You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר | שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
חינוך זה כל הסיפור | פישר יעקב | רחובות | |
חינוך זה כל הסיפוררקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור. |
|||
עת חדשה - יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1800-1750 | פיינר שמואל | אלקנה, רחובות | |
עת חדשה - יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1800-1750המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות. עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר |
|||
להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים | פיטרסון ג'ורדן | רחובות | |
להיות אדם - 12 כללים נוספים לחייםב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה? |
|||
לפשוטו של מדרש - כלים לפענוח משמעותם של מדרשי אגדה | פיטרס סימי | רחובות | |
לפשוטו של מדרש - כלים לפענוח משמעותם של מדרשי אגדההאם לוושתי היה זנב? ואם לא, מדוע חשוב לחז"ל לספר לנו על כך? מהיכן נובע הרעיון המדרשי שלפיו הקב"ה דיבר עם משה בסנה |
|||
לעבדה ולשמרה - שמירת הטבע בישראל מראשיתה ועד עתה | פז עוזי | רחובות | |
לעבדה ולשמרה - שמירת הטבע בישראל מראשיתה ועד עתה"שמורת טבע" היא ביטוי שגור ומוכר. לא כך היה בשנותיה הראשונות של המדינה. מרבית גורמי התכנון והביצוע בארץ לא הבינו מה הן שמורות טבע ולשם מה הן דרושות, ואילו השפה העברית טרם הכירה את המושג. קומץ של "משוגעים לדבר" ניהל מאבקים רבים למען שמירת הטבע, מאבקים הנמשכים מאז ועד עתה. רבים מהם נחלו הצלחה. את תוצאותיהם אפשר לראות כיום ברחבי הארץ - בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובמרבדי פרחי הבר. קורותיהם של מאבקים אלה מובאים בספר זה מפיו של המחבר, ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, שלקח חלק פעיל ברבים מהם. לצידם מסופר גם על התמורות והשינויים שהתחוללו בנופי הארץ, על החי והצומח שבהם, מימי קדם ועד ימינו. הספר עשיר בתמונות שהמחבר צילם, והן נותנות ביטוי לנופיה המגוונים של הארץ ולצמחים ולבעלי החיים שבה. |
|||
לעץ אחד - משיח בן יוסף, משיח בן דוד, וסוד הרכבתם | פורת חנן | רחובות | |
לעץ אחד - משיח בן יוסף, משיח בן דוד, וסוד הרכבתם“וַעֲשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד ". זו פִּסגתה של נבואת יחזקאל בן בוזי הכֹּהן, אשר חוזֶה את איחודם של שני העצים - עץ יוסף ועץ יהודה - כהרכבה חיה של כוחותיהם ומִפעלם. |
|||
אוהב טהר לב - חנן פורת על מסילת ישרים לרמח"ל | פורת חנן | רחובות | |
אוהב טהר לב - חנן פורת על מסילת ישרים לרמח"לאת סדרת השיעורים המכונסים בספר זה העביר חנן לחבורת חברים מקשיבים בביתו במהלך מחלתו, עד סמוך להסתלקותו, כל עוד עמדו לו כוחותיו. כאשר הבעתי נכונות לעריכת ספר שיעורי חנן על מסילת ישרים, לא ידעתי איזה מסע מרתק מצפה לי. עד אז חשבתי שאני יודע את המסילה ואת הרמח"ל כובשה, וכי מכיר אני את חנן. חוויית העריכה הפגישה אותי עם עולם המעמקים של חנן, וסחפה אותי אל המסע בו מהלך הוא יד ביד עם הרמח"ל בנתיבי המסילה. בחשאי התלוויתי אל השניים. מצאתי עצמי שומע את המיית לבבו של חנן כשהוא קורא לרמח"ל בכינוי בו בחר הרמח"ל עצמו: ‘אוהב טהר לב’, ראיתי כיצד הולך חנן ומגלה שאף הוא איננו אלא ‘אוהב טהר לב’, וחשתי כי ליבי יוצא אליהם במשאלת־ תפילה: לו יהי חלקי עימכם. " (מתוך הקדמת העורך) |
|||
צדק דלים - עקרונות דיני הרווחה מ התורה לספרות חז"ל | פורת בנימין | רחובות | |
צדק דלים - עקרונות דיני הרווחה מ התורה לספרות חז"לבליבת הנושאים שהעסיקו את המשפט העברי משחר ימיו, החל מחומשי התורה ועד פוסקי זמננו, ניצב תחום הצדק החברתי. הדאגה לרווחתם של העניים ושל שאר בני השכבות החלשות נקבעה במורשת היהודית כאחד מן התחומים המרכזיים שהמשפט מופקד על הסדרתו. תחום זה, המכונה כיום דיני רווחה וביטחון סוציאלי, או זכויות חברתיות-כלכליות, הוא מן הנושאים הוותיקים ביותר בעולמו של המשפט העברי, ולו הוא הקדיש את מעייניו באופן נמרץ ובצורה מקיפה. חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יותר בספרות חז"ל. |
|||
אבי הפוטנציאל האנושי - חייו ויצירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין | פוירשטיין רפאל | רחובות | |
אבי הפוטנציאל האנושי - חייו ויצירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין"הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו. |
|||
ראה פניך - פרקים בעבודתו הפנימית של הראי"ה קוק | פאלוך משה | רחובות | |
ראה פניך - פרקים בעבודתו הפנימית של הראי"ה קוקהאם הייתה לרב קוק דרך מיוחדת בעבודת התפילה? האם האמין שיש לכל אדם נפש בהמית? האם הגותו הרוחנית־פילוסופית השפיעה על עבודת המידות במשנתו? האם ישנו קשר בין תפיסתו הרוחנית ופסיקת ההלכה שלו? ומה הייתה עמדתו לגבי מחלוקת החסידים והמתנגדים? בשאלות אלו נפתח ספרו החדש והמרתק של הרב משה פאלוך על משנת הרב קוק זצ"ל, "ראֹה פניך", שראה אור בשבועות האחרונים בהוצאת מוסד הרב קוק. את ספרו מקדיש הרב פאלוך ל"עבודתו הפנימית של הראי"ה קוק", תחום שמעט נזנח במסגרת העיסוק המרובה בכתבי הראי"ה זצ"ל. ב"עבודה הפנימית" כלולים התפילה והמצוות, לימוד תורה (לשמה), תיקון המידות, קדושת האכילה, עבודת התשובה, מבנה הנפש ועוד. הספר, כפי שמעידה הכריכה האחורית, "מבקש להציץ מבעד לדלת חדרו של הרב ולשאוב השראה ודעת מה'אורות' הזוהרים בו". |
לראשונה בהיסטוריה העתיקה מתפצל העם היהודי למרחבי קיום שונים בבבל ובארץ ישראל. הפיצול הזה מעורר שאלות עמוקות של זהות באשר קבוצה מרכזית מהעם מתנתקת מאדמתה.
במשך כמה זמן ובאיזה היקף המשיכו יהודי בבל לחוש קשורים לארץ ישראל כ"נחלת אבותם"? האם העתקת היהדות מן הארץ והתבססות בדת ללא ריבונות שינו באופן מהותי את הגדרתם, ולו בעיני עצמם?
שיבת ציון יוצא למסע בעקבות היהודים שעזבו את ביתם בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון, דרך נבואות ירמיהו ויחזקאל, ומביט על הגלות בעיני משוררי תהלים ונביאי התקופה.
הוא עוקב אחר עלייתם של זרובבל ושבי ציון לארץ יחד עם חגי וזכריה, צולל למורכבות ההיטמעות בבבל במגילת אסתר, מלווה את עלייתו של עזרא ואתגריו ומגיע עד לימי נחמיה בתקופת המלך ארתחשסתא. במאה וחמישים שנים אלה התגבש לראשונה סיפורה של אומה בין שני מרכזים. היו אלה שנים של טלטלה, של חיפושי דרך, של געגועים, של השתלבות במרחבי החיים החדשים, של הזמנה לחתור בחזרה, של דמיונות על בית שמחכה לילדיו ושל מציאות שמדכאת את הדמיונות הללו.
כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה בסדר – שיהיו לו חברים, שיצליח, שירגיש טוב עם עצמו. אבל לילדים רבים חסרות מיומנויות תפקוד חברתיות חשובות, שמאפשרות להם לתמרן בעולם בקלות.
למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי? נבחר לספר טוב ביותר על ידי American Book Fest בשנת 2020 בקטגוריית "הורות ומשפחה", והוא נחשב לאחד ממאה הספרים הטובים ביותר שנכתבו על ADHD.
הסולידריות האנושית, המבטאת את קיומו של האנושי בעולם, היא תופעה קריטית בשאלת האדם. מאז ומעולם עסקו דיסציפלינות רבות ביכולתו של האדם לחרוג מעצמו, מצרכיו האישיים, ולחבור לצורכי זולתו.
הספר כוחה המרפא של הסולידריות בוחן מקרוב את תופעת הסולידריות, כפי שהיא מתבטאת בחיים עצמם, ומציע לה המשגה מקיפה, שהולדתה בחיבור בין הפילוסופיה, הספרות והפסיכואנליזה, חיבור שמאיר את הממשק בין קיומו האינדיבידואלי של האדם ובין הסולידריות הנוגעת לקיום המשותף.
הספר מבקש להשיב את הפסיכואנליזה לזירה עקרונית זו, להרחיב את תשתיתה התאורטית והקלינית, ולראות באדם לא רק אינדיבידואל אלא גם ישות פתוחה שיכולה לממש את תכלית קיומה דרך היותה משתתפת חיונית בסביבה האנושית שאליה היא שייכת.
ספר זה דן בסוגיית 'ציון והתפוצות' מבחינה מחקרית והגותית־פילוסופית. המונחים 'ציון' ו'התפוצות' (או 'הגולה') רוויים במשמעויות הנישאות בזיכרון ההיסטורי ארוך הטווח של העם היהודי. אך הם גם מעלים שאלות הקשורות בתקוות, במחלוקות ובמשברים של הקיום היהודי בהווה. מחברי המאמרים, מהשורה הראשונה של הוגים וחוקרים במדעי היהדות בארץ ובחו"ל, דנים בנושא מבחינה היסטורית, ספרותית, אמנותית והגותית.
הספר, על שלל פרקיו, נועד לקדם דיון ציבורי מלומד ומעמיק בשאלות ובאתגרים הקשורים בעתיד הקיום היהודי בישראל ובתפוצות.
האם מפא"י נקטה מדיניות שייעדה את יוצאי ארצות האסלאם להיות חוטבי עצים ושואבי מים בשנותיה הראשונות של המדינה, ובכך תרמה במכוון ליצירת הפער העדתי בין אשכנזים למזרחים?
בניגוד לתפיסה הרווחת כיום, הספר מנהיגים עולים: מפא"י והנהגת עיירות הפיתוח, 1965-1948 מראה כיצד אתגרים שונים, ובעיקר פרויקט בניין האומה, הביאו את ראשי מפא"י לנסות ולצמצם פערים עדתיים, לרכך את החלוקה של אשכנזים-מזרחים ולקדם 'מיזוג גלויות' באמצעות טיפוח מנהיגות מזרחית בתנועת העבודה הציונית. אלא שהדבר נעשה תוך גביית מחיר יקר שנגזר מן המאמצים לשנות את זהות העולים מארצות האסלאם ולהביאם, לעיתים בעל כורחם, לאמץ את ערכי החברה הקולטת.
הספר מציג ומנתח את התמודדות מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום בישראל עם קטינים בהליך הפלילי: פוגעים עוברי החוק, נפגעי עבירה ועדים המעורבים באירוע, תוך התייחסות למשפחותיהם וסביבתם. הספר מתאר את המערכת ומרכיביה השונים, תוך מעקב אחר הייחוד של כל המשתתפים במערכת: התפתחות היסטורית, תהליכי חקיקה, גיבוש מדיניות לאורך שנים והמבנה הארגוני שלהם.
בפרקי הספר ניתנת מודגשים יחסי הגומלין של השירותים והקשרים שביניהם וכן יחסיהם עם הקטינים המעורבים בהליך הפלילי ומשפחותיהם, ראיית הקטין, צרכיו ורצונותיו המשפרת את הטיפול הניתן לו ולמשפחתו.
הספר כולל את הנושאים הבאים: מודלים של התארגנות המערכת ואת ההתפתחות של חוקי הנוער בישראל. פעילות השירותים במערכת: משטרת ישראל, שרותי הרווחה, מחלקות פרקליטות המדינה, זאת תוך הדגשת הפעילות המשותפת עם מערכת בהגנה על קטינים ומניעת עבריינות נוער, תוך הדגמה של אירוע "גואל רצון".
עורכי הספר וכותביו הם ממלאי "תפקידי שטח" וניהול בשירותי הטיפול והשיקום.
הספר מיועד לקוראים העובדים בשירותים של מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום ואלו הרוצים ללמוד עליהם ולהכיר את פעילותם ואת הייחוד שקיים ביחסים שביניהם.
אימהות רבות בימינו חשות שאשמה היא חלק כמעט בלתי נפרד מלהיות אמא, מעין משהו ש"בא עם התפקיד". הדיון באשמה אימהית בולט מאד בתרבות הפופולרית, בשיח היומיומי של אימהות ובמדריכי ההורים למיניהם. הספרות האקדמית והקלינית, לעומת זאת, עדיין נמצאת מאחור.
ספרה החדש של אורטל סלובודין מציע נקודות מבט חדשות על התפתחותה וכינונה של אשמה אימהית בתרבות בת-זמננו. הוא עוסק בשורשיה הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של אשמה האימהית, בהשלכותיה של האשמה על חיי הנפש של האם ועל היחסים עם ילדיה, ברטוריקה המייצרת אשמה, בקשר בין תפיסת זמן לאשמה (למשל במושג "זמן איכות"), במופעים של אשמה אימהית בתרבויות שונות ובקשר שלה לבושה אימהית.
אשמא מיועד להורים ולאנשי מקצוע המבקשים לבחון מחדש את ההנחות החברתיות המקובלות אודות מהי "אימהות טובה", ולאמץ מבט עכשווי והטרוגני יותר של אימהות בהקשרים חברתיים ותרבותיים. הספר מבוסס על ממצאי מחקר אמפיריים, ניתוח טקסטים של אימהות ושל מומחים להורות, לצד מקורות ספרותיים.
הטענה של שמואל פאוסט יומרנית, כמעט חצופה: הוא קובע שדווקא דרך החשיבה של התלמוד והמדרש היא המתאימה ביותר להתמודדות עם אתגרים של המאה ה-21. דרך של דיאלוג מתמיד, ויכוח נוקב, יצירתיות נועזת, דמיון פרוע, תיעוד קפדני. דרך שכמו נתפרה לאפשר הצלחה בעולם כאוטי ומשתנה, עולם של אי ודאות, שמתבטלים בו מנהגים ישנים ומתערערות בו היררכיות מסודרות.
בספר הזה קוראות וקוראים לא לומדים את התלמוד והמדרש – אלא מהתלמוד והמדרש. מה לומדים מהם? דפוסי חשיבה למאה ה-21. כבר לפני מאות רבות של שנים, חכמי התלמוד הביטו בעולם אחרת, פתרו בעיות אחרת, פעלו אחרת. רמי בר תמרי המתחכם הדגים כיצד לפרוץ מסגרות ולערער סדרים. רב אמי ורב נחמן הוכיחו את טעם הגמישות. אובדנו הטרגי של רבי יוחנן עיגן את הצורך להתווכח. הופעתה החידתית של סרח בת אשר לימדה כמה חשוב הדמיון. אביי החשדן ניסח את ההכרח להתבונן בביקורתיות פנימה.
זו המשמעות של תהיו חכמים: תהיו חכמים היום בשיטה של חכמים אז. כך תנהלו, כך תתפתחו, כך תשגשגו.
כי התלמוד והמדרש עתיקים מבחינת הגיל, אך מהפכנים וחדשנים בחשיבה. כאילו נאספו כדי לסייע לקוראים עם חיבור לאינטרנט ומכשיר סלולרי. כאילו נכתבו כדי לנווט קוראות עם רכב אוטונומי ובינה מלאכותית. ארגז של כלים משומנים ונוצצים, מוכנים לשימוש, ממתינים לכם כבר אלף וחמש מאות שנה. לא תנסו אותם?
כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות?
בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של הנרי קיסינג'ר.
ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ המלחמה?
עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.
זה למעלה ממאתיים שנה מעמיד החקר האקדמי של המקרא את היהודי המאמין בפני השאלות המאתגרות ביותר:
האם סיפורי התנ"ך מדויקים מבחינה היסטורית? האם יציאת מצרים אכן התרחשה? מדוע התורה מביאה גרסאות שונות של מצוותיה וסיפוריה? מה הן ההצדקות לאמונה שהתורה היא מן השמיים? האם יהודי המבקש יושר אינטלקטואלי יכול לשמור על נאמנות לכל י"ג עיקרי האמונה?
בחיבור פורץ דרך זה, הרב פרופ' יהושע ברמן, חוקר בעל שם עולמי, סופר ומרצה, בוחן במבט רענן וביקורתי את השאלות הללו. בהשתמשו בבקיאותו בנושאי המזרח התיכון הקדום ובמקורות חז"ל, הוא מעז להגדיר מחדש את המונחים הנתונים לדיון. אני מאמין הוא ספר חלוצי המציע ליהודי המאמין גישה המיוסדת על אדני המסורת ועל ידע אקדמי, מתוך יושרה אינטלקטואלית ורוחנית.