חדש על המדף

עולמם היצירתי וההגותי של חז"ל בא לידי ביטוי בין היתר בסיפורי האגדה שאלפים מהם נשתמרו ברחבי הספרות היהודית. מוסר ודרך ארץ, חשיבות המשפחה וההמשכיות, מעלת הלימוד ומסירות נפש, עולמות עליונים והקיום האנושי – כל אלה הם מעט מזעיר מעושר הנושאים שהעסיק את מי שעיצבו את העולם היהודי באלפיים השנים האחרונות.
האגדה והלב הוא ספר שהתגבש בעקבות לימוד שבועי של אגדות חז"ל ששודר ברדיו. מתוך מאות האגדות שנלמדו, נבחרו ארבעים שעובדו והיו לפרקי ספר זה, המציעים קריאה ספרותית ורעיונית שחותרת לחבר בין הנשגב לעכשווי. האגדות, כמו גם פרשנותן הרגישה, זורקות את הקוראים לעולמות רחוקים, אך בה בעת פותחות בלבם צוהר לערכים אנושיים, לחמלה ולרגישות. הן מלמדות אותנו שהמצב האנושי, כאז כן היום, הוא שביר, ולכן עלינו ללמוד לאחוז בחיים בתבונה ובעין טובה.

קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד.

קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו.

קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו.

מה המשותף למייסדי גוגל, פייסבוק, גולדמן זקס, דנונה, חברת הקומיקס מארוול, רשת סטארבקס, אסתי לאודר וראלף לורן? התשובה היא שכולם מייסדי חברות מהמובילות בעולם – וכולם ממוצא יהודי. מתברר שההצלחה של היהודים היא פנומנלית: אף שהיהודים מהווים רק 0.2% מאוכלוסיית העולם, הם מהווים 30% מרשימת האנשים העשירים והמצליחים בעולם וכ-20% מזוכי פרס נובל.

הספר מאסטרים מבקש לספק הסבר לתופעה יוצאת דופן זאת. הוא מראה כיצד ההצלחה של היהודים היא תוצאה של תרבות ייחודית שנוצרה על בסיס היסטוריה ודת של עם, תרבות שעקרונותיה מבוססים בין השאר על ערכי משפחה וקהילה, יזמות, זריזות והתמדה.

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.

ספר זה דן בסוגיית 'ציון והתפוצות' מבחינה מחקרית והגותית־פילוסופית. המונחים 'ציון' ו'התפוצות' (או 'הגולה') רוויים במשמעויות הנישאות בזיכרון ההיסטורי ארוך הטווח של העם היהודי. אך הם גם מעלים שאלות הקשורות בתקוות, במחלוקות ובמשברים של הקיום היהודי בהווה. מחברי המאמרים, מהשורה הראשונה של הוגים וחוקרים במדעי היהדות בארץ ובחו"ל, דנים בנושא מבחינה היסטורית, ספרותית, אמנותית והגותית.

הספר, על שלל פרקיו, נועד לקדם דיון ציבורי מלומד ומעמיק בשאלות ובאתגרים הקשורים בעתיד הקיום היהודי בישראל ובתפוצות.

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה.

הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן.  הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק.  אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.  (מיכה גודמן)