חדש על המדף

אסופת מאמרים של הפסיכואנליטיקאית בטי ג'וזף (2013-1917), אשר לעבודתה יש השפעה יוצאת דופן על ההתפתחות והתיאוריה של הטכניקה הפסיכואנליטית במסורת הקלייניאנית. האסופה בוחנת את התפתחות הגותה ומראה כיצד חלק מכריע בתיאוריה שלה, וביישומה בטיפול, עוסק בחקירה מדוקדקת ורגישה של התהליך הטיפולי עצמו.    במאמרים נדונים, תוך תיאור מפורט של חומר קליני, נושאים מהותיים ושנויים במחלוקת, בהם: הזדהות השלכתית, העברה והעברה נגדית, פנטזיה לא מודעת, השקפות קלייניאניות על צרות עין ודחף המוות. ג'וזף עוסקת בנושאים אלו תוך שימת דגש, בראש ובראשונה, על שינוי נפשי והקשר שלו לאיזון נפשי.   המאמרים מציגים תיאור מפורט של חומר קליני, והספר כולל ארבע הקדמות מאת עורכי הספר, מייקל פלדמן ואליזבת' בוט ספיליוס. בהקדמות מסבירים העורכים את רעיונותיה של ג'וזף, מחברים אותם לשדה הקלייניאני בכללותו ומצביעים על חשיבותם לדיסציפלינות משיקות ולמסורות פסיכואנליטיות אחרות.

הספר איים של סיפורים מציג את עולמם של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות ובוחן את סיפוריהם האישיים והמקצועיים. הסיפורים השונים מזינים את המחקר הנרטיבי של הכותבים. חקירה נרטיבית כזו מציפה את סיפור חייו של המטפל ומאפשרת  לבחון את הדהודיו בנרטיב המקצועי שלו. תהליך זה מסייע בחשיפת היבטים אישיים עמוקים של עבודת המטפל עם עצמו, והוא כולל עיסוק בדילמות, בקונפליקטים, בקשיים ובהצלחות של המטפל, אשר מבנים את זהותו המקצועית.

הספר מביא את חוויותיהם של מטפלים באומנויות במהלך הטיפול, אותו חלק מוסתר לכאורה שעל המטפל לעבוד עליו עם עצמו ובמסגרת הדרכה באופן שוטף לפני ואחרי הטיפול. אפשר לתאר את המטפל ככינור שמתח ואיכות מיתריו ישפיעו על צלילי המנגינה. ככל שרמת המודעות, עומק העבודה האישית, הגבול בין ה"אני" של המטפל ובין ה"אני" של המטופל, הבלעדיות של כל אחד מהמשתתפים על סיפורו יהיו ברורים יותר, כך המרחב הטיפולי עבור המטופל יהיה בהיר ופתוח יותר.

הדיאלוג בין המטפל למטופל הוא מרחב שמתקיימים ועולים בו סיפורים מודעים ולא-מודעים של המשתתפים. הסיפורים נארגים לתוך מסכת חוטים בלתי נראים שמהם נתפר שטיח חדש ובו צורות וצבעים אחרים. היכולת להתבונן בשטיח, הנכונות לקבל את תרומתו הייחודית של כל אחד מהשותפים וההבנה שעל אף ההגדרות החברתיות הראשוניות בנוגע לדמויות של הנצרך והנותן, של המקבל או המסייע, שני השותפים יצרו וצמחו – היא מהות הקשר ההומני המסייע שבבסיס הטיפול. זו לתפיסתי תרומתו המרכזית וייחודיותו של הספר איים של סיפורים"

יואב, תלמיד כיתה ב, קורא בשטף טקסטים המתאימים לבני גילו, אך הוא אינו מבין אותם. נועה, תלמידת כיתה ג, מבינה את הנקרא, אך קריאתה מקוטעת. ואילו ספיר, תלמידת כיתה ה שיכולתה המילולית מרשימה, כותבת בשגיאות רבות שאינן מאפשרות להבין את הכתוב. אילו תופעות הן בתחום ההתפתחות התקינה, ובאילו מקרים דפוסי הקריאה והכתיבה מרמזים על בעיה? כיצד אפשר לעזור לילדים להתגבר על הקשיים הללו?

הספר איך קוראים את זה? מנסה לענות על השאלות האלה ובתוך כך מבהיר מונחים כמו דפוסים של קשיי קריאה ואיות, טעויות בזיהוי מילים, תפיסה עצמית ומוטיבציה פנימית וחיצונית, ומבחין בין מושגים שונים כמו אבחון לעומת הערכה וקשיי קריאה לעומת לקות קריאה.

הספר עוסק במיוחד באיתור הלומדות והלומדים עם הצרכים המיוחדים ובדרכי התמודדות אפשריות, אך הרעיונות המוצגים בו מתאימים לכלל ילדי הכיתה. הידע התיאורטי והיישומי בתחום ההערכה וההתערבות המוצע בספר זה נועד לאפשר למורים, לסטודנטים ולהורים לפתח תובנות בקשר לצורכי הילדים המתקשים בקריאה ובאיות וללמוד כיצד לבחור עבורם את ההתערבות המתאימה ביותר.

"דורות רבים נמנעו מישראל מללמוד תנ"ך, כיון שלא ידעו איך להתייחס להתנהגותם של אישי המקרא. המקרא מציג את אישיו כהוויתם...הנחת ספר זה היא, שאם התורה והנביאים מספרים לנו על אישים אלה, הם רצו שאנו נלמד מפרקים אלה...בספרנו ריכזנו סוגיות מקראיות רבות בהן התנהגותם של אישי המקרא מעוררת תמיהה. בכתיבתנו הבאנו מדבריהם של חז"ל ושל פרשנינו המסרתיים..." (מן המבוא)

זהו ספרו הראשון של סא"ל (מיל') מידן בר, ובו הוא חושף חוויות מתקופת שירותו כטייס מסוקים ברצועת הביטחון בלבנון, שעד היום היו נצורות בזיכרונו. מילותיו של מידן מצליחות לתאר את דור רצועת הביטחון ממעוף הציפור, אך גם להרעיד את נימי הנפש. זהו אינו רק ספר על תעוזה ואומץ לב, אף שיש בו גם לא מעט מאלה, אלא בייחוד ספר שמקלף אט-אט את שכבות הבצל עד שמתגלים רגשות הפחד, הבדידות, ההקרבה והסיפוק שבתוך תא הטייס ונחשפים הקשר הייחודי והמחויבות לכוחות הקרקע ברצועה. בעומק ובחן מצליח בר לנסח תובנות רבות בנוגע לחברה הישראלית, למנהיגות ולבני האדם באשר הם, וכן תובנות באשר לחיבורים בין אוכלוסיות ודבקות במשימה שהיא לאו דווקא צבאית.  

בספרו "אל שפת האמת – על המועדים" מאת הרב אייל ורד, בהוצאת "אלומות" מבית "דני ספרים",  בלשון השווה לכל נפש מביא הרב ורד מתורתו של ה'שפת אמת' למועדים.  בשילוב סיפורים מחיי היומיום הופך המפגש עם תורת ה'שפת אמת' למין התוועדות חסידית, המזמינה את כולם להתענג מטעמה של תורת החסידות על המועדים. 

הזמן היהודי אינו כזמן הרגיל. תכונתו משתנה ומוארת באור יקרות  לפי תכונתו הרוחנית המיוחדת השייכת אליו. פסח הוא 'זמן חירותנו'. זמן של חירות. וסוכות הוא ' זמן שמחתנו', וכן על זה הדרך. והאדם הוא העובר בתוך הזמן, הנושא בתוכו את האור הרוחני המיוחד שלו, ומשפיע ממנו עלינו הנמצאים בתוכו. ובמקום הזה עומדת ניצבת כמגדלור של אור זורח תורתו של הארי הגדול, רבנו יהודה לייב אלתר, ה'שפת אמת'.

שנה אחר שנה חושף בפנינו ה'שפת אמת' את עמקי סודותיו של המועד, את תכונת זמנו, ואת פעולתו על הנפש הישראלית, ומשנה לשנה הולכים העניינים ומתחברים ונעשים כמין מחרוזת שלמה, שעוטפת אותנו באור תורת החסידות, וצובעת את המועדים בצבעים חדשים.

ה'שפת אמת' – הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור ומנהיג בולט של יהדות פולין. בהנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, 'שפת אמת', הוא אוסף של דרשות על פרשות השבוע והמועדים. הספר הודפס לאחר פטירתו, נתקבל בכל תפוצות ישראל, ומציג את דרך הפרשנות החסידית ותפיסת עולמה. 

"עד הכניסה לכלא הייתי מורה, בחור בסדר בסך הכל, משלם מיסים, עושה מילואים. כל זה נגמר ברגע בו גרמתי לתאונת דרכים קטלנית. עם מספר האסיר החדש אני הופך לאזרח במדינת שב"ס: אקס טריטוריה עם חוקים, שפה ואנשים אחרים ממה שהתרגלתי להכיר, וכדאי מאוד שאתחיל..."

אלקנה ברכיהו היה בדרכו הביתה לאחר עוד יום עבודה שגרתי. באמצע הדרך, הוא ביצע פנייה לא נכונה בצומת והתנגש במשאית. התוצאה היתה טרגית: אישה שחלפה במקום באותו הרגע נהרגה ואלקנה הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון לשנת מאסר בפועל. כך חייו התהפכו מקצה לקצה וכך נולד סיפורו, שנכתב בכלא יום אחר יום בתוך מחברת צהובה קטנה שקיבל מאימו.
"אל תמהר לעבור" הוא יומן אינטימי על מסע ארוך שמתרחש בגבולות הצרים של תא המאסר, שמתאר את הגעגועים לבית ולמשפחה, רגשות האשמה שלא מרפים, הפקפוק העצמי והפחד מהחברים לאגף. אך עם הזמן ההכחשה הופכת לקבלת הדין: אלקנה הופך מזר מוחלט לשותף פעיל בחיי הכלא הסוערים, מצליח למצוא שפה משותפת עם שאר האסירים, ולומד איך להפוך את החור השחור שנפער בחייו למקור של תקווה.

● איך שורדים את הלילה הראשון בתא? 
● מה השאלה שאסור בשום אופן לשאול אסירים? 
● כיצד אפשר להפוך את המקום האפל ביותר-  להזדמנות לתיקון?
● איך חוגגים את ליל הסדר בין הסורגים?

ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק.

לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.

יהודי צפון אפריקה חיו כמיעוט תחת שלטון מוסלמי, ודברי ימיהם מהווים תיאור של המפגש בין היהדות והאסלאם. ספר זה מציג הבנה חדשה של מעמד היהודים תחת הסהר.

הספר הוא בעיקרו אוסף של תעודות היסטוריות לאורך תקופה של כאלף שנים (מימי הביניים ועד לכיבוש הצרפתי). אוסף זה מתעד את המציאות ההיסטורית של מעמדם החברתי והמשפטי של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות של צפון אפריקה (בעיקר אלג׳יריה ומרוקו). התעודות לקוחות ממקורות ספרותיים ומארכיונים, ורוב רובן רואה כאן אור בעברית בפעם הראשונה.

בחלקו הראשון של הספר מובאות כרוניקות ערביות ועבריות וכן טקסטים מוסלמיים משפטיים ותיאולוגיים ודוחות של נוסעים אירופאים &mdash, שבויים, דיפלומטים, רופאים, אנשי דת והרפתקנים למיניהם. המסמכים בחלק השני משקפים את הפעילות הדיפלומטית שניהלו ארגונים הומניטריים לטובת יהדות צפון אפריקה.

הספר מיועד לחוקרים וגם לקהל הרחב ולכל המתעניינים בתולדות ישראל בארצות ערב.

מתודולוגיית "מחקר הפעולה" המוצגת בספר זה מסייעת בידי המקצוענים, המתמחים והסטודנטים להתמודד עם סוגיות מעשיות ותיאורטיות בעבודתם ובהכשרתם, לחקור ולפתח את התחום ולהציע את נסיונם המקצועי לקהילה האקדמית ולהקהילת המקצוענים.

פסיכולוגים מטפלים ואנשי חינוך וכמוהם מקצוענים-מנוסים נוספים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות טיפוליות וחינוכיות מורכבות, ונוכחים לדעת כי המציאות היא לאין ערוך מורכבת יותר מאשר התשובות הניתנות בספרות התיאורטית מחקרית. המקצוענים-המנוסים מוצאים את עצמם מפלסים את דרכם במחיר התנסותי לא קל, ובפועל הם יוצרים היישר משדה העשייה תיאוריית פעולה ומתודות עשייה הנותנות מענה לבעיות העשייה המעסיקות אותם. מתודולוגיית "מחקר הפעולה" מוכרת בעולם האקדמי ובפעולם אנשי המקצוע כמתודולוגיה בעלת איכויות ייחודיות המעשירה את תחום העשייה ואת התיאוריה.

ספר זה הוא השלישי בסדרת ספרי מחקר איכותני שכתב אשר שקדי. כל אחד מהספרים מדגיש פן אחר בתחום הרחב של המחקר האיכותני, והם משלימים זה את זה. קדמו לספר זה הספרים: "מילים המנסות לגעת" ו"המשמעות מאחורי המילים", שאף תורגמו לאנגלית וכבר זכו להדפסות רבות, ועודם נמצאים בשימוש חוקרים ותלמידי מחקר על מדפי הספרים ובספריית העיון הדיגיטלית "כותר". לכתיבת ספר זה הצטרף הפסיכולוג והחוקר חיים וינברג, שמטרת השותפות עמו היא להרחיב את מעגל הקוראים על ידי פנייה לתכנים בתחום הפסיכולוגיה והטיפול, תוך דגש על מחקרים עצמיים של מקצוענים-מנוסים.

הספר כולל הדרכה תיאורטית ומעשית מפורטת לביצוע מחקרי פעולה, והוא משלב מבחר מחקרי פעולה המדגימים הלכה למעשה את תהליכי הביצוע. מטרתו של הספר לעודד מגוון רחב של מקצוענים-מנוסים וסטודנטים למקצועות הוראה וטיפול , לשלב בצד עבודתם המעשית מחקרים המתעדים את עבודתם ותורמים לפיתוח התחומים. כמו כן לעודד מוסדות אקדמיים להציע לתלמידי תואר שני ושלישי בעלי ניסיון מקצועי לתעד ולחקור את עבודתם, מתוך אמונה כי מפתח חשוב לפיתוח תחומים אלו נמצא בידי המקצוענים-המנוסים.