חדש על המדף

אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...".

ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.

 יום אחד הבנתי שאני כבר לא מבין שום דבר. המציאות, שקודם לכן היתה ברורה ומסודרת, הפכה לשבורה, מנותצת לרסיסים, חסרת היגיון פנימי. האם זה בגלל שאני מסתכל על העולם דרך העיניים של גוגל, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ואפילו ווייז?
זו תקופה נפלאה, שבה הטכנולוגיה מאפשרת חיים הרבה יותר קלים. קליק אחד, וקשרים ישנים מתחדשים. קליק אחד, וקשרים חדשים נוצרים. קליק אחד, וחוויות מרהיבות משותפות. קליק אחד, ודיונים סוערים מתלהטים.
בקליק אנחנו מקצרים את הנסיעה לכל מקום, בקליק אנחנו צופים בסדרה שלמה בלילה אחד, בקליק אנחנו מוצאים אהבה לרגע - או יותר — בקליק אנחנו מקבלים תשובה לכל שאלה.
מי זוכר את הימים בלי טלפון נייד? מי זוכר את הימים בלי טלפון חכם?!
זו תקופה נפלאה — וגם מבהילה. כי כשהטכנולוגיה נותנת, היא גם לוקחת, והמחיר שאנחנו משלמים עליה גבוה, ועלול להיות עוד גבוה יותר. עד כמה אנחנו מודעים לזה? מעט מאוד. אולי בכלל לא.
אם גם אתם מרגישים שהעולם הפך כאוטי, משונה, מוזר והזוי, יובל דרור מזמין אתכם למסע פוקח עיניים.
קוד סמוי מציג בצורה שיטתית, חדה ומרתקת את המחיר האמיתי של החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מסביר כיצד שירותים דיגיטליים מעצבים את תפיסת העולם שלנו, מתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות, התרבותיות והחברתיות של העידן הטכנולוגי על חיינו ומבהיר מדוע יש לנו תחושה שהמציאות יצאה מכלל שליטה.

ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג העוסק בקשרים שבין בני האדם לטכנולוגיות שבהן הם משתמשים. הוא היה כתב ועורך בתחומי מדע וטכנולוגיה ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות 2" ושימש כפרשן לאינטרנט וטכנולוגיה בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. כיהן כראש המסלול לתקשורת דיגיטלית וכדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למינהל.
בעשור האחרון העביר דרור מאות הרצאות וייעץ לחברות הגדולות במשק על השפעות הטכנולוגיה על עובדים, מנהלים וארגונים. הוא פרסם ארבעה ספרים ואינספור כתבות, מאמרים, ראיונות וטורים העוסקים בהשפעת המדיה החדשה על החברה. (מתוך אתר סטימצקי)

"דורות רבים נמנעו מישראל מללמוד תנ"ך, כיון שלא ידעו איך להתייחס להתנהגותם של אישי המקרא. המקרא מציג את אישיו כהוויתם...הנחת ספר זה היא, שאם התורה והנביאים מספרים לנו על אישים אלה, הם רצו שאנו נלמד מפרקים אלה...בספרנו ריכזנו סוגיות מקראיות רבות בהן התנהגותם של אישי המקרא מעוררת תמיהה. בכתיבתנו הבאנו מדבריהם של חז"ל ושל פרשנינו המסרתיים..." (מן המבוא)

הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן.  הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק.  אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.  (מיכה גודמן)

תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה.

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.