You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר![]() |
שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות | שפירא אמנון | רחובות | |
מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות![]() מהי "מהפכה"? לפני כ־150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, במסופוטמיה ובמצרים, ומחקרים היסטוריים משווים בינן לבין המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד עזרא הסופר. כאשר המחקר מצביע על תופעה דתית או פוליטית שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אבל בתנ"ך היא מופיעה במגמה מנוגדת – הוגדרה זו כ"מהפכה". |
|||
מה זה בעצם מדע? | אחישר אהוד | ||
מה זה בעצם מדע?![]() האם גם אתם שאלתם את עצמכם מדי פעם מהו ה"מדע" הזה? מניין הנופך העל-אנושי שמתלווה לעיתים להכרזות "המדע הראה ש..." או "המדע הוכיח ש..."? בספר זה אחישר מציג את התשובות שאותן הוא עונה לעצמו על שאלות אלה, תשובות שהתגבשו בעקבות תהייה של למעלה משלושים שנה על מהות המדע. |
|||
מדרש שמואל | ליפשיץ ברכיהו | רחובות | |
מדרש שמואלמדרש שמואל הוא המדרש הקדום היחיד ששרד לספר שמואל. הספר נדפס לראשונה בקושטא רע"ז (1517) ולאחרונה במהדורת שלמה בובר (קרקוב, 1893). המהדורה החדשה היא מהדורה מדעית על סמך דפוס קושטא עם מבוא היסטורי ממצה, שינויי גירסא ופירוש מדעי. זהו המדרש הראשון היוצא לאור מטעם מפעל המדרש שליד מכון שכטר. |
|||
מדרש הגדול - פואטיקה כסמן זהות | שפירא גלעד | רחובות | |
מדרש הגדול - פואטיקה כסמן זהות![]() במאה ה-14 ישב בחדרו דוד איש עדן שבתימן, פרק עולמות טקסטואליים עשירים והרכיבם לכדי עולם טקסטואלי חדש – הוא מדרש הגדול – המעוטר בשירה ונושא את חותמו האישי. חיבור זה מופיע בשיח רב-מערכתי מורכב; על פי שמו הוא משתייך למדרש. פתיחותיו המפויטות מנכיחות את עולם הפיוט ורומזות בכוח לנוכחותו של מחבר-דובר המאפיין את השירה. ההקדמה הפותחת אותו רומזת לאופיו כחיבור בעל מסגרת ממשמעת. זמן יצירתו מציב אותו בספרות היהודית של ימי הביניים, ומקום יצירתו משייכו לספרות היהודית שנוצרה בתימן. שיח מורכב זה, בצד היקפו הרחב של "מדרש הגדול", תובע מחקר באשר לייחודו הספרותי בהקשרים הללו. באמצעות שילוב כלים מתחום הפואטיקה התיאורית, התרבותית וההיסטורית חושף גלעד שפירא את מבעיו השונים של "מדרש הגדול" ואת הזיקות ביניהם, את אופני ההתייחסות למאגר המקורות הנארג בו, את מיקומו בשיח המדרשי רב השנים, את גילומו הטקסטואלי של ההקשר הגיאוגרפי-היסטורי ואת דמות המחבר הגלומה בו. באמצעות התבוננות בשעריו של החיבור, ביחס בין השירה לרצפים דרשניים, בתפקוד הייחודי שניתן ב"מדרש הגדול" לפרשנות ובמבעיו השונים, מאיר המחבר את "מדרש הגדול" כיצירה ספרותית ייחודית המשקפת את עולמו הספרותי של מחברה ואת העדפותיו הסוגתיות, הנושאיות והתרבותיות. |
|||
מדיניות ציבורית בעידן המידע | אביגור-אשל אמיר | רחובות | |
מדיניות ציבורית בעידן המידע![]() טכנולוגיות מידע הפכו בשנים האחרונות לגורם משמעותי עבור המדיניות הציבורית, אם כתחום שיש להפעיל כלפיו מדיניות, אם בתור כלים להפעלת מדיניות ואם בכך שהשימוש בהן מקרין על הסביבה החברתית שבה מתעצבת המדיניות. המטרה של אסופת מאמרים הזו היא להגיש לקהל האקדמי ולציבור הרחב תמונה חיה של מערכות הקשרים שבין התפשטות השימוש בטכנולוגיות מידע שונות לבין עיצובה והפעלתה של מדיניות ציבורית. זהו הספר הראשון בעברית המבקש להאיר את השינויים המתרחשים במדיניות הציבורית במאה ה-21 בעקבות תהליכים טכנו-חברתיים חדשים. האסופה מקבצת מאמרים שנכתבו על-ידי חוקרים ממגוון תחומי דעת – תקשורת, משפטים, חינוך ומדע המדינה ומדיניות ציבורית. הגיוון בבסיסי ידע, במסגרות תיאורטיות ובשיטות מחקר מאפשר לדון בצורה מקיפה ומורכבת במערכות הקשרים שבין טכנולוגיות מידע למדיניות ציבורית. מערכות קשרים אלה מעלות מספר סוגיות מרכזיות הנדונות במאמרים המשתתפים באסופה. סוגיה אחת היא היותן של טכנולוגיות מידע תחום/מושא חדש של מדיניות ציבורית. לפיכך, טכנולוגיות המידע והתפוצה שלהן יוצרות אתגרים מרובים למדינה בתפקידה כמעצבת של סביבת החיים של אזרחיה. סוגיה שנייה נוגעת לחדירת טכנולוגיות מידע לתחום של השתתפות אזרחית בתהליך קביעת המדיניות ויישומה. תפוצתן הרחבה של רשתות חברתיות אינטרנטיות כמו גם עלייה בשימוש בנתוני עתק מופעלים כדי לעצב מחדש את סביבת ההשתתפות האזרחית. סוגיה שלישית קשורה להיותן של טכנולוגיות מידע משאב עצמה בתהליכים דמוקרטים בכלל ובתהליכי עיצוב מדיניות בפרט. כך למשל, חלקים משמעותיים בדיון הציבורי במגוון נושאי מדיניות מתקיים באמצעות רשתות חברתיות, שהן פלטפורמות אינטרנטיות בבעלות פרטית. מכיוון אחר, אפשר לראות בנגישות לרשתות החברתיות וליכולות טכנולוגיות מתקדמות משאב עצמה להשפעה על תהליכי קביעת מדיניות. |
|||
מדינה, הלכה וכוונות התורה | שילת יצחק | ||
מדינה, הלכה וכוונות התורה![]() הספר עוסק בשש סוגיות עיקריות בענייני מדינה והלכה: השלטון בישראל, דינא דמלכותא דינא, תקנות קהל, המשפט בישראל, בטחון ישראל (צבא ומשטרה), גיור וגירות. הדיון בסוגיות אלה פותח במקורות הראשונים, החל מהתורה שבכתב וספרי חז"ל, דרך הראשונים והאחרונים, ועד לפוסקי זמננו. בסוף כל סוגיה מובאות מסקנות המחבר להלכה בצורה תמציתית ומדויקת. הספר מצטרף אל שני קודמיו, 'רפואה, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ד) ו'אישות, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ח).
|
|||
מדינה קטנה לעם גדול | נבון חיים | רחובות | |
מדינה קטנה לעם גדול![]() מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל. המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה. מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת. |
|||
מדינה יהודית - הרצל ואתגר הלאומיות | חזוני יורם | רחובות | |
מדינה יהודית - הרצל ואתגר הלאומיות![]() "היום אנחנו עומדים בפני השאלה: האם לזנוח את האידיאלים הפוליטיים של אבותינו או לשוב אליהם. אם אנו מעוניינים לקבל החלטה נבונה, עלינו להכיר את סיפורו של בנימין זאב הרצל, ואת משנתו המדינית אשר צמחה מתוך סיפור זה"הרצל לא היה רק פעיל ציוני, אלא אחד מההוגים הפוליטיים החשובים של המאות האחרונות. תוך ניתוח מפורט של ההיסטוריה האישית של הרצל ותוך עיון בכתביו וביומניו משרטט חזוני את דמותו של האיש שבנחישותו ובכוח חזונו שינה את גורלו של העם היהודי ויצר תשתית והצדקה רעיונית לתחיה לאומית.
|
|||
מבטים מצטלבים - שותפות חינוכית בין הורים לבין צוותי חינוך | גילת יצחק | רחובות | |
מבטים מצטלבים - שותפות חינוכית בין הורים לבין צוותי חינוך![]() מעורבות הורים בבתי ספר ובגני ילדים מהווה כיום סוגיה מרכזית במערכת החינוך, סוגיה הזוכה לתשומת לב רבה בקרב הורים, צוותי חינוך, קובעי מדיניות וחוקרים. בצד התועלת הגדולה שעשויה לצמוח ממעורבות הורים, היא מאופיינת במתח, במאבקי כוחות ותסכולים קשים בשתי האוכלוסיות, ולכן היא נחשבת כאחת הסיבות לשחיקת מורים ומנהלים. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בניתוב המעורבות לאפיקים פרודוקטיביים. מבטים מצטלבים מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של הקשר בין הורים לצוותי חינוך. היבטים אלה כוללים, בין השאר, מעורבות הורים בטיפוח ספורטאים צעירים, מורים בחינוך המיוחד, יחסי כוח במערכת החינוך, מעורבות הורים בשיעורי בית, מעורבות הורים כאזרחות פעילה, תפיסת גננות את מורכבות הקשר עם ההורים, ויום הורים כטקס וכסמל. מאמרי הספר נכתבו על ידי חוקרים מומחים ממכללות לחינוך ומאוניברסיטאות. |
|||
מאפס למאה - סיפורו של צוות ביחידה 669 | גיא מ.* | רחובות | |
מאפס למאה - סיפורו של צוות ביחידה 669![]() "אנחנו מנמיכים טוס מעל נחל צפית. פני דבוקות לחלון המסוק. אני מתבונן למטה, מחפש אחר סימן חיים, תזוזה במים, בגד, כל דבר. מתפלל לזהות פצוע שניתן לעזור לו. מישהו להציל". צוותי יחידה 669 משתתפים בכל תרחיש שניתן להעלות בדמיון וגם בכאלה שקשה לדמיין – החל בחילוץ חיילים פצועים תחת אש ועד למבצעים חשאיים הרחק מעבר לקווי האויב. לוחם חילוץ הנמצא בכוננות אינו יודע היכן ימצא את עצמו בעוד רבע שעה: בדרך לחילוץ בני נוער שנקלעו לשיטפון במדבר יהודה או בדרך להצלת חייהם של חיילים שנפגעו ממטען בגבול עזה; גולש על כבל ממסוק כמלאך משמים לחלץ טייס נוטש או כמוצא אחרון לתינוק סורי שנפצע בקרבות מעבר לגבול. הסירנה המייללת והפקודה "חתולים זנק!" עלולות לתפוס את לוחם 669 בכל רגע נתון ולהעבירו במהירות הבזק משגרה מלאה למשימות שבהן יידרש לעתים להגיע אל קצה גבול היכולת האנושית. במשך כחמש שנים תיעד גיא את שירותו המפרך והייחודי כלוחם־פרמדיק ביחידת העילית 669 – יחידת החילוץ הקרבי של חיל האוויר. בכישרון כתיבה יוצא דופן חיבר מסמך מרתק וקולח, שבו שזורים ביד אמן השמח עם העצוב, מורט העצבים עם מעורר ההשראה, האישי עם הלאומי, משובת נעורים עם פטריוטיות ומסירות נפש. מעולם לא נכתב ספר שכזה על השירות הצבאי בצה"ל, ספר המתעד באופן כה אינטימי את חוויית השירות ביחידת עילית מיום הגיוס, דרך ההכשרה הארוכה ויוצאת הדופן ועד להשתתפות במבצעים מיוחדים ובדרמות לאומיות. מאפס למאה, שקיבל את אישור הצנזורה הצבאית, מתאר מבצעים שהיו אסורים עד כה לפרסום וכולל חשיפות ממקור ראשון על הפעילות החשאית והמורכבת של אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל. |
האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?
"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת.
בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.
כ־150,000 פליטים יהודים התקבצו בוורשה או גורשו אליה בין ספטמבר 1939 לתחילת האקציה הגדולה ביולי 1942 . בוורשה קלטה את הפליטים קהילה יהודית מקומית נרדפת, ועם סגירת הגטו נידונו אלה וגם אלה לגורל משותף. הספר עקורים בביתם: פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939 —יולי 1942 דן במדיניות הגירושים הנאצית בפולין הכבושה, במחיר הכבד שגבתה מיהודי פולין ובמאפיינים המייחדים את גלי הבריחה והגירוש של יהודים לוורשה, ומתבסס על תיעוד שנשתמר מאותן שנים, על עיתונים ועל יומנים בני הזמן ועל זיכרונות שכתבו ניצולים. לאה פרייס פורסת לפני הקורא את גורלם של הפליטים היהודים לנוכח גזרת העקירה, את דרכם לוורשה ואת קורותיהם בעיר ובגטו, ובתוך כך היא מוסרת מידע על ההנהגה היהודית ביישובי המוצא ובוורשה ומתארת את הפעילות של ארגונים יהודיים בוורשה למען הפליטים. להצגת המידע הרב על מאפייני הפליטים בתחומי הדיור, התעסוקה והבריאות, על שיעורי התמותה ועל השפעת הפליטוּת על התא המשפחתי נלווה דיון על השפעת המוני הפליטים על מרקם החיים היהודיים בוורשה ועל תגובת הקהילה היהודית לתופעת הפליטוּת. משנחתמו שעריו של גטו ורשה היה הגטו למלכודת לאותם פליטים יהודים שנהפכו לעקורים בארצם, כמו גם לבני הקהילה היהודית המקומית שנהפכו לעקורים בעירם. מן הספר עולה שציבור הפליטים היה מעין אספקלריה ששיקפה במובהק את תהליך ההתפוררות החברתית והאנושית שהיו מנת חלקה של כלל האוכלוסייה היהודית באותם הימים.
בשנת 1837 הופתע העולם לגלות, שפני ים המלח נמוכים באופן משמעותי מפני הימים האחרים. בעקבות התגלית הגיעו לארץ ישראל יחידים ומשלחות ממדינות שונות, ירדו לשקע הירדן ולים המלח וניסו לקבוע את גובהם המדויק; זאת בעוד המזרח התיכון שרוי במלחמות בין מוחמד עלי לאימפריה העותמנית, ובמאבקים בין המעצמות האירופאיות על ההשפעה באזור ועל השליטה בימים הגובלים בו ומובילים להודו.
בקרב היורדים לים המלח היו הרפתקנים, רומנטיקנים, אנשי מדע, אמנים ידועים, אנשי צבא, מרגלים, אנשי דת ואחרים חדורי תחושת ייעוד דתי. רובם ניחן בעוז רוח, סקרנות, עקשנות. שלושה מהם מתו במהלך שליחותם.
אינדיבידואלים אלה קידמו, במודע או בבלי דעת, גם אינטרסים אימפריאליים וגאופוליטיים, שאיפות דתיות, התפתחות טכנולוגית ותמורות מדעיות בתחומים רבים: גאוגרפיה, גאולוגיה, כרטוגרפיה, טכנולוגיות מדידה, שימוש בקיטור ועוד. לעיתים פעילותם נכרכה במאבקים על יוקרה, הכרה מדעית וזכות ראשונים על תגליות.
בספר מובאים למעלה משלושים מפות וכמאה רישומים וציורים, רבים מהם נדירים, מעשה ידי האמנים מקרב הנוסעים, בהם דייוויד וילקי, דייוויד רוברטס, לאון עמנואל סימון ז'וזף דה לבורד, יוהן מרטין ברנץ, קרל וילם מרדית ון דה ולדה ואחרים. חוקרים־נוסעים־אמנים אלה פרסמו אלבומים וספרי מסעות ומחקר מלווים בציורים, תחריטים ורישומים, שהמחישו לקורא המערבי את מראה המזרח כפי שנתפס בעיניהם. רבות מעבודות אמנות אלה שוקמו והותאמו לטכנולוגיית הדפוס המודרני; הן משוות לספר זה אופי ויזואלי של אלבום ספרי מסעות משותף, שמתייחס לספרות הנוסעים בת הזמן ומבליט את סגנונותיהם השונים של הנוסעים־האמנים ואת הדמיון ביניהם. העבודות שובצו כאן תוך התייחסות לכתוב ומצטרפות לקולאז', שמוסיף תוכן ויזואלי ומעורר חוויית התבוננות.
בתוספת מקבילות הערות והארות משאר כתבי המחבר זצ”ל
הספר בין הזמנים, כפי ששמו מעיד בו, פורס רשת פרשנות בין זרמי עומק של מורשות ומסורות יהודיות לבין התמורות המתחוללות במציאות הישראלית המתהווה. לעתים רחוקות הופנתה תשומת הלב המחקרית לעדשות שדרכן ניתן להתבונן ביחסי גומלין אלה, על רובדיהם ההיסטוריים, על מורכבות הדיאלוג ביניהם ועל המתחים המובנים בהם.
פרקי הספר אכן נדרשים, כל אחד לטעמו ולשיטתו, לאמצעי מחקר שבעזרתם מתפענחות התופעות הנידונות בהם, ובראשם ההקשרים בין הטקס ובין הטקסט כמרכיבי־יסוד של העיון. במובן זה, יש בספר משום השבת עטרה ליושנה, שכן העיון בטקס ובטקסט כאבני השתייה של המחקר הסוציו־אנתרופולוגי הועם משהו בעשורים האחרונים. דווקא המִשלב בין הממד הטקסי לממד הטקסטואלי, שמקורו במקום המרכזי שהצימוד ביניהם תופס בתרבות היהודית לדורותיה, מאפשר ואף מעודד גישה רעננה ומחדשת, כפי שהספר מציע.
המחאה החברתית הגדולה של 2011 השפיעה עמוקות על כלל החברה. באותם הזמנים, התבונן המחבר בחבורת המפגינים ומצא בהם נציגים מכל המגזרים. הגורם המאחד ביניהם היה: “תחושה של רמיסת הזכות הלגיטימית לחיות בכבוד". נושאים כגון: יוקר המחיה, הבדלים בין שכבות העם, ישראל הראשונה השנייה, ואולי גם השלישית, ריסוק מעמדן של השכבות החלשות; של הדלים, הגר, היתום והאלמנה, הקשישים, (חלקם שורדי שואה), בודדים, עריריים, ניכור חברתי בניצוחם של מוסדות השלטון. כל אלה ועוד עמדו לנגד עיניו של המחבר, שצלל באוצרות המקרא אל “אחיו הנביאים" ובדק איך הם הצליחו כבודדים לגרום למהפכה, שתצליח להיטמע בתודעה ובדברי הימים של ההיסטוריה ועם המידע הזה לחבר, תוך מלאכת מחשבת בין עבר להווה, מתוך הנחה, שמה שעבד בעבר, יעבוד בעתיד, וכך ליצור שינוי.ספר זה הוא השראה פורתא לכל קורא להביא אולי לשינוי המיוחל בחברה הישראלית.
ליקוט מפירושי גאוני ליטא על סידור התפילה לימי חול ושבת.
כבר שנים רבות, בשעה שאומרים לי ׳יהיה טוב׳, אני עונה: ׳מה פתאום יהיה טוב? עכשיו טוב, ובעתיד אם ירצה ה' יהיה טוב יותר׳. אני מרגיש שהכוח להתמודד עם שעות מצוקה נמצא דווקא בהווה. קשה לומר למי שמיואש וסובל ייסורים – ייסורי הגוף, ייסורי הנפש או אף שניהם יחד – שהעתיד יהיה טוב יותר. הוא לא יהיה קשוב כל כך לעידוד זה". ביומן המחלה שכתב, הרב זאב קרוב ז"ל שיתף את עולמו הפנימי, מחשבותיו, רצונותיו ותפילותיו. זהו איננו ספר עצות אלא ספר החושף את חוויותיו של המחבר. כמי שחווה בחייו לא פעם אירועים מורכבים, מספר לנו הרב קרוב על התמודדותו האישית עם מחלה ממושכת – "למה זה קרה דווקא לי?", "מה ה׳ רוצה ממני?" – ומשלב סיפורים נוספים מחייו. רבים המתמודדים עם קשיים ואתגרים יוכלו למצוא בו תשובות לשאלות אמוניות ודברי נחמה.
נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי.
בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה.
הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.
הספר 'סוד לשון הקודש' מאת הרב יהודא ליאון הכנזי ה'מניטו', עוסד ביסודות הקבלה ע"פ הספר המפורסם 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה. תוכנו של הספר מקורו בשיעורים שנתן הרב מניטו במשך שנות ה90 בשכונת קרית משה בירושלים.