חדש על המדף

הספר שלפנינו מתאר את המוסיקה כמחברת עולמות. המוסיקה מאפשרת דיאלוג אמיתי, והיא הפתיחה לספרם של עטרה איזקסון ודב שוורץ. אבל מסתבר שהמוסיקה לא המציאה את הדיאלוג יש מאין. היא חשפה את ההיסטוריה והתשתיות המשותפות בעיר אחת על הכרמל. מתוך הניתוח המוסיקלי מתגלים שני עולמות: עולמה של ילדה לא דתית וילד ציוני דתי הגדלים בחיפה של שנות השישים והשבעים, משיקים במוסדות החינוך (בית הספר הריאלי העברי ואוניברסיטת בר אילן) ונחשפים בשיח של דור שני לשואה. הספר נע בין השיטתי והמחקרי לבין האוטוביוגרפי והאישי, לעתים בכתיבה ביקורתית ולעתים בהומור ובכאב. כתיבתו זורמת ומחברת יקומים נבדלים לכדי מסכת אחת. מתוך הדיאלוג שבין השניים מתלבנות סוגיות כמו יהדות ומוסיקה, הוראה ומוסיקה, אמנות חזותית ומוסיקלית ומדעי המוח ומוסיקה.

ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק.

לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.

העשור החמישי תשמ"ח-תשנ"ח (1998-1988) הוא אחד העשורים העצובים ביותר בתולדות מדינת ישראל ואחד העשורים המעצבים שלה. זהו עשור שהיו בו אירועים קשים שייזכרו לדורות. ראשיתו באינתיפאדה הראשונה, המשכו במלחמת המפרץ ובמאות פיגועי טרור בארץ ובלבנון, ושיאו ברצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין שזעזע את יסודות המדינה והחברה. בו זמנית, זהו עשור מעצב שבו צמחה הכלכלה הישראלית ובו הופרטו חלקים גדולים של המשק; נחקקו חוקי יסוד ששינו את פני המשפט בישראל; נקבעו סטנדרטים חדשים לזכויות האדם, ובמיוחד לזכויות נשים וילדים; נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן; עשרות מדינות כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל (כולל סין והודו); ישראל התבססה כמדינת 'היי־טק' ופרצה לחלל; כמיליון עולים עלו מברית המועצות ועשרות אלפים עלו מאתיופיה. אין ספק כי בסיום העשור החמישי פניה של המדינה השתנו. על כל אלו – ועל נושאים נוספים הנוגעים לתקופה – מובאים בספר זה מאמרים מפי טובי החוקרים והחוקרות.

הקהילה היהודית באיראן נמנית עם התפוצות היהודיות העתיקות ביותר בעולם. ואולם, למרות ההיסטוריה הארוכה והרצופה של יהודים על אדמת איראן, שנמשכת עד ימינו אלה, מעטים הם המחקרים האקדמיים אודות היבטים ותקופות שונות בהיסטוריה ארוכת שנים זאת. הדבר נכון במיוחד אם אנו משווים את מספרם והיקפם של מחקרים ופרסומים בחקר תולדות יהודי איראן עם אלה העוסקים בתולדות הקהילות היהודיות דוברות ערבית-יהודית, ארמית חדשה ולדינו שהתקיימו במשך מאות שנים בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. ספרו החדש והמקיף של ד"ר ליאור שטרנפלד, שעניינו חקר ההיסטוריה, החברה והתרבות של יהודי איראן במאה העשרים, מהווה תרומה משמעותית ומרעננת לחקר האוכלוסייה היהודית באיראן בעת החדשה ...

"ישראל שלנו" הייתה תנועת המחאה של חיילי המילואים שהשתחררו משירותם הצבאי לאחר מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שברה בפתאומיות את עולם המושגים שבאמצעותו נתפסה והובנה המציאות עד אז, והותירה את החיילים בכאוס קוגניטיבי-נורמטיבי. מכאן הצורך הדחוף להבנות במהירות מצפן קוגניטיבי-נורמטיבי חדש. דחיפות זו עיצבה את דפוסי המחאה.
הרוב המכריע של מייסדי תנועת המחאה ופעיליה המרכזיים חוו את נעוריהם בעשור הראשון לקיום המדינה. הערכים שעליהם גדל וחונך דור זה אבדו ונזנחו בתהליך מיסודה של החברה הישראלית. הפער ההולך וגדל בין הערכים שהפנים דור זה לבין המציאות שהפכה מודרכת במאבקים של קבוצות אינטרס הפכו אותו ל"דור אבוד", דור שהתייתם מהאידיאלים שעל ברכיהם חונך. הבניית המצפן הקוגניטיבי-נורמטיבי נעשתה בהתרפקות על ערכי הנעורים האבודים. מאורעות המלחמה ותוצאותיה הובנו כתוצאה בלתי נמנעת של ההתרחקות מערכי תש"ח. ...

מאמרי הספר מתמקדים בהצגה פנורמית של מיזם בת-דור דרך מספר דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי מחול, ניהול וניתוח ריקוד. הם עוסקים בסגנון ובאסתטיקה של הלהקה, ביצירות נבחרות שהועלו בה, ביוצרים בולטים שעבדו איתה, בביקורות שנכתבו עליה בישראל ובעולם, בסיפור הניהולי-כלכלי של הלהקה ושל בית הספר, בפועלן הייחודי של דה רוטשילד ואורדמן, ובניסיון של כוראוגרפים צעירים לפלס ללהקה סגנון יצירתי שונה בתקופה שקיומה היה מוטל בספק. לצידם מספרים, מנקודת מבט אישית, רקדנים וכוראוגרפים שרקדו, יצרו ולימדו בלהקה על עבודתם בלהקה לצד שתי המנהלות.

‫ קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהוכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד.

Through her experiences in the Merce Cunningham Dance Company, Preger-Simon offers a rare account of exactly how Cunningham taught and interacted with his students. She describes the puzzled reactions of audiences to the novel non-narrative choreography of the company’s debut performances. She touches on Cunningham’s quicksilver temperament—lamenting his early frustrations with obscurity and the discomfort she suspects he endured in concealing his homosexuality and partnership with composer John Cage—yet she celebrates above all his dependable charm, kindness, and engagement. She also portrays the comradery among the company’s dancers, designers, and musicians, many of whom—including Cage, David Tudor, and Carolyn Brown—would become integral to the avant-garde arts movement, as she tells tales of their adventures touring in a VW Microbus across the United States.

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על
האמנציפציה בצרפת המהפכנית, את עליית החסידות וההתנגדות לה ומגמות של אקולטורציה וחילון.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר
מתאר תקופה מרתקת של חידושים, מאבקים, סתירות, סכסוכים, תהיות ולבטים. מנקודת המבט העולם היהודי בן זמננו, ובמיוחד בישראל, דומה שהכול כבר טמון במאה השמונה עשרה, וניתן לגלות בה לא מעט מן הצופן הגנטי של מלחמת התרבות ושל הקונפליקטים והשסעים בתחילת המאה העשרים ואחת.

שיעורים על הסוגיות שבשני הפרקים הראשונים של מסכת בבא בתרא, בסגנונו המיוחד, הבהיר והמקיף של הרב יהודה זולדן.

השיעורים כוללים עיון בכל סוגיה במבט רחב, ביאור מבנה הסוגיה ושלביה, ועיון בדברי ראשונים ואחרונים ולעתים אף בשיטות הפוסקים.