... ההלכה הולכת ומתעצבת מדור לדור, דו ה כי לעיתים נשתכחו מלב, עד כי יש הסוברים שההלכה אינה מסוגלת לחדש ולהתחדש. מטרת ספר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת החידוש וההתפתחויות בהלכה. שינויים שהתרחשו בעבר, שינויים ההולכים ומתהווים כיום ושינויים הממתינים לשעתם.
בספר זה מודגמת תופעה זו, בעיקר תוך עיסוק סוגיות מ"סדר נשים". בין הסוגיות הנידונות - מסורבות הגט, תקנתן של עגונות, דיני ייבום וחליצה, דינן של אלמנות שנישואיהן החדשים נאסרו, זכויות ירושה של נשים, כשרותן להעיד, מקומן בלימוד התורה ועניינים נוספים.

בין משנה למדרש מציג באור חדש את המהפכה המשפטית שחלה ביהדות בשלהי העת העתיקה. המשנה, שנחתמה בראשית המאה השלישית לספירה על ידי רבי יהודה הנשיא, הייתה ראשיתה של מהפכה נורמטיבית ופרשנית חסרת תקדים. לראשונה בתולדות התרבות היהודית, שהעבירה את מסורותיה מדור לדור, נוצרה מערכת חוקים מקיפה העומדת לעצמה, במנותק מן המקרא. ספרי החומש זכו באותה תקופה גם לפרשנות נועזת ומתוחכמת, בספרות המדרש, שהוציאה את התורה מפשט הכתוב והתאימה את מסריה למציאות זמנם של החכמים.

כיצד קרה שקמה בעולמם של החכמים מערכת חוקים חדשה ושונה מזו שהתקיימה מאות שנים? האם המדרש אכן נולד למטרות פרשנות או אולי מונחות בבסיסו מוטיבציות אחרות? המחבר בוחן שאלות יסוד אלה ומציע להן תשובות מפתיעות.

“כשאנחנו עם ישראל רואים את תולדותינו לאורך הדורות, אנו רואים אותם כתולדות היחסים בין הדוד והרעיה, כמו בשיר השירים. גם הפירוד וגם ההתאחדות, גם הגעגועים וגם היסורים, כל זה במסגרת של ברית, של אהבה. זוהי תחושת הגורל והייעוד המיוחדת לעם ישראל. זו פרשנות מיוחדת לכל מאורע היסטורי, לא רק במובנו הגיאופוליטי או הכלכלי וכדו’, אלא במשמעות שיש למאורע זה במערכת היחסים שבין ישראל לאלוקים”.

יסודו של ספר זה במסגרת שיעורים שניתנו במשך מספר שנים בישיבת ההסדר “הר ברכה”. שילוב התחומים, הניתוח הרציונאלי הנוקב עם התפיסה האמונית מבית מדרשו של הרב קוק, מהווים חידוש בשדה הספר התורני והמחקרי גם יחד.

"בית ספר לזיקה" מורכב מעשרה אתגרים חינוכיים ברוח משנתו של מרטין בובר, אשר עוסקים באומנות המפגש הדו-שיחי וביכולתו לחולל שינוי מהותי בבסיס הקשר בין מבוגרים לילדים. מחנכים ומחנכות יוכלו למצוא בספר דרכים ואפשרויות ליצירת מציאות חינוכית יומיומית של זיקה, אמון ותיקון חברתי בתוך בתי-ספר ומחוץ להם, ודרך כך לגבש את מקומם ותפקידם החיוני.

איך נפגשים ומשוחחים עם ילדים ובני נוער בהדדיות שיוצרת אמון, קירבה ותחושת ערך?

כיצד יכול בית הספר לקדם שוויון ולהשפיע על בדידות ועוול?

מהו הקסם החינוכי שיכול להתרחש דווקא על ספסל בשכונה או ליד הגדר בבית הספר?

איך לומדים באופן דו-שיחי ומתקנים דרך כך את המציאיתות החברת?

בעבור רבים מהוגי הציונות תכליתה של הציונות אינה מתמצית בהקמת בית לאומי לעם היהודי, בבחינת מקלט ליהודים, כי אם גם בחידושה של התרבות העברית והחיים היהודיים. בעיניהם, היהדות זקוקה לרוח הרעננה ולחירות שמביאה עמה הישראליות, כשם שהישראליות זקוקה להד העמוק שמביאה עמה המסורת היהודית העתיקה.

ספר זה, בכייה לדורות, צועד בעקבות דבריהם של הוגים אלו ומבקש להצמיח משמעות חדשה-ישנה לתשעה באב בדמות יום אבל לאומי, משמעות ההולכת ונוצרת מן המפגש המפרה שבין היהדות מזה והישראליות מזה. היהדות הדורשת מן הישראליות להתמסר לעבר, והישראליות הדורשת מן היהדות לתרגם את זיכרון העבר למשמעות רלוונטית, כאן ועכשיו; היהדות הקוראת לישראליות לכאוב את כאב העבר, והישראליות הקוראת ליהדות לשאול ולהרהר – מדוע ולמה; היהדות הנושאת מדורי דורות את יום הצום, יום האבל, והישראליות המתרגמת ומרחיבה את משמעותו מן המשמעות הצרה של יום אבל דתי על חורבן המקדש, ליום אבל לאומי. יום המאגד את כל צרותיהן של עדות ישראל, אשר סיפורם מסתתר בין שורות הקינות לתשעה באב, שנכתבו בקהילות השונות, במזרח ובמערב, וספר זה מספר את סיפורן.

הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד.

הקובץ שבידיכם בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל.

הרמ״ק, רבי משה קורדובירו, הראשון במהלך הדורות שהאיר בשמי ישראל את אור תורת הסוד באופן מבואר ורחב היקף. הקרובים אליו כינוהו בשם איש אלקים, והפליגו במידת קדושתו והשגותיו.

במהלך חייו הקצרים כגדול מקובלי צפת הוציא לאור עולם ספרים רבים מאוד. הידועים הם ספר פרד״ס רימונים האוגד בתוכו את יסודות הקבלה, אור יקר שהינו הפירוש המקיף ביותר הקיים לזהר הקדוש ובו הרמ״ק מפענח את צפונות הזהר בעומק עצום, וכן הספרים תומר דבורה, אלימה ואור נערב.

הרמ״ק סיכם במשנתו את יסודות תורת הספירות, והאריז״ל שהיה משומעי תורתו הרחיב ופיתח את תורת הסוד לרבדים נוספים.

בספר זה מוצגים לראשונה יסודי שיטתו המופלאה, אשר העיסוק בה נתמעט במהלך הדורות. בספר נסקור הן את גדולתו המופלאה, והן נושאים כגון קישורי הספירות, התפלה והכוונות במשנתו, תורת הגלגולים ועוד.

הספר יוצא לאור לרגל שנת ה-450 להסתלקות קדוש ישראל הרמ״ק, במטרה לעודד ולעורר את הלימוד בכתביו. אנו תפלה שספר זה יפתח צוהר ונתיב להגברת העיסוק והלימוד של תורתו הנפלאה, אשר מגלה רבדים נשגבים וטמירים של תורת הסוד באופן מקיף ועמוק.

שיחותיהם של ראשי ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים, היו נדבך מרכזי בעיצוב התוכן של ימים אלה. הצפירה המושמעת בעיצומו של יום הזיכרון, כעין תקיעת שופר גדולה ועוצמתית ברחבי המדינה כולה, והתכנסות התלמידים הבאים לבושים בבגדי שבת וחג בשעת הדמדומים שבין זיכרון לעצמאות, נתנו ביטוי מוחשי לאווירה ולציפייה שנוצרו לקראת השיחות. בשובך לציון מכנס את אוצרות הרוח האלה, שנאמרו לדורם אך כוחם יפה גם לדורות הבאים. מעבר להכרה בטובה הגדולה ומעבר לחובת ההודיה על גאולתנו ועל פדות נפשנו בימי אייר תש"ח ותשכ"ז, ומאז ועד הנה, שימשו השיחות ההן כמצע לבירור רעיוני נרחב ונוקב. הן פתחו דיון על היש ועל האין, על אתגרים ומשימות לעתיד ועל הפער שבין החזון והאידיאל לבין המציאות המורכבת של אורות וצללים.

מאמרי הספר מתמקדים בהצגה פנורמית של מיזם בת-דור דרך מספר דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי מחול, ניהול וניתוח ריקוד. הם עוסקים בסגנון ובאסתטיקה של הלהקה, ביצירות נבחרות שהועלו בה, ביוצרים בולטים שעבדו איתה, בביקורות שנכתבו עליה בישראל ובעולם, בסיפור הניהולי-כלכלי של הלהקה ושל בית הספר, בפועלן הייחודי של דה רוטשילד ואורדמן, ובניסיון של כוראוגרפים צעירים לפלס ללהקה סגנון יצירתי שונה בתקופה שקיומה היה מוטל בספק. לצידם מספרים, מנקודת מבט אישית, רקדנים וכוראוגרפים שרקדו, יצרו ולימדו בלהקה על עבודתם בלהקה לצד שתי המנהלות.