי החוקרים בספרות עברית בארץ ובעולם, ובהם: פרנץ קפקא כסופר יהודי מודרני, סיפורי עם יהודיים ממזרח אירופה במאות ה-18 וה-19, ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית והיידית החדשה, ארון הספרים של האישה באשכנז במאות ה-16 וה-17 ומה היו ספריה של המשכילה במאה ה-19, ספרים כסמלי הצחוק ביצירת עגנון, הכתיבה הרבנית בפיוטי מרוקו, שפה, מחסום ואהבה אצל אלי עמיר, טקסט וקהילה בשירתו של יהודה עמיחי, מה בין גנסין לקריאה בתלמוד, היצירות הספרותיות היהודיות מכתבי היד של ימה"ב עד לראשית הדפוס, מאפייני הכתיבה בעולם הדתי, זיקתו של הסופר העברי למולדת ועוד. |
|||
מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם | שוורץ דב | רחובות | |
מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"םכיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות. |
|||
פרשנות, דרשנות ושכלתנות - מבחר מכתבי רבי שם טוב אבן שפרוט | שוורץ דב | רחובות | |
פרשנות, דרשנות ושכלתנות - מבחר מכתבי רבי שם טוב אבן שפרוטר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה. |
|||
תבונה נגד עצמה - תבניות ודפוסים בהגותו של מהר"ל מפראג | שוורץ דב | רחובות | |
תבונה נגד עצמה - תבניות ודפוסים בהגותו של מהר"ל מפראגהטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה. |
|||
גבולות - פרקים באסתטיקה ציונית דתית | שוורץ דב | רחובות | |
גבולות - פרקים באסתטיקה ציונית דתיתהיצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה. |
|||
הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדים | שובל אלה | רחובות | |
הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדיםאורח החיים של ילדים, כמו זה של מבוגרים, השתנה במאה ה-21. ילדים ביוזמתם החליפו את משחקי התנועה הספונטניים בשכונה ובגני המשחקים בישיבה מול מסכים ובמשחקים שתוכנתו עבורם. המרוץ אחר הישגים אקדמיים חדר לגן הילדים, והוא דוחק הצידה את התנועה ואת המשחק התנועתי. בד בבד, המחקר בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, וכן מחקרים העוסקים בלמידה, בשלומות ובבריאות, צוברים ידע רב באשר להשפעתה של התנועה על כל תחומי ההתפתחות והלמידה בחלון ההזדמנויות של הגיל הרך. מבט אל העתיד מגלה כי תוחלת החיים תלך ותעלה, ולכן אנשים יזדקקו לְגוף המסוגל להתנועע, לאישיות העומדת בפני שינויים ואתגרים, ולְמוח המסוגל להמשיך ללמוד גם בגילים מבוגרים. הספר מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע. |
|||
אימת הרוע - מתאוריה למחויבות מוסרית - השואה כאתגר בהגות הדתית | שגיא אבי | רחובות | |
אימת הרוע - מתאוריה למחויבות מוסרית - השואה כאתגר בהגות הדתיתספר זה מתחקה אחר הנתיבים שבהם התמודדה ההגות הדתית המודרנית והציונות הדתית עם שאלת הרוע בכלל ועם הרוע הקיצוני, השואה, בפרט. החיבור מציג את הבעיות התאולוגיות והפילוסופיות הכרוכות ברוע הראשוני המוחלט, שאין להכחישו, ושאין להסבירו. המודעות לרוע הראשוני שאין להסבירו היא היסוד המחבר בין פרקי הספר השונים, העוקב אחר דרכי ההתמודדות של הוגים, כמו הרבנים צבי יהודה קוק, יוסף דוב סולובייצ'יק ואליעזר ברקוביץ' ושל מנהיגים ואנשי מעשה, עם שאלת הרוע לאחר אושוויץ. הספר משלב ניתוח פילוסופי ותאולוגי עם ניתוח היסטורי-רעיוני, ויוצר פסיפס של ההגות הדתית בעולם מודרני. |
|||
גם למורה מגיע 100 :מאה כלים, שיטות ורעיונות יישומיים למורה | רן שימשוני ואייל ברנר | אלקנה | |
גם למורה מגיע 100 :מאה כלים, שיטות ורעיונות יישומיים למורההספר שלפניכם מציע לכם במתנה ארגז ובו מאה כלי עבודה שתוכלו להשתמש בהם בכיתה כדי להעשיר ולייעל את חוויית ההוראה והלמידה. |
ספר איוב הוא כספר החתום; רבים מכירים את הסיפור, אך מעטים מבינים את רעיונותיו העמוקים: את המענה של ה' לאיוב, את ההבדל בין הטיעונים השונים שבפי רעי איוב, ואת ההתפתחות של מחזורי הדיונים לאורך הספר.
הייחוד של החיבור שלפנינו הוא בשילוב של פרשנות רצופה של כל פסוק ופסוק לבין פרקי הגות ועיון. בכך הוא מאפשר לימוד בהירשל ספר איוב על פי דברי חז"ל והפרשנים לצד העמקה בענייני השקפה, בעיקר בשאלת הגמול והיחס בין אדם לבוראו.
הספר מזמין את הקורא למסע פרשני-רעיוני-הגותי בעקבות הדיונים שבין איוב לחבריו ובעקבות מענה ה' לאיוב.
הספר ‘פניני הלכה גיור’ עוסק בכל ענייני הגיור והגר, הן במחשבה והן בהלכה. כדרכם של כל ספרי פניני הלכה, הספר מעמיד את הכללים והיסודות, ומתוכם יורד עד לפרטים המסתעפים בנושא חשוב זה.
לגרים תפקיד חשוב בעם ישראל, וכפי שאמרו חז”ל (פסחים פז, ב): “לא הגלה הקב”ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוַספו עליהם גרים”, מאידך קליטתם עלולה להיות כרוכה במורכבות. הספר מבאר היטב את הצדדים השונים של מורכבות זו.
הספר פותח בפרק כללי על הגיור ועל המצוות הקשורות אליו, שני פרקים הבאים מסבירים על הגיורים שהיו בעם ישראל במשך הדורות, פרק ב’ בגרי הצדק ופרק ג’ בגיורים המורכבים בתולדות ישראל, כמו ה’ערב רב’, הגבעונים והכותים. פרק ד עוסק בתפקידו של בית הדין, ופרק ה בהליך הגיור הלכה למעשה. פרק ו עוסק בשאלת גיור קרובי ישראל בשעת הדחק, ופרק ז בגיור קטנים.
שני הפרקים החותמים את הספר מבארים את דיני הגר לאחר הגיור, בהם בא לידי ביטוי כוח הבחירה החופשית הבולט במיוחד אצל הגרים ועל פיו ביאר הרב אליעזר מלמד שליט”א דינים ועניינים רבים בספר.
אנו רגילים לתאר את היקום שלנו כמורכב מ״דברים״, ואת חוקי היקום ככלים המסבירים לנו כיצד הדברים משפיעים זה על זה. אלא שאם הדברים משפיעים זה על זה, הם מצויים בשינוי מתמיד, ואז כיצד אפשר לקרוא ל״דבר״ ״דבר״? מתי בלוט הופך ל״עץ״? מתי העץ הופך ל״שולחן״? מתי השולחן יהפוך ל״אבק״? האם השיום של הדברים אינו רק החלטה שאנו עושים במוחנו להקפיא את הזמן ולהתעלם באופן מכוון מכל מה שאינו בהישג חושינו, וע״י כך גם מטבעה האמיתי של המציאות? הפיזיקאי קרלו רוולי אמר: ״המציאות אינה מורכבת מדברים; היא מורכבת מאינטראקציות.״ אך מהי אינטראקציה אם לא ההשפעה של דבר על דבר? ואם אין דברים – מה מהותה של האינטראקציה הזו? בין מה למה היא מתרחשת?
הספר ״תשומת לב: האטום של התודעה״ מציע את המונח ״תשומת לב״ כאבן היסוד לתשתית המציאות כולה. בניגוד למונח ״קשב״, תשומת לב אינה פעולה רצונית או מודעת (self aware), ואינה בלעדית ליצורים בעלי תודעה. זוהי פעולה של עיבוד נתונים – הפיכת דטא מופשטת לכדי מידע קונקרטי, ומתקיימת גם בחלקיקים הקטנים ביותר, גם בחוקי היקום עצמם וכפועל יוצא מכך – ביקום כולו. בספר נבין לעומק מהי תשומת לב, כיצד היא פועלת – ולבסוף כיצד אנחנו, בני האדם, יכולים להשתמש בה בחיי היומיום כדי להבין את היקום שלנו טוב יותר.
הספר עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.
אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...".
הספר מרד יהוא הוא החמישי והאחרון בסדרה בת חמישה כרכים העוסקת בפרקי נביאים בספר מלכים.
סיפורי הנביאים בספר מלכים כרוכים דווקא בתולדותיה של ממלכת ישראל. קורותיה של ממלכה זו מסופרות בספר מלכים דרך הפריזמה של סיפורי נביאים.
ספר זה, מרד יהוא, מוקדש לסיפור הארוך ביותר בספר מלכים המשתרע על פני פרקים ט'–י' במלכים ב. גיבורו של הסיפור, יהוא מנהיג המרד, מתואר כאישיות רבת פנים ודרמטית – איש צבא מיומן וערמומי, ויחד עם זאת קנאי לה'. אף הסיפור – בדומה לגיבורו – מגלה פנים שונות, וכולל תיאורים שיש בהם הומור (לעתים מקאברי), לצד נאומים בעלי פאתוס נבואי.
בראש הסיפור מופיע הנביא אלישע כמי שמתניע את פרוץ המרד. אולם הנביא שדמותו ונבואותיו חופפות על המרד מראשיתו ועד סופו הוא דווקא אליהו.
מהי הערכת המקרא את דמותו של יהוא? שאלה זו העסיקה פרשנים רבים במהלך הדורות ועד לימינו. בספר מוקדשים עיונים אחדים לשאלה זו, תוך פולמוס עם כמה מן הפרשנים.
המאמרים המופיעים בספר משחק מתבססים על סדרת הרצאותיהם של מומחים שונים ששודרו במסגרת 'האוניברסיטה המשודרת' בגלי צה"ל. כל כותב מביט על משחקים מנקודת המבט של תחום התמחותו. “צריך לחיות את החיים כמשחק", כתב אפלטון, אולם בדרך כלל אנו חושבים על משחק כעל פעילות המנותקת מעולם המציאות. בתיאטרון, למשל, השחקנית נכנסת לנעליה של דמות, שהתנהגותה מוכתבת; במשחקי "כאילו" אצל ילדים, הילדים מפעילים את הדמיון שלהם ובוראים יקום חלופי; במשחקי מחשב יכול המשתתף לבחור אווטאר ולצלול עימו לשלל ממלכות הפנטזיה. ואולם, כל צורות המשחק הללו חושפות תופעה מפתיעה: במקרים רבים המשחק הוא הכנה והקניית מיומנויות לפעולות במציאות. למשל, הקניית שליטה בשפה דרך משחקי לשון, שיפור יכולות מוטוריות בעקבות משחקים ספורטיביים, פיתוח חשיבה אנליטית ויכולת ניתוח מורכבת באמצעות משחק השחמט. כמו כן, ליכולת לדמיין ולשחק בדרכים שונות יש השפעה רבה על מציאויות שונות: למשל, איך להגיע להחלטה באיזו מפלגה לבחור בבחירות. קריאת הספר הזה תשנה לפיכך לא רק את הבנתנו בנוגע למשחק, אלא גם לגבי המציאות.
כולנו מכירים ומכירות בתי ספר, אולם האם אנחנו יודעים מהו בית ספר? ספרו של יועד אליעז מנסה להציע תשובה לשאלה זו. חקירת המהות של בית הספר כפי שמוצגת בספר עוברת דרך קריאת טקסטים שהקדום בהם נוצר לפני למעלה מארבע מאות אלף שנה, מאות אלפי שנים טרם הופעת ה"הומו ספיינס". קריאה בטקסטים מאוחרים יותר מעלה שהרבה ממה שהיה מרכזי בבתי הספר בתרבויות המזרח הקדום, ואלו של אירופה בימי הביניים, נשאר מרכזי גם בבתי הספר של היום. מפתיעה לא פחות העובדה שהדברים ששרדו אינם קשורים בחינוך.
בחינה יסודית של הפעולות שבהן עוסקות מורות ותלמידות בין כתלי הכיתה מעלה תמונה המזכירה את מה שעושים בסדנה, ואף את פעולתה של מכונה. בסדנה, באמצעות מכונה, וגם במהלך ה"סצנה הפדגוגית", מעבדים חומרים, ובכול המקרים – עובדים. על פי תפיסה רווחת התלמיד והתלמידה הם מטרת העבודה בבית הספר. החקירה שהובילה לכתיבת ספר זה מציעה הסבר חדש אשר לפיו התלמידים אינם המטרה, כלומר ישנה מטרה אחרת לעבודה שהם עושים. המחקר של מהות בית הספר הוביל את המחבר אל סוגיות הקשורות בשפה, במובן הזה שקיומה וגורלה של הלשון כרוך בקיומו וגורלו של בית הספר.
מחסור חמור בכוח אדם, משכורות נמוכות, משבר אמון, חוסר התאמה לעידן שבו אנו חיים. כל אלה ועוד הם מנת חלקה של מערכת החינוך הישראלית, שהולכת ודועכת. אבל במקום להמתין בכל פעם לרפורמה הבאה או לתרופת פלא שתגאל את כולנו, הגיע הזמן שניקח את המושכות לידיים. הספר עושים בית ספר מציע לעוסקות ולעוסקים בחינוך התבוננות מחודשת על המציאות המוכרת.
בשפה עשירה וקולחת יוצאים אנשי החינוך מיכל מולדבסקי וקובי זמיר למסע בחיים הבית ספריים. בצד ניתוח תיאורטי, הם מציעים כלים מעשיים שלמדו בעשרות שנות ניסיון ומדגימים כיצד יכולים סגלי החינוך להניע שינוי במעגלים הקטנים והגדולים שסביבם.
המפגש בין המבוגר לבין הילד הוא תכלית העשייה החינוכית. הספר הזה מזמין את כולנו לחזור אליו. בתשעה פרקים נצלול לעומקי המפגש וננסה להפוך אותו יחדיו למשמעותי יותר – עבור המורה ועבור התלמידים, דור העתיד של כולנו.
בסיפורי מדרש האגדה הארץ ישראלי על ספר ויקרא נחשף עולם מפתיע בדינמיות שלו, הנעה משגרת חיי היום יום למאורעות היסטוריים, מבית המלוכה ובית המקדש לתנור האפייה הביתי. בדמויות: נשים הרות ויולדות, קיסרים רומאים, חכמים בבית המדרש וחקלאים ובעלי אדמות, וכן דמויות מקראיות ומיתולוגיות. המנעד החווייתי המתגלם בסיפורים אף הוא רחב באנושיותו: מלאות ההיריון והלידה, שגב הבריאה, וחוויות אישיות וקהילתיות של פגיעה, אובדן ואבל. מן הסיפורים עולים פעמים רבות קולות של דמויות שאינן נמנות עם המעמד השליט או המנהיג דווקא, ובהם קולות חתרניים ממש.
בעשרת המאמרים, שנכתבו במשך כמה עשרות שנים ועובדו ונערכו לקראת הכללתם באסופה זו, המחברת מנתחת סיפורים משלהי העת העתיקה בכלים בני זמננו ומקומנו. הדיון בסיפורים נדרש לשלושה מוקדי מחקר עיקריים: תורת הספרות – הפואטיקה; הפולקלור והתרבות העממית; והפרשנות – עיון בפעילות הפרשנית המרכזית לשיח של חז"ל, והתבוננות ביקורתית ומעורבת בדרכי הקריאה הפרשנית המחקרית העכשווית.
בדיון מובא גם ההקשר ההיסטורי של ארץ ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה הנוצרית. בסיפורים באים לידי ביטוי יחסים רוויי מתחים בין הקבוצות השונות הפעילות בחברה בת הזמן: יהודים ויהודיות מלומדים, וגם המרוחקים יותר ממוסדות הלימוד הרבניים, וכן נוצרים ופוליתאיסטים, באזור המזרחי של אגן הים התיכון ואף במרכזה של האימפריה השלטת בעיר רומא. הדיון במה שמכונה כאן 'דו־שיח סיפורי' מעלה זיקות ושאילות בין־תרבותיות ובין־דתיות. מדרש ויקרא רבה מוצג בספר כאחד מאוצרות הספרות העברית העתיקה, מלאכת מחשבת ספרותית רבת־ערך.