חדש על המדף

לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים ואשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.
רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.
פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט; סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.

בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.

למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.

אורי גניזי אמר לבן שלו שאסור לשקר. אבל אז הלך לקנות כרטיס למתקן שעשועים – ושיקר. זה היה שקר קטן, שקר נסלח מהסוג שכמעט כולנו משקרים. אבל רק גניזי לוקח שקר קטן ועושה ממנו מחקר גדול. מחקר על מה שקורה כשאומרים דבר אחד ועושים דבר אחר.

הספר הזה עוסק בתמריצים. גלגל התנופה של הפעילות האנושית. תמריצים שולחים מסרים ביחס למה שבאמת חשוב לנו. אם אתם רוצים שאנשים ימחזרו בקבוקים, או ירכשו את המכונית שלכם או יעבדו יותר קשה – צריך לתמרץ אותם לעשות זאת. לשלוח את המסר הנכון. אם אתם מנסים להפסיק לעשן – תמריץ. למכור ספר חדש – תמריץ. הנה, זה מה שאני עושה עכשיו: מנסה להציע לכם תמריץ לקרוא את הספר של גניזי.

מה התמריץ שאני מציע? יש לו שני מרכיבים: קודם כל, אם תקראו יהיה לכם מעניין. ואתם בטח אוהבים שמעניין. תלמדו משהו על אריות בטנזניה, על אופנועני הרלי דיווידסון, על מכירת בתים בסן דייגו, על אימונים בחדרי כושר. והנה עוד תמריץ לקריאת הספר: הוא יביא לכם תועלת. אם תקראו אותו, תבינו יותר טוב איך לגרום לאנשים לעשות את הדברים שאתם רוצים שהם יעשו. איך לשכנע את הילדים לא לשקר. איך לגרום למנהל לתת לכם העלאה בשכר. איך להניע את השכנים להשקיע במרחב המשותף. איך להגדיל את המוטיבציה של העובדים. וגם – איך לגרום לעצמכם לרדת במשקל. כי גם את עצמכם אתם צריכים ללמוד לתמרץ.

המחקרים של גניזי מגלים דבר פשוט: כולנו משתמשים בתמריצים כל הזמן, גם אם אנחנו לא קוראים להם בשם הזה. והם מגלים עוד דבר: תמריצים לא תמיד עובדים כמו שנדמה לנו. המפתח לפיצוח תמריצים הוא להבין את המסר הנסתר שלהם. לכן חשוב מאוד להבין איך לתכנן תמריצים, איך להגיב לתמריצים, איך להשתמש בתמריצים.

מלחמת יום הכיפורים לא היתה מחדל נקודתי ותחום בזמן, אלא פרי תהליכים שיסודם במנטליויות השונות של הצדדים לסכסוך. התהליכים האלה נמשכו שנים מאז מלחמת ששת הימים, ובמרכזם עמד חוסר ההבנה הישראלי את השינויים שעברו היריבים לצד תנאי הזירה החדשים. המלחמה לא היתה מלחמת ברירה. היא לא היתה נצחונו הגדול ביותר של צה"ל, רחוק מזה. היא גם לא היתה הטראומה הלאומית האולטימטיבית. היא היתה מלחמה אמיתית, על כל השכול, הצער, הסבל והמשקעים הכרוכים במלחמה ונמשכים אחריה, וגם עם כל הגבורה, הדבקות במטרה, הנחישות, ההתנדבות והסולידריות שעולים על פני השטח בזמן מלחמה. מעל לכול, היא לא היתה עוד חוליה בשרשרת המלחמות שפקדו את ישראל, אלא מלחמה שהביאה להסכם שלום ראשון בין ישראל ובין מדינה ערבית, הסכם שלא היה אפשר להעלותו על הדעת לפניה, גם לא באקטיביזם רטרואקטיבי שמתיימר לדעת "מה היה קורה אילו".

מעורבות הורים בבתי ספר ובגני ילדים מהווה כיום סוגיה מרכזית במערכת החינוך, סוגיה הזוכה לתשומת לב רבה בקרב הורים, צוותי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים. בצד התועלת הגדולה שעשויה לצמוח ממעורבות הורים, היא מאופיינת במתח, במאבקי כוחות ותסכולים קשים בשתי האוכלוסיות, ולכן היא נחשבת כאחת הסיבות לשחיקת מורים ומנהלים. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בניתוב המעורבות לאפיקים פרודוקטיביים.

מבטים מצטלבים מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של הקשר בין הורים לצוותי חינוך. היבטים אלה כוללים, בין השאר, מעורבות הורים בטיפוח ספורטאים צעירים, מורים בחינוך המיוחד, יחסי כוח במערכת החינוך, מעורבות הורים בשיעורי בית, מעורבות הורים כאזרחות פעילה, תפיסת גננות את מורכבות הקשר עם ההורים, ויום הורים כטקס וכסמל. מאמרי הספר נכתבו על ידי חוקרים מומחים ממכללות לחינוך ומאוניברסיטאות.

קובץ מאמרים זה דן בסוגיות מגוונות העוסקות באובדן חיות מחמד במשפחה, כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקצועית העדכנית. המאמרים השונים מתארים כיצד תפיסת המשפחות את חיות המחמד כבנות משפחה יקרות, מקבלת משנה תוקף במפגש המורכב עם אובדנן.

היעדר הלגיטימציה לאבל ולצער על אובדנן – כמוטיב חוזר ברבים מהמאמרים – בא לידי ביטוי באופן שבו האובדן משפיע על בני המשפחה ובדרכי התמודדותם עם הסוגיות המורכבות העולות במפגש הכואב עם המוות.

כיצד משפיע הקשר הרגשי העמוק בין בני משפחה לחיות המחמד על אופיים של הצער והכאב המגיעים עם האובדן? כיצד מושפעות דינמיקות זוגיות- משפחתיות כתוצאה מהאובדן? כיצד משפיעה סוגיית המתת החסד על רווחת החיה והמשפחה כאחת? כיצד משפיע היעדר ההכרה החברתי על משפחות אבלות? מהן הדרכים להנצחת זיכרון החיות? האם הקשר הרגשי העמוק עימן נשמר בקרב בני משפחה גם לאחר מותן? שאלות אלו ורבות נוספות נדונות בקובץ מאמרים זה.

בהומור ובשפה שנונה וקולחת מציג הספר סוד הסמכות ההורית את שאלת השאלות המטרידה כל הורה מודרני: כיצד נגיע להקשבה ולשיתוף פעולה מצד ילדינו? 

הספר סוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני ההורים ומציע חלופה בהירה לשיטות החינוך הישנות שאינן מתאימות לנו עוד. הטקסט המרענן מתובל בדוגמאות אישיות ובאנקדוטות מחיי כולנו, חף מקלישאות, שופך אור על משימת ההורות מבלי להתנשא ומבלי להפוך לעוד אחד מספרי המתכונים לגידול ילדים. 

סוד הסמכות ההורית הוא גרסה מעודכנת ומחודשת לספר אלוהים בגובה העיניים, שיצא לאור בשנת 2011 והוא כולל תכנים ורעיונות חדשים.

"אנחנו מנמיכים טוס מעל נחל צפית. פני דבוקות לחלון המסוק. אני מתבונן למטה, מחפש אחר סימן חיים, תזוזה במים, בגד, כל דבר. מתפלל לזהות פצוע שניתן לעזור לו. מישהו להציל".

צוותי יחידה 669 משתתפים בכל תרחיש שניתן להעלות בדמיון וגם בכאלה שקשה לדמיין – החל בחילוץ חיילים פצועים תחת אש ועד למבצעים חשאיים הרחק מעבר לקווי האויב. לוחם חילוץ הנמצא בכוננות אינו יודע היכן ימצא את עצמו בעוד רבע שעה: בדרך לחילוץ בני נוער שנקלעו לשיטפון במדבר יהודה או בדרך להצלת חייהם של חיילים שנפגעו ממטען בגבול עזה; גולש על כבל ממסוק כמלאך משמים לחלץ טייס נוטש או כמוצא אחרון לתינוק סורי שנפצע בקרבות מעבר לגבול. הסירנה המייללת והפקודה "חתולים זנק!" עלולות לתפוס את לוחם 669 בכל רגע נתון ולהעבירו במהירות הבזק משגרה מלאה למשימות שבהן יידרש לעתים להגיע אל קצה גבול היכולת האנושית.

במשך כחמש שנים תיעד גיא את שירותו המפרך והייחודי כלוחם־פרמדיק ביחידת העילית 669 – יחידת החילוץ הקרבי של חיל האוויר. בכישרון כתיבה יוצא דופן חיבר מסמך מרתק וקולח, שבו שזורים ביד אמן השמח עם העצוב, מורט העצבים עם מעורר ההשראה, האישי עם הלאומי, משובת נעורים עם פטריוטיות ומסירות נפש.

מעולם לא נכתב ספר שכזה על השירות הצבאי בצה"ל, ספר המתעד באופן כה אינטימי את חוויית השירות ביחידת עילית מיום הגיוס, דרך ההכשרה הארוכה ויוצאת הדופן ועד להשתתפות במבצעים מיוחדים ובדרמות לאומיות. מאפס למאה, שקיבל את אישור הצנזורה הצבאית, מתאר מבצעים שהיו אסורים עד כה לפרסום וכולל חשיפות ממקור ראשון על הפעילות החשאית והמורכבת של אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל.

בשנת 1837 הופתע העולם לגלות, שפני ים המלח נמוכים באופן משמעותי מפני הימים האחרים. בעקבות התגלית הגיעו לארץ ישראל יחידים ומשלחות ממדינות שונות, ירדו לשקע הירדן ולים המלח וניסו לקבוע את גובהם המדויק; זאת בעוד המזרח התיכון שרוי במלחמות בין מוחמד עלי לאימפריה העותמנית, ובמאבקים בין המעצמות האירופאיות על ההשפעה באזור ועל השליטה בימים הגובלים בו ומובילים להודו.

בקרב היורדים לים המלח היו הרפתקנים, רומנטיקנים, אנשי מדע, אמנים ידועים, אנשי צבא, מרגלים, אנשי דת ואחרים חדורי תחושת ייעוד דתי. רובם ניחן בעוז רוח, סקרנות, עקשנות. שלושה מהם מתו במהלך שליחותם.

אינדיבידואלים אלה קידמו, במודע או בבלי דעת, גם אינטרסים אימפריאליים וגאופוליטיים, שאיפות דתיות, התפתחות טכנולוגית ותמורות מדעיות בתחומים רבים: גאוגרפיה, גאולוגיה, כרטוגרפיה, טכנולוגיות מדידה, שימוש בקיטור ועוד. לעיתים פעילותם נכרכה במאבקים על יוקרה, הכרה מדעית וזכות ראשונים על תגליות.

בספר מובאים למעלה משלושים מפות וכמאה רישומים וציורים, רבים מהם נדירים, מעשה ידי האמנים מקרב הנוסעים, בהם דייוויד וילקי, דייוויד רוברטס, לאון עמנואל סימון ז'וזף דה לבורד, יוהן מרטין ברנץ, קרל וילם מרדית ון דה ולדה ואחרים. חוקרים־נוסעים־אמנים אלה פרסמו אלבומים וספרי מסעות ומחקר מלווים בציורים, תחריטים ורישומים, שהמחישו לקורא המערבי את מראה המזרח כפי שנתפס בעיניהם. רבות מעבודות אמנות אלה שוקמו והותאמו לטכנולוגיית הדפוס המודרני; הן משוות לספר זה אופי ויזואלי של אלבום ספרי מסעות משותף, שמתייחס לספרות הנוסעים בת הזמן ומבליט את סגנונותיהם השונים של הנוסעים־האמנים ואת הדמיון ביניהם. העבודות שובצו כאן תוך התייחסות לכתוב ומצטרפות לקולאז', שמוסיף תוכן ויזואלי ומעורר חוויית התבוננות.
 

הספר גלגולה של הלכה עוסק התפתחויות והשינויים שחלו בהלכה אחת: איסור נישואי מעוברת ומינקת. הלכה זו, פרי יצירתם של חכמי ישראל בעת העתיקה, קבעה כי אסור לאלמנה להינשא עד שימלאו לילד מנישואיה הקודמים שנתיים. הטעם לאיסור זה היה ככל הנראה החשש כי נישואי חדשים וכניסה להריון, עלולים לפגוע ביכולת ההנקה של האם. לאור זאת, בעולם בו הישרדות הילד תלויה בהנקה, נאסרו הנישואין.
אולם מה הדין במציאות המודרנית, בה רוב התינוקות אינם יונקים עד גיל שנתיים אלא ניזונים מתחליפי חלב אם זמינים וזולים יחסית...
הספר מזמין את קוראיו למסע בתולדות ההלכה, והוא בוחן את גלגוליה של ההלכה בה הוא עוסק, ממקורותיה העתיקים ועד ליישומה כיום בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל.