חדש על המדף

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות.

זהו קובץ מחקרים בספרות עברית, המוקדש לפרופ' אבידב ליפסקר - חוקר פרוזה עברית קדומה וחדשה והיסטוריוגרף של הספרות העברית.

בספר מאמרים רבים, מאת בכירי החוקרים בספרות עברית בארץ ובעולם, ובהם: פרנץ קפקא כסופר יהודי מודרני, סיפורי עם יהודיים ממזרח אירופה במאות ה-18 וה-19, ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית והיידית החדשה, ארון הספרים של האישה באשכנז במאות ה-16 וה-17 ומה היו ספריה של המשכילה במאה ה-19, ספרים כסמלי הצחוק ביצירת עגנון, הכתיבה הרבנית בפיוטי מרוקו, שפה, מחסום ואהבה אצל אלי עמיר, טקסט וקהילה בשירתו של יהודה עמיחי, מה בין גנסין לקריאה בתלמוד, היצירות הספרותיות היהודיות מכתבי היד של ימה"ב עד לראשית הדפוס, מאפייני הכתיבה בעולם הדתי, זיקתו של הסופר העברי למולדת ועוד.

האם אפשר ללמד ילד להיות אדיב וטוב לעצמו ולאחרים? ולמה זה חשוב כל כך לאושרו ולהצלחתו בעתיד? שאלות חיוניות אלה מקבלות דחיפוּת חדשה ככל שהתרבות שלנו הולכת והופכת לשוחקת, מפולגת ומושפעת יותר ויותר מהמהפכה הדיגיטלית ומ"רעש" הרשתות החברתיות.

כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו אדיבים וטובים, ואם לא – ד"ר תומס ליקונה, פסיכולוג התפתחותי בעל שם עולמי – טוען שכדאי לנו לרצות זאת. מחקרים רבים מראים שהיכולת הזו של "טוֹבוּת" חוזרת אל האדם בשלל דרכים במהלך חייו, משפיעה באופן מכריע על עתידו והופכת אותו לשמח יותר, מסופק ובעל סיכויים רבים יותר לגדל משפחה מאושרת, חזקה ויציבה.
אך מה עושים כשאנו עדים להתנהגות לא טובה של ילדינו? ד"ר ליקונה חולק בספר את הכלים החיוניים להורים בכדי לטפח אחווה, לכידות ושיתוף פעולה בבית. חשוב להבין שטוב לב לא עומד בפני עצמו, הוא זקוק לתמיכה של מעלות חיוניות אחרות כמו אומץ, שליטה עצמית, כבוד והכרת תודה.
עם דוגמאות קונקרטיות שנלקחו ממשפחות רבות שד"ר ליקונה עבד איתן לאורך השנים, וטיפים פשוטים וברורים שתוכלו לפעול לפיהם, מוצלחים יעזור לכם לתת ולקבל כבוד בחוג המשפחה, לקיים שיחות משפחתיות לפתרון בעיות שוטפות, להתמודד עם בעיות משמעת, לבנות אופי, ולשפר את הדינמיקה של מערכות היחסים של ילדיכם בתוך המשפחה, עם חבריהם ועם העולם המחכה להם בחוץ בדרך להפוך את ילדיכם לבני אדם טובים, מלאי ביטחון עצמי וסיפוק.

בואו לפגוש את השפה העברית כפי שמעולם לא הכרתם אותה: גברת הרפתקנית שאספה אוצרות ברחבי העולם, נערת גומי המסוגלת להתמתח לשלל כיוונים לא תקניים ומפתיעים. מוציאה לשון: הפתעות מהמגירה הסודית של העברית הוא מבחר של רשימות קצרות, מלאות הומור ושובות לב על הדרכים שבהן מילים נוצרות ומדלגות בין שפות, על יחסי האהבה-שנאה שלנו עם השפה התקנית ועל שגיאות מצחיקות שמחוללות שינויים בלשון.

בילוש אחר מקורות מילים מעלה לעיתים גילויים בלתי צפויים. האם ידעתם למשל שהמילה "אחוז" מקורה בתנ"ך, וכי המילה "חרסינה" מרמזת על מולדתו של החומר השביר הזה – חיבור של המילים "חֶרֶס" ו"סין"? יש מילים שנוצרו בעקבות טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש; כך זכינו ב"מקלדת", ב"גוזייה" וב"להקליק". יש מילים שנוצרו בעקבות אירועים, כגון הפועל "לאתרג", המציין יחס עדין ומגונן של התקשורת לפוליטיקאי, ויש מילים שהגיעו אלינו משפות אחרות – כמו "תאריך" שמקורה בערבית או "סוכר" שמקורה בסנסקריט. המסע בעקבות המילים האלה שופע גילויים מפתיעים, מצחיקים ומחכימים עלינו ועל השפה שבפינו.

הספר שלפנינו מתאר את המוסיקה כמחברת עולמות. המוסיקה מאפשרת דיאלוג אמיתי, והיא הפתיחה לספרם של עטרה איזקסון ודב שוורץ. אבל מסתבר שהמוסיקה לא המציאה את הדיאלוג יש מאין. היא חשפה את ההיסטוריה והתשתיות המשותפות בעיר אחת על הכרמל. מתוך הניתוח המוסיקלי מתגלים שני עולמות: עולמה של ילדה לא דתית וילד ציוני דתי הגדלים בחיפה של שנות השישים והשבעים, משיקים במוסדות החינוך (בית הספר הריאלי העברי ואוניברסיטת בר אילן) ונחשפים בשיח של דור שני לשואה. הספר נע בין השיטתי והמחקרי לבין האוטוביוגרפי והאישי, לעתים בכתיבה ביקורתית ולעתים בהומור ובכאב. כתיבתו זורמת ומחברת יקומים נבדלים לכדי מסכת אחת. מתוך הדיאלוג שבין השניים מתלבנות סוגיות כמו יהדות ומוסיקה, הוראה ומוסיקה, אמנות חזותית ומוסיקלית ומדעי המוח ומוסיקה.

מאז הקמת המדינה חלו שינויים רבים בהתייחסות לאדם עם מוגבלות שכלית?התפתחותית ולטיפול בו. השינויים נבעו מאידאולוגיות חדשות, התפתחויות מקצועיות, השפעות מהעולם והתפתחויות דמוגרפיות ופוליטיות. שינויים אלו באים לידי ביטוי במדיניות, במבנה הארגוני, בהגדרת מטרות ויעדים חדשים, בשפה ובכלים המקצועיים ובמקומם של האדם ומשפחתו בתהליך הטיפול. הספר מציג את השלבים השונים בהתפתחות מאז הקמת המדינה באופן כרונולוגי, באמצעות מידע וראיונות עם בעלי תפקידים. הספר מאפיין כל תקופה באמצעות השינויים וההתפתחויות המשמעותיות שהיו בה, כך שהקורא יוכל להתחקות אחר צירי ההתפתחות, קצב ההתפתחות וכיוונם לאורך השנים, והשפעתם על התפתחות השירותים המגוונים הנותנים מענה לאנשים עם מוגבלות שכלית?התפתחותית.

״מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם״. 

בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה - התגברות האיבה והקיטוב. 

בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה - בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה. 

שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון ברמת הקשב של בני אדם.   

במהפכת הקשב, יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה.  
מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.  

גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה.

סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה.

המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.

האם מפא"י נקטה מדיניות שייעדה את יוצאי ארצות האסלאם להיות חוטבי עצים ושואבי מים בשנותיה הראשונות של המדינה, ובכך תרמה במכוון ליצירת הפער העדתי בין אשכנזים למזרחים?

בניגוד לתפיסה הרווחת כיום, הספר מנהיגים עולים: מפא"י והנהגת עיירות הפיתוח, 1965-1948 מראה כיצד אתגרים שונים, ובעיקר פרויקט בניין האומה, הביאו את ראשי מפא"י לנסות ולצמצם פערים עדתיים, לרכך את החלוקה של אשכנזים-מזרחים ולקדם 'מיזוג גלויות' באמצעות טיפוח מנהיגות מזרחית בתנועת העבודה הציונית. אלא שהדבר נעשה תוך גביית מחיר יקר שנגזר מן המאמצים לשנות את זהות העולים מארצות האסלאם ולהביאם, לעיתים בעל כורחם, לאמץ את ערכי החברה הקולטת.