חדש על המדף

חטיבת הביניים הוקמה על בסיס ההכרה שהגיל שעבורו היא מיועדת – גיל ההתבגרות המוקדם – זקוק לפדגוגיה ייחודית המותאמת ל"סערת ההתבגרות" — השינויים הגופניים והנפשיים הקיצוניים שנערים ונערות עוברים בפרק זמן זה. אך חטיבת הביניים לא הצליחה לפתח פדגוגיה ייחודית ומותאמת והפכה למעין הכנה לבית הספר התיכון. מאפייני הגיל על חולשותיו וחוזקותיו אינם זוכים למענה הולם, ותלמידי החטיבה חווים אותה כמסגרת בלתי רלוונטית לחייהם. 
חטיבת הביניים היא הפרק הבית־ספרי המוזנח והמאתגר ביותר. מדינאי החינוך צריכים לקבל החלטה: לבטל את חטיבת הביניים או להתאים אותה לצורכי תלמידיה.  

הספר להציל את חטיבת הביניים מחולק לשלושה שערים. השער הראשון – ״ההיסטוריה של חטיבת הביניים״ – מתאר כיצד הוקמה חטיבת הביניים בארץ ובעולם ומה היו ועודן המחלוקות שהיא מעוררת; השער השני – ״הפסיכולוגיה של חטיבת הביניים״ – מנתח את מאפייני הגיל ומצוקותיו הייחודיות; השער השלישי – ״פדגוגיה לחטיבת הביניים״ – מציע פדגוגיות שונות המנסות להיענות לצרכיו ולציפיותיו של הנוער המתבגר. 

אפקט העגבנייה המתפוצצת נועד לאנשים ללא רקע מדעי אשר מעוניינים להבין את המציאות בעיניים מורכבות ובכך להימנע מטעויות שתוצאתן קלה (עגבנייה רקובה), וטעויות שתוצאתן קשה (עגבנייה מתפוצצת). בין הנושאים בספר: כיצד להימנע מלקבור את השני בביקורת? מדוע ציפור כלואה שרה בשמחה? האם הברק אינו מכה פעמיים- על אקראיות, מזל ואלוהים; הגודל כן קובע - חשיבה הסתברותית בנתוני עתק; טוב שברופאים לגיהינום - טעויות רופאים ומטפלים; ילדי "כאפות" כקורבן תמיד; לשתול מוח של גבר בגוף של אישה; האם אפשר לסמוך על זיכרונם של עדים ומדוע היפנוזה אינה מקובלת כעדות? האם נעמי שמר העתיקה את השיר ירושלים של זהב? למה מומחי שחמט אינם יועצים לגנרלים? כיצד יצר המין אינטימיניות) משכין שלום בזוגיות? מה מרגיש הפחמי בסיפור חנה'לה ושמלת השבת? למה קל הרבה יותר לפרק אטום מאשר גזענות ומדוע ילדות שחורות מעדיפות בובות לבנות? הנושאים החשובים מהולים בחומר מעניין כמו ניתוחי מקרים טיפוליים, סיפורים, בדיחות ומחקרים המוגשים בצורה שווה לכל נפש.

מגילת קהלת נכתבה על ידי אחד הסופרים הכנים והנוקבים ביותר בתולדות ספרות העולם. יצירתו היא פרי של התבוננות בחיי האדם והחברה, וכל כולה התמודדות כואבת ומלאת תסכול נוכח העוולות, חוסר הצדק וחוסר הפשר שבחיים, ועם חוסר האונים והמוגבלויות של בני האדם.

האם ביקש מחבר המגילה לתת מענה למחשבות המענות שהטרידו אותו? האם הציע לקוראי דבריו מוצא מהמצוקה שתיאר? האם מתחת לפני השטח הוא גם מתווה דרך שבה אפשר ואולי אף כדאי לחיות חיים טובים? ואם כן, מה הם תוכנם ומשמעותם של המענה, המוצא והדרך? האם ניתן לראות במגילת קהלת יצירה אופטימית? לשאלות אלו ניתנו תשובות רבות על ידי פרשנים קדומים וחדשים, וספר זה מפלס בתוכן נתיב ייחודי משלו.

תיאורי חוסר הפשר וחוסר האונים, עלולים להוביל את הקורא למסקנה ש"הכל הבל". אך המסר של המגילה לא מסתכם בכך. קהלת: סדק של אור מראה כיצד מתחת לפני השטח טמון במגילה מענה לשאלות הקשות שהיא עצמה מעוררת.

דווקא לאור התובנה של קהלת שמתחילה מביטול המשמעות, הוא סולל עבורנו דרך של חיים שיש בהם שמחה והנאה. קוראי קהלת: סדק של אור יגלו מחדש את המגילה כמזמינה אותם לגעת בחיים עצמם, להבחין בין עיקר לטפל, למצוא טעם בחוויות הקטנות של הקיום, להאמין, לעמול ולנצל את הזמן הקצוב שיש לו לאדם על פני האדמה.

בספר "נר לנתיבתי" קובצו וסודרו דרשות ורעיונות שנאמרו ושנכתבו מפיו ומפרי עטו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל
במשך כשישים שנה ובשלוש יבשות. תלמידיו ושומעי לקחו נחשפו לעיקרי משנתו האמונית והחינוכית, ועתה, לאחר הסתלקותו, הדברים יוצאים לרשות הרבים, לכל דיכפין הצמא להגות דתית מודרנית מעצבת אישיות, ומבקש להאיר דרכו ונתיבותיו
באור תורה.
בין רעיונות היסוד השזורים בדפי הספר: האחריות האישית של היחיד על עצמו וכלפי החברה; חשיבותה של ההכרעה מתוך
בחירה חופשית; הפעלת שיקול דעת וחשיבה בשכל ישר מתוך לב מבין ולאורה של תורה; הטבה לזולת ושותפות עם כלל ישראל; עיסוק בתורה ובחכמה; אהבת ארץ ישראל וערכה של מדינת ישראל.

הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.

מה היה קורה אילו לא גילה קולומבוס את אמריקה, ובני האינקה היו פולשים לאירופה, מנחילים את דת השמש וכובשים את היבשת בהדרכת "הנסיך" של מקיאבלי? 

ציוויליזציות הוא רומן היסטוריה חלופית מבריק, שמעלה השערה: שלושה דברים חסרו לאינדיאנים כדי לעמוד בפני הכובשים הספרדים: תנו להם סוסים, ברזל ונוגדנים למחלות, ושיניתם את תולדות העולם. 
בתנאים אלה נוחת אפוא שליט האינקה אטַוַולְפָּה באירופה של קרל החמישי. 
מה הוא מוצא?
את האינקוויזיציה הספרדית, את מרטין לותר ותומכיו ואת הקפיטליזם בחיתוליו; את פלא הכתב והדפים המדברים; מלכויות מותשות ממלחמות אין־סופיות; ים שורץ שודדי ים; יבשת קרועה ממריבות דת וירושה.
אך יותר מכול הוא מוצא אוכלוסיות מדוכאות, מורעבות, על סף התקוממות: יהודים אנוסים מטולדו, מוסלמים מגרנדה, איכרים גרמנים – במילים אחרות בעלי ברית. האם יעלה בידם של בני האינקה לייסד ביבשת אירופה עולם יפה וצודק יותר במקום זה שהצמיחה הדת הנוצרית?

ישראל היא "מדינה יהודית". מהי המשמעות של קביעה זו וכיצד היא מתיישבת עם אופייה הדמוקרטי של המדינה? אלו השאלות שבבסיס המחלוקת הישראלית החורצת בנו סדקים מאז קום המדינה.

ספר זה כולל 75 עמדות בשאלת הזהות היהודית-הישראלית, מאת טובי ההוגים. דפיו כוללים חלומות וסיוטים, חזונות פואטיים וניתוחים רציונליים, ביקורת נוקבת ושירי הלל. נידונות בו סוגיות של לאום, דת, פוליטיקה, תרבות, חברה, כלכלה וביטחון.

כרך זה מבקש לשרטט את דמותה של היהדות הארץ ישראלית שאינה אשכנזית במאה התשע-עשרה, היא המאה האחרונה לשלטון העות'מאנים בארץ ישראל, ובראשית ימי המנדט הבריטי, ולהנכיחה בציבוריות הישראלית בת-זמננו ובתודעה ההיסטורית והחברתית.
מציאות יהודים מארצות אסלאם שונות בארץ קדמה לעליות לארץ ישראל שלפני ייסוד מדינת ישראל ולמפעל העליות הגדול שהתקיים בשנותיה הראשונות. מאז הגירושים מחצי האי האיברי השתייכו מרבית העולים לארץ לקבוצת היהודים צאצאי מגורשי ספרד דוברי הלאדינו, שאנשיה הגיעו והוסיפו להגיע כל העת ממערב אנטוליה ומן הבלקן, והיא שהייתה הקבוצה הדומיננטית בארץ. מאז שנות השלושים של המאה התשע-עשרה הגיעו לצד עולים ממזרח אירופה גם יהודים מארצות האסלאם האחרות: תחילה יהודים מצפון אפריקה, ומאמצע המאה גם יהודים מהמחוזות העות'מאניים של דמשק, חלב ואורפה, כמו גם יהודים בבלים מבגדד ומהפזורה הבגדדית במזרח הרחוק. משנות השבעים והשמונים הגיעו יהודים מתימן, מן הקווקז ומן המרחב האיראני – פרס, בוכרה ואפגניסטן. ברוב הזמן הייתה לכל אותם יהודים קהילת אם אחת – זו הספרדית ("הכוללות הספרדית"), שראשיה ועסקניה באו מקרב דוברי הספרדית היהודית (לאדינו), ושפה זו הוסיפה להיות דומיננטה לשונית.
לכאורה קיימת סתירה בהכללתה של הקהילה שחיה בארץ ישראל ובעיר הקודש בין הקהילות היהודיות האחרות במזרח, שכמהו לארץ ישראל ולירושלים. אולם למרות זאת אי אפשר שלא לראות ביישוב הישן בארץ ישראל עוד קהילה יהודית במזרח העות'מאני, גם אם הדבר מחייב הכרה והתמודדות עם הייחודיות שבכמיהתו אל תוך עצמו ולא אל מחוז חפץ חיצוני. כרך זה עושה אפוא צדק עם היישוב הישן הספרדי והקהילות היהודיות שהצטרפו אליו מארצות הדוברות ערבית ופרסית.
פרקי הספר, מהמוזיקה עד הקולינריה, מבתי הכנסת עד הדמוגרפיה, מחיבת ציון שלפני הציונות ועד הציונות, מהלשונות עד הספרויות, ממעגל החיים ועד מעגל השנה – כל אלה, מלווים בתצלומים ובדימויים חזותיים לא מוכרים שאותרו במיוחד לכרך זה, פורשים בפני הקוראים את מניפת ההוויה של היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, כחלק מסדרת קהילות ישראל במזרח.
 

האם אי־פעם חשתם שאתם מתפזרים לאלף כיוונים שונים? האם אתם מרגישים עסוקים מדי ולא יעילים, בו־זמנית? האם אתם מקדישים את מרב זמנכם לטובת מטרותיהם של אנשים אחרים?

אם עניתם כן לפחות לאחת מהשאלות הללו, הספר הזה הוא בשבילכם.

 רק מה שחשוב אינה אסטרטגיה לניהול זמן, או טכניקה לשיפור התפוקה בעבודה. זו תפיסת עולם שיטתית, מסודרת, המיועדת לאפשר לכם לזהות את מה שבאמת חיוני עבורכם, להיפטר מכל מה שלא, ובכך – לייצר לכם את הערך הגדול ביותר האפשרי בתחומים הכי משמעותיים בחייכם.

המרדף חסר הפשרות אחר פחות מחייב אותנו לבחור בצורה קפדנית מאוד את מה שחיוני עבורנו, ומאפשר לנו לקחת בחזרה את השליטה על ההחלטות שלנו. הוא מעודד אותנו לבחור בעצמנו לאילו מטרות להקדיש את הזמן והאנרגיה היקרים שלנו – במקום שנאפשר לאחרים לבחור זאת עבורנו. שיטת רק מה שחשוב אינה עוד דבר – היא דרך חדשה לעשות כל דבר. היא עוסקת בעשיית פחות – אך טוב יותר, בכל תחום בחיינו.

מכתב לילדיי הרחוקים הוא מהדורה מודרנית ל"ספר זכרון אליהו" הישן והנשכח מאת טויבע פעסיל פיינשטיין, חיבור למדני ומרגש הגדוש בעצות ובתובנות מוסריות. הספר נכתב מתוך דאגה של אֵם למדנית ויראת השם לילדיה שבחרו להגר לאמריקה ולתרבות המערב, שעה שהיא עצמה היגרה לפלשתינה כדי לגור בסמוך למקומות הקדושים ולהיקבר בבוא יומה בהר הזיתים.

למהדורה החדשה צורף פתח דבר מקיף מאת ורד מזומן-אביעד על המחברת ועל רעיונות הספר, ומספק גם מבט פנורמי על הכתיבה הנשית במאה התשע־עשרה.

"ספר זכרון אליהו", שראה אור לראשונה בשנת תרנ"ה (1895), מוגש מחדש לקוראים בעימוד מאיר עיניים, בתוספת הפניות לאוצרות הספרות היהודית, שמהם שאבה המחברת את מקורותיה.

"הקריאה בספר בעיניים עכשוויות יש בה משב רוח של אמונה תמימה, יחד עם תביעה לאחריות האדם על מעשיו. ויותר מכול, יש בה ניגון עתיק של אהבת אם לילדיה, אהבה שמתגברת מעל מרחק הזמן והמקום, ומבקשת להוביל את ילדיה לדרך ישרה וטובה"