חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort descending קמפוס
מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות דהן יצחק רחובות

מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה.

סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה.

המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב דו סוטוי מרכוס רחובות

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל דואני מיה רחובות

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל

ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ-60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב-1992, בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי – 'אגמון החולה'.

בספר זה נעשה לראשונה שימוש במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא והצלבתם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו מובילה לכמה תובנות חדשות.

הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידיאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית.

לשון האש דודאי רינה רחובות

לשון האש

"כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא

כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד)

במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

לקחי ההיסטוריה דוראנט ויל רחובות

לקחי ההיסטוריה

משחק - איך הוא משפיע על מציאות חיינו דורון אורלי רחובות

משחק - איך הוא משפיע על מציאות חיינו

המאמרים המופיעים בספר משחק מתבססים על סדרת הרצאותיהם של מומחים שונים ששודרו במסגרת 'האוניברסיטה המשודרת' בגלי צה"ל. כל כותב מביט על משחקים מנקודת המבט של תחום התמחותו.   “צריך לחיות את החיים כמשחק", כתב אפלטון, אולם בדרך כלל אנו חושבים על משחק כעל פעילות המנותקת מעולם המציאות. בתיאטרון, למשל, השחקנית נכנסת לנעליה של דמות, שהתנהגותה מוכתבת; במשחקי "כאילו" אצל ילדים, הילדים מפעילים את הדמיון שלהם ובוראים יקום חלופי; במשחקי מחשב יכול המשתתף לבחור אווטאר ולצלול עימו לשלל ממלכות הפנטזיה. ואולם, כל צורות המשחק הללו חושפות תופעה מפתיעה: במקרים רבים המשחק הוא הכנה והקניית מיומנויות לפעולות במציאות. למשל, הקניית שליטה בשפה דרך משחקי לשון, שיפור יכולות מוטוריות בעקבות משחקים ספורטיביים, פיתוח חשיבה אנליטית ויכולת ניתוח מורכבת באמצעות משחק השחמט. כמו כן, ליכולת לדמיין ולשחק בדרכים שונות יש השפעה רבה על מציאויות שונות: למשל, איך להגיע להחלטה באיזו מפלגה לבחור בבחירות. קריאת הספר הזה תשנה לפיכך לא רק את הבנתנו בנוגע למשחק, אלא גם לגבי המציאות.

999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ דיון מאקאדם הת'ר רחובות

999 נשים צעירות - סיפורו של הטרנפורט הראשון לאושוויץ

ב-25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ.

המטען היה 999 נערות ונשים צעירות, כולן יהודיות. זהו סיפורן.

הרכבת יצאה מהעיירה פופרד שבסלובקיה. הן היו בתחילת חייהן, לא נשואות וחדורות תחושת הרפתקנות וגאווה לאומית. הן עזבו את בית ההורים לבושות במיטב מחלצותיהן ונופפו לשלום בשמחה, בציפייה לבאות. הן היו להוטות להתייצב לעבודתן במפעל בשירות ממשלתן ששילמה 500 רייכסמארק (כ-200 דולר) תמורת כל אחת מהן, רק כדי שהנאצים ייקחו אותן כעובדות כפייה. 999 נשים צעירות יצאו לדרך, רק מעטות שרדו.

הנשים הללו, שנשלחו למוות בטוח, לא היו לוחמות מחתרת, לא מרגלות, ואף לא שבויות מלחמה. הן היו האוכלוסייה החלשה ביותר, משוללות כוח וערך לא רק כי היו יהודיות, אלא גם כי היו נשים.

עתה, במלאות 75 שנה לשחרור המחנה, בהסתמך על ראיונות מקיפים עם ניצולות ומידע היסטורי שנאסף באמצעות מסמכים, עדי ראייה וקרובי משפחה, הסופרת עטורת השבחים הת'ר דיון מאקאדם מגוללת לראשונה את סיפורן הנוגע ללב של 999 נשים אלו.

הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים דן בהט אלקנה

הר הבית : המתחם הקדוש בירושלים

"הר הבית – המתחם הקדוש בירושלים" הוא שם ספרו החדש של הארכיאולוג פרופ' דן בהט (82). בהט שקד על הספר שנים ארוכות, והוא מפרט בו על כל מבנה בהר, כל סטייה בנתיב החומה, כל בור וכל שער חסום. הוא מהחוקרים המאמצים את גישת מסורת ישראל וסבורים שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים.

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים דפני אמוץ רחובות

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים

ואשיבה - תשובות אמוניות לצעירים בענייני הדור והשעה דרוקמן חיים רחובות

ואשיבה - תשובות אמוניות לצעירים בענייני הדור והשעה

תנועת נוער מעורבת – לכתחילה או בדיעבד? מהי הגישה הנכונה לבעלי נטיות הפוכות? המאבק הפמיניסטי – טוב או רע? כדאי להשתתף במסע לפולין? מותר לעלות להר הבית בימינו? להתגייס לצבא – או ללמוד תורה? מי אמר שהיהדות היא הנכונה? למה יש רע בעולם? בשביל מה צריך כל כך הרבה מצוות? יש בעיה לשמוע שירים לועזיים  או חילוניים? אני נמשך לתורת הסוד... מה דעת הרב? כיצד לבחור ישיבה או אולפנה?

שאלות בוערות אלו, ורבות כמותן, מעסיקות בימינו צעירים רבים, בעיקר בתקופת הנערות ושנות הבגרות הראשונות. במשך שנים ענה הרב חיים דרוקמן לשאלות רבות בענייני תורה והשקפה שהעמידו לפניו צעירים ותלמידים. הרב לא נרתע משאלות נוקבות וטעונות, כשם שלא נלאה מלענות על שאלות פשוטות ויומיומיות. את תשובותיו הקצרות אך היסודיות ענה מתוך היכרות קרובה ובלתי אמצעית עם צעירים ובני נוער ומתוך ידע רב ועומק תורני ומחשבתי. מתוך מאות השאלות שנשאל הרב במהלך השנים, מרכזת סדרת "ואשיבה" שאלות בוערות ואקטואליות במיוחד. בכרך הראשון מובאות תשובותיו של הרב בענייני צניעות ומשפחה, עַם וארץ. בכרך השני מובאות תשובותיו של הרב בענייני אמונה ועבודת ד', תורה ולימוד תורה.

Pages

חדש על המדף

איפוס

סיפור טוב מתחיל מהאמצע - רגעי חיים עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

שם המחבר:
שפיץ יואל
קמפוס:
רחובות

כשנשאל פעם ברדיו הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, מיהו ולאיזה מחנה דתי ופוליטי הוא שייך, ענה:

"או שאני גדול מכדי להיכנס לקופסאות הללו, או שאני קטן מדי ונופל בין החריצים. תשפטי את, אבל להכניס אותי לקופסה – לא תצליחי".

הוא היה מבאר התלמוד וחתן פרס ישראל, רב ופרשן, אינטלקטואל והוגה דעות, אך מעבר לכל אלה היה אדם רב-פנים ומלא קסם. חוכמה ופשטות, פיקחות בהירה ואופטימיות רומנטית, דתיות סוחפת וחוש הומור חד, אמונה עמוקה וסקרנות לאין-קץ – כל אלה דרו בכפיפה אחת באדם זה.

בסיפור טוב מתחיל מהאמצע פותח תלמידו של הרב, יואל שפיץ, צוהר לעולם הפנימי והלא מוכר של אחת הדמויות המרתקות שהתהלכו אי-פעם בנוף התרבותי הישראלי. כמי שנפגש עם הרב שטיינזלץ כנער וליווה אותו לאורך שנים כאדם בוגר, מיטיב שפיץ לתווך לקהל הרחב את המפגשים, העצות ושיחות הנפש שזכה להם.

תובנות משנות חיים נפרשות בשלל הסיפורים שבספר בגילוי לב, בכנות ובחיוך, ומאפשרות גם לאלה שלא הכירו את הרב שטיינזלץ ליהנות מחוכמתו ומאישיותו.

גבולות - פרקים באסתטיקה ציונית דתית

שם המחבר:
שוורץ דב
קמפוס:
רחובות

היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה. 

ארץ מקלט - ההגירה לארץ ישראל 1927-1919

שם המחבר:
אלרואי גור
קמפוס:
רחובות

הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 . 

מכל הלשונות - למה אנחנו מדברים עברית?

שם המחבר:
אבלמן עשהאל
קמפוס:
רחובות

אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.

מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?

בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.
 

חושבים בשבילך - מבט ביקורתי על אלגוריתמים

שם המחבר:
פישר ערן
קמפוס:
רחובות

עם התרחבות השימוש במדיה דיגיטלית, אלגוריתמים תופסים מקום מרכזי בקבלת ההחלטות שלנו. מנועי המלצות באמזון ובנטפליקס, יישומוני ניווט, אתרי היכרויות – כל אלה מתיימרים לדעת טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים, אוהבים או רוצים.
ואולם, ידע אלגוריתמי מתאר רק את מה שהוא יכול לשלוט בו. הוא מבקש להכיר בני אדם, אך גם מבקש שבני האדם יהיו שקופים וצפויים ככל האפשר, ובכך תורם לעיצובם ככאלה. חושבים בשבילך פורשׂ לפנינו תמונת-מציאות שבה לאט, אך בהתמדה, אלגוריתמים דוחקים את רגלינו מהכרעות הנוגעות לחיינו הן במישור האישי הן במישור החברתי-כלכלי – ולמעשה מפקיעים החלטות מהמרחב הפוליטי שלנו.
את האלגוריתמים אל לנו להבין במונחים טכניים בלבד. תחת זאת, עלינו לחשוף את ההנחות העומדות בתשתית פעולתם – וביסוד מחשבתם של האנשים והמוסדות שהוגים, מפתחים ומיישמים אותם – ולהתחקות אחר האופן שבו הם עונים על השאלה "מָהם בני אדם?"

מתחת לשמיים השחורים - שיחו תעל כאב נפשי אובנות ותקווה

שם המחבר:
לוי בלז יוסי
קמפוס:
רחובות

דפני אסף ז"ל, אמא של דורון אסף, חיילת צעירה מקיבוץ מעגן מיכאל שהתאבדה בינואר 2007, ופרופ' יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני ומומחה בתחום מניעת האובדנות, יצאו למסע אישי, חברתי, תרבותי ואנושי, שבמרכזו ניסיון לברר את שורשי הכאב הנפשי ואת הסיבות המובילות אדם להחלטה להתאבד.

במסעם פגשו שורה של אנשי רוח, מדע ודעת, בהם הפסיכיאטר וחוקר המוח יורם יובל, ההיסטוריון יובל נח הררי, הפילוסוף אסא כשר, האנתרופולוג דניאל נוה, היזמית עדי אלטושלר, ועוד רבים וטובות. כל מפגש הוליד שיחה מעמיקה מפרספקטיבה ייחודית על פשרו של הכאב הנפשי ועל האפשרויות להתמודד איתו. יחדיו, מצטרפות השיחות למסמך רב ממדי, השופך אור על תופעת האובדנות ועל הדרכים למניעתה.

מכפרת המקדש לכפרת הקהל - יום הכיפורים במקדש במקורות התנאיים

שם המחבר:
מרקוס יוסף
קמפוס:
רחובות

עבודת הכפרה והטהרה במשכן ביום הכיפורים מתוארת באופן מפורט בספר ויקרא פרק טז. סדר העבודה התפרש בהרחבה במקורות יהודיים מימי הבית השני, בספרות חז”ל ובסדרי העבודה הקדומים שנתחברו על ידי הפייטנים לצורך אמירתם בתפילה. עיון במקורות השונים מלמד על הבדלים משמעותיים באשר לאופן בו התפרשה הפרשה בכל אחד מהם. במוקדו של חיבור זה עומדת ספרות התנאים וברקע השאלות שהעלה יעקב זוסמן ביחס לתולדות ההלכה בכלל: “כיצד היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה הסופי בספרות התנאים?”.

ספר זה משרטט את דרכי התגבשותה של עבודת הכהן הגדול בספרות התנאית, מהמקרא, דרך מקורות קדם תנאיים ועד בית המדרש התנאי בדור יבנה ואושא. הספר מתמקד באבני הבניין של סדר העבודה כפי שהוא מופיע לפנינו במשנה ובמקורות תנאיים נוספים, וחושף את התהליכים הפרשניים, השיקולים הטקסטואליים והחוץ־טקסטואליים ואת המסורות מימי הבית השני שהובילו את החכמים לעצב את העבודה ואת מטרתה.

"קיצה של יהדות גרמניה בפתח" - הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד 1942-1883 | סוף עידן

שם המחבר:
סיידלר מאיר
קמפוס:
רחובות

הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד (1942-1883) היה מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה ושימש באחרית ימיו כרבהּ הראשי של המבורג. לאחר ליל הבדולח הוא היה למעשה לרב האורתודוקסי האחרון שכיהן בגרמניה הנאצית, עד גירושו ל"מזרח" והירצחו. אישיותו ודמותו התבלטו בפועלו הציבורי, בהגותו, וכן בהתמודדותו כרב וכמנהיג ציבור עם התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי.

דמותו של הרב קרליבך מייצגת במידה רבה את הדור האחרון של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, בפרט את השכבה הרבנית האינטלקטואלית שצמחה שם. דור זה של רבנים פעל בסיומו של תהליך שנמשך יותר ממאה וחמישים שנים , מאז ימי משה מנדלסון (1786-1729) ורש"ר הירש (1888-1800) - ופיתח גישה המגשרת בין התרבות האירופית לבין היהדות הלמדנית והעממית של מזרח אירופה השכנה. גם הרב קרליבך היה שותף למפעל תרבותי מגשר זה - בפועלו, בהגותו ובהנהגת צאן מרעיתו. ספר זה - שהוא במידה רבה בעל אופי השוואתי - הוא עוד נדבך בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות גרמניה בדורות האחרונים, עם דגש מיוחד, שמתבקש מאליו, על תקופת השלטון הנאצי.

האופן שבו התמודד הרב קרליבך עם מאורעות תקופתו מבטא לא רק את אישיותו המורכבת והייחודית, אלא גם שופך אור על מעורבותם האינטלקטואלית והרגשית העמוקה של רבני גרמניה, רובם ככולם, בתרבות שהולידה את המפלצת שלבסוף החריבה את קהילותיהם. על כן סיפורו של הרב קרליבך על היבטיו השונים , בפרט הפן האינטלקטואלי - מהווה מקרה בוחן המנהיר תקופה שלמה ואת הנפשות שפעלו בה.

חינוך זה כל הסיפור

שם המחבר:
פישר יעקב
קמפוס:
רחובות

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

שנית לא תיפול - איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני

שם המחבר:
פרס ישי (ג'סי)
קמפוס:
רחובות

כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד... 
יום אחד נצטרך להתחיל לדבר על האפשרות שגם זה יקרה. נצטרך להתחיל לשאול מה על ישראל לעשות אם וכאשר איראן, ואולי גם טורקיה, סעודיה, מצרים, יתחמשו ביכולת גרעינית. 
הספר שנית לא תיפול הוא הזמנה לשיחה. הזמנה לשיחה על נושא שנדמה שרק מעטים רוצים לקיים, אבל אין ברירה אלא לקיים אותה. הוא הזמנה לשיחה על נושא שהוא בו זמנית גם מפחיד — וגם מרתק. למדינות העולם יש רק היסטוריה קצרה בצילה של פצצת הגרעין, אבל ההיסטוריון ישי פרס מוכיח, שגם מהיסטוריה קצרה, משברית ודרמטית, אפשר ללמוד לא מעט על מה שיקרה כאן ביום שבמזרח התיכון יהיו מדינות חמושות בפצצות גרעין. 

Pages