חדש על המדף

• מהו חוסן ניהולי?
• כיצד יהפוך אותנו פיתוח חוסן ניהולי למנהלים מוצלחים יותר?
• במה מתאפיינים המנהלים בעלי החוסן הניהולי?
• איך ניתן לעמוד ואף לשגשג אל מול אתגרי הניהול?

ניהול הנו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות כגון: עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן,

חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם.

בכתיבה קולחת ועשירה ותוך הקבלה לעולמות מרתקים ומפתיעים, לוקח אותנו המחבר, ליאור הלוי, למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות.

"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת  משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה  ד"ר ורד בר".

ד"ר אבי ברמן

הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת".

ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.

"פרופ' פסיג מצליח לעורר בספרו מחשבה רבה, מסקרנת ומטרידה גם יחד, ולסחוף את קוראיו למסע מרתק ומסעיר בהיסטוריה של העם היהודי. המסע בעבר ובעתיד שבספר מחייב אותנו לנקוט צעדים שימנעו מאיתנו לחזור על טעויות מנהיגינו בעבר ויבטיחו את עתידנו. קריאה בספר הכרחית לכל מי שעתיד ישראל והעם היהודי חשוב לו, ובמיוחד למי שנוטל חלק בעיצובו". – יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית

בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה-21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל.

זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות.

״מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם״. 

בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה - התגברות האיבה והקיטוב. 

בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה - בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה. 

שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון ברמת הקשב של בני אדם.   

במהפכת הקשב, יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה.  
מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.  

• קטע קריאה 

את סדרת השיעורים המכונסים בספר זה העביר חנן לחבורת חברים מקשיבים בביתו במהלך מחלתו, עד סמוך להסתלקותו, כל עוד עמדו לו כוחותיו. כאשר הבעתי נכונות לעריכת ספר שיעורי חנן על מסילת ישרים, לא ידעתי איזה מסע מרתק מצפה לי. עד אז חשבתי שאני יודע את המסילה ואת הרמח"ל כובשה, וכי מכיר אני את חנן. חוויית העריכה הפגישה אותי עם עולם המעמקים של חנן, וסחפה אותי אל המסע בו מהלך הוא יד ביד עם הרמח"ל בנתיבי המסילה. בחשאי התלוויתי אל השניים. מצאתי עצמי שומע את המיית לבבו של חנן כשהוא קורא לרמח"ל בכינוי בו בחר הרמח"ל עצמו: ‘אוהב טהר לב’, ראיתי כיצד הולך חנן ומגלה שאף הוא איננו אלא ‘אוהב טהר לב’, וחשתי כי ליבי יוצא אליהם במשאלת־ תפילה: לו יהי חלקי עימכם. " (מתוך הקדמת העורך)

משפט נפלא זה שאמר רבי עקיבא על רחל אשתו, הוא היסוד לספר זה. לצד חכמינו זכרם לברכה – חכמי המשנה והתלמוד – ניצבו אמהות, נשים ובנות שזכו לחיות את חייהן במחיצתם. סיפוריהן מוטמעים בתוך ים התלמוד הרחב, לכל אחת סיפור משלה, מכל אחת ניתן ללמוד אהבת תורה ויראת שמיים, הנהגות ייחודיות ומידות טובות. ייחודיותו של ספר זה מתבטאת באיסוף הסיפורים הללו ובהבאתם בצורה מאירת עיניים לבתי ישראל באשר הם.

כרך זה מכתבי זאב ז'בוטינסקי הוא המשך לשני הכרכים הקודמים העוסקים בענייניה של ארץ ישראל. מובאים בו מאמרים, נאומים, סיפורי זכרונות מטיוליו בארץ, ותסריט לראינוע הניתן להמרה לקולנוע. רובם נכתבו במחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה העשרים, ובהם ניצני מרי לנוכח מדיניותו העוינת של שלטון המנדט, המפר את התחייבויותיה של בריטניה לעם היהודי.

לצד הביקורת – 'אנגליה קיפחה את זכותה המוסרית בארץ-ישראל' – נכללת קריאה לתנועה הציונית לפעול במרץ כדי ליצור לחץ על בריטניה. לשם כך יזם את תנועת הפטיציה – פנייתם של המונים לממשלת בריטניה ולממשלות מדינות מגוריהם בתביעה לקיים את ההתחייבויות לעם היהודי.

היצירות המופיעות בכרך זה נכתבו באנגלית, ביידיש, בגרמנית וברוסית. חלקן תורגמו במיוחד בפעם הראשונה לעברית, וחלקן תורגמו מחדש.

מורה לתנ"ך מלמד ספר שמואל?

רוצה ללמוד בתורה חיה ומעניינת? שואף להבין טוב יותר את הפרק?

'ושמואל בקוראי שמו' ספר הדרכות בספר שמואל א' אשר נכתב בהדרכת תלמידי חכמים בצורה מרוממת ובהירה.

התורה הייתה כבר כמעט סגורה וחתומה, דבר ה' למשה רבנו כבר פסק. והנה באותה שעה גורלית, כמה שבועות לפני מותו ולפני הכניסה לארץ ישראל, דיבר משה אל כל ישראל את כל אשר ציווה ה', העמיד את יסודות האמונה, חזר על הסיפורים העיקריים שבתורה והניח את הבסיס הערכי לחיים בארץ ישראל. לכאורה חזרה וביאור, אך למעשה אין ולו מצווה אחת שחזר עליה משה כלשונה, ואף לא סיפור אחד שלא השתנו בו פרטים מהותיים.
נאומו זה של משה הוא הספר החמישי של התורה: ספר דברים, ומבחינה פרשנית הוא מציב אתגר עצום לחז"ל ולפרשני התורה מאז ועד היום. מדוע הפך נאומו של משה לחלק מהתורה? מדוע ספר דברים שונה כל כך מקודמיו? מדוע מצוות רבות ויסודות ערכיים, כגון: הלכות מדינה ומלחמה, מצוות אהבת ה', פרשת התשובה ועוד, מופיעים לראשונה רק בספר דברים? ובעיקר, האם העובדה שמשה אמר את התורה בלשונו ובסגנונו, משפיעה על רעיונותיה ותכניה?
דברים: אמונה, אדם, עם מציע תשובה שיטתית לשאלת חידושו ומשמעותו של ספר דברים באמצעות קריאה חדשה על דרך הפשט של רוב רובן של פרשיותיו לכלליהן ולפרטיהן. יש בו פירוש וביאור מפורט של הספר כולו, בהשוואה קפדנית לספרי התורה האחרים, ויחד עם זאת, יש בו התייחסות נרחבת למשמעותם של הדברים, לממד ההגותי שלהם ולהשלכות האפשריות שלהם על אדם מישראל בן זמננו.