חדש על המדף

שוב ושוב, אחרי כל מלחמה, חוזרים ממנה אנשי בריאות הנפש, כמו הרבה חיילים אחרים, חבולים ומקומטים, בין אם שרתו כלוחמים ובין אם כקב"נים.

המפגש הנורא עם המלחמה ועם תוצאותיה הגופניות והנפשיות, מטלטל, פוצע ומדמם עת רבה אחרי ששאון התותחים כאילו נדם, כדי לשוב ולדמם שוב בפיגוע, בתקרית, במלחמה הבאה.

חלקנו ידחפו את הטראומה עמוק לתרמיל בתקווה שתנוח שם בשלום ותניח להם. אחרים יביאו אותה לחדר הטיפול האישי שלהם שם תישאר ספונה בין ארבע קירות וארבע עיניים.  אחרים (לא מעטים לצערנו) חייהם יטולטלו והם יסתובבו בינינו סובלים, אומללים ומחפשים תיקון.

מנחם סטודנט ( נוקי בפי חבריו ומכריו) שחזר מהמלחמה הנוראית בחר בדרך אחרת והיה חלוץ בעניין. הוא העלה את החוויות האישיות שלו ושל מטופליו על הכתב וביקש להוציאם לאור ולשתף אותנו, מטפלים, חברים, אזרחים ופוליטיקאים בהתמודדות הקשה שלו עם הטראומה שחווה כלוחם במלחמת יום כיפור ובהתמודדות שלו כמטפל עם הטראומות והצלקות של מטופליו, חיילים, יתומים אלמנות הורים ואחים שכולים. כולם שרוטים, פגועים וסובלים. עם אלה הוא מצליח לייצר ברית טיפולית מופלאה הבנויה על כאב אימה וכעס משותפים.  

בסדרת תיאורי טיפול, סיפורים קצרים ונוקבים פותח לנו המחבר צוהר אל החוויות האישיות הקשות שלו מהמלחמה, חוויות  שהוא מסרב או שאינו מצליח  להדחיק. את אלה הוא שוזר אל סיפורי המטופלים, גם הם פגועי המלחמה ומכניס אותנו לעולם הבלתי נסבל והכמעט לא מדובר של מחיר המלחמות:  הטראומה, הפוסט טראומה, השכול, והיתמות שהחברה הישראלית מתקשה עדיין להכיר בהם. היא מכבדת כמובן את השכול  ומחבקת את הנפגעים אבל לא משכילה, לא מעיזה לחשוב שאולי מחיר המלחמה יקר מדי ואולי מחיר השלום איננו מוגזם.

בעדינות, ברגישות ובהרבה מאד חכמה טיפולית הוא מספר סיפורים קצרים שהם חיים שלמים. את חורבנם ובנייתם מחדש, את המלחמה הבלתי נפסקת שלו על עצמו ועל המטופלים המתדפקים על דלת הקליניקה לחפש מזור לכאב.

הסיפורים יצאו לאור כבר מזמן, רחוק מאד  מכאן, בארה"ב, באנגלית. ורק כעת, שלושים שנים אחר כך הם חוזרים אלינו הביתה, לשפה ולמקום שבה התרחשו. קשה לנו כנראה להביט בראי ולראות את עצמנו חלשים, מפורקים וסובלים, גם כשבתוך כל אלה, מבצבצים התקווה, הסיכוי והתיקון שמנחם סטודנט מצליח למצוא ולהמציא לעצמו ולמטופליו.

הכתובות המלכותיות המסופוטמיות הן התיעוד החוץ-מקראי החשוב ביותר של תולדות עם ישראל וארץ-ישראל בימי בית ראשון. הן משלימות את התמונה ההיסטורית החד-צדדית של המקרא ומאפשרות שחזור מבוקר ומאוזן יותר של המאורעות שקבעו את גורלן של ממלכות ישראל ויהודה.

נוכחותן של האימפריה האשורית, ולאחריה האימפריה הבבלית, הורגשה היטב במרחב הארץ-ישראלי במשך מאות שנים, אך לא כל מעשיהן נרשמו בספר מלכים, ומכאן חשיבותו של התיעוד המכונס באסופה זו – הרחבת היריעה ההיסטורית. כך, למשל, מצבה מלכותית מימי שלמנאסר ג׳, מלך אשור, מוסרת על השתתפות ישראל לימין ארם-דמשק בקרב נגד אשור, פרשה שלא הובאה בסיכום ימי אחאב הנמסר במקרא. גם פרשת המצור שהטיל צבא אשור על ירושלים בימי חזקיהו זוכה להארה חדשה באנאלים של המלך סנחריב.

אסופה זו מביאה את התיעוד הזה בתרגום חדש, לאחר בדיקת הטקסטים המקוריים בפרסומים המדעיים העדכניים. לכל כתובת מבוא קצר ופירוש וגם ביבליוגרפיה נבחרת. לספר נלווים איורים רבים, מפות ומפתחות מפורטים.

ספרה של לינור הדר, חשיבה מקרטעת, עוסק בחינוך לחשיבה בתוכניות הלימודים בישראל. הספר מציג דיסציפלינה מחקרית המתמקדת בחקר מדיניות חינוכית דרך מסמכי תוכניות לימודים. תוכנית הלימודים, על כל היבטיה, מהווה כלי מרכזי שבאמצעותו המדיניות החינוכית מגיעה אל שדה החינוך, אל בתי הספר והכיתות. הספר מציג ומדגים משנה סדורה של חקר מדיניות דרך מסמכי תוכניות לימודים; הוא מבסס תהליכים מחקריים שבאמצעותם ניתן לחקור מסמכי תוכניות לימודים. באמצעות ניתוח של מסמכי תוכניות לימודים הספר חושף תפיסות של קובעי מדיניות ביחס למקומן וחשיבותן של מיומנויות ויכולות קוגניטיביות בתהליך החינוך. חשיבה מקרטעת חושף ציפיות ביחס להתפתחותן של יכולות ומיומנויות אלה בקרב תלמידי מערכת החינוך בישראל, ובאופן הזה עוזר לשרטט את דמות הבוגר של מערכת החינוך בישראל מבחינה אינטלקטואלית. הסתכלות אינטגרטיבית על ניתוח מסמכי תוכניות לימודים מצביעה על חוסר קוהרנטיות והיעדר ראיה אינטגרטיבית בהתייחסות להיבט הקוגניטיבי, בתוך ומעבר לתחומי התוכן השונים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים. כמו כן, הדיון בספר מתייחס להיבטים אפיסטמיים, לשוויון הזדמנויות, לאוטונומיה וידע של מורים כפי שאלה באים לידי ביטוי בתוכניות לימודים בישראל.

דרש המזהיר הוא מדרש תימני לתורה, שחיבר ר' שלמה בן שלם ידיע אלראבעה במאה הט"ז. המדרש לספר דברים נשתמר בשני כתבי יד, האחד שלם והאחד חלקי. במדרש מובאות רבות ממדרש התנאים הידוע ספרי דברים; ומפרשת 'האזינו' ואילך – גם מובאות ממכילתא דברים, מדרש תנאים שרובו לא הגיע לידינו כלל. בדרש המזהיר מצוטטות כמעט מחצית דרשות הספרי לפרשות 'דברים' עד 'כי תבוא' בנוסח מזרחי טוב, שחוֹבֵר בדרך כלל לנוסחו של כתב יד וטיקן 32, בכיר כתבי היד של הספרי.

לנוסח זה של דרש המזהיר נודעת חשיבות רבה מפני שכל העדים השלמים של הספרי שהגיעו לידינו הם מערביים, ועותקי הגניזה והעותקים התימניים אינם מחזיקים אלא חלק קטן מדרשות הספרי. בו בזמן נשתמרו בדרש המזהיר דרשות תנאיות רבות מפרשות 'האזינו' וּ'וְזאת הברכה'. כשליש מהן מקורן בספרי, והיתר – מקורן במכילתא.

מקצת הדרשות מן המכילתא הן דרשות תנאיות חדשות, שלא נודעו עד כה כל עיקר, ומקצתן דרשות בנוסח משופר מנוסחן במדרש הגדול, שעל פיו ניסה ר' דוד צבי הופמן לשחזר את דרשות המכילתא לדברים. במבוא לספר שלפנינו נידונים מקורותיו של דרש המזהיר, טיבם של שני כתבי היד שלו ולשון חכמים הטובה, שנשתמרה במובאותיו מן הספרות התנאית. בחלקו השני של הספר מובאת מהדורה של ציטוטי הספרי והמכילתא הכלולים בדרש המזהיר.

מהדורה זו, על העושר הרב הגנוז בה, יש בה כדי לסייע לחוקרי הספרות התנאית בקביעת נוסחם המקורי של שני מדרשי התנאים האלה, בפרשנותם ובמחקרם, וכן בנושאים מַצרניים שזורעים אור חדש על מחקר הספרות התלמודית בכללה.

הספר עוסק בשש סוגיות עיקריות בענייני מדינה והלכה: השלטון בישראל, דינא דמלכותא דינא, תקנות קהל, המשפט בישראל, בטחון ישראל (צבא ומשטרה), גיור וגירות. הדיון בסוגיות אלה פותח במקורות הראשונים, החל מהתורה שבכתב וספרי חז"ל, דרך הראשונים והאחרונים, ועד לפוסקי זמננו. בסוף כל סוגיה מובאות מסקנות המחבר להלכה בצורה תמציתית ומדויקת.

הספר מצטרף אל שני קודמיו, 'רפואה, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ד) ו'אישות, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ח).

העמידה מול ירושלים איננה רק במבט מעל, אלא גם במבט מבפנים.
מבט שמבהיר את כוחות החיים שירושלים מגלה במשך כל הדורות – כוחות החיים של אלו שחיו בה, של אלו שכספו אליה, של אלו שמסרו עצמם למענה, של אלו שהתחברו אליה במאמצי הגאולה, הבנייה והתקומה.
אין אפשרות להגיע אל ירושלים, להבין את מהותה ולהתחבר אל גילוייה השונים בלא עמידה על סודו של הרצף, שאף הוא חלק מהחיבור שבעיר.
​ללא שורשים, אין חיבור עם הענפים. השורשים והענפים הם איכות חיים אחת.

הספר נחלק לשתי חטיבות - חטיבה א בת שלושה חלקים - פרקי רקע, פרקי מבוא, וחלק מרכזי הדן בפירוט בכתובת ר' ישראל נג'ארה 'ירד דודי לגנו'. חטיבה ב - מהדורה של עשרים פיוטי כתובות ותנאים, כשהם ערוכים, מנוקדים ומפורשים בליווי מקורות ותנאים, כשהם ערוכים, מנוקדים ומפורשים בליווי מקורות ומבואות. הפיוטים נחלקים לשתי קבוצות - א. כתובות מקהילות ספרדיות - קהילות האמפריה העותמאנית, בלגרד בוסניה, סלוניקי ותורכיה, וקהילות ממרוקו - סאלי, מכנאס וצפרו. ב. כתובות ותנאים מקהילות שבארצות אשכנז- גליציה, פולין, לטביה, אוקראינה, ליטא וגרמניה.

“וַעֲשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד ". זו פִּסגתה של נבואת יחזקאל בן בוזי הכֹּהן, אשר חוזֶה את איחודם של שני העצים - עץ יוסף ועץ יהודה - כהרכבה חיה של כוחותיהם ומִפעלם.
עץ יוסף - בית השורשים - מגולם בדמותו של משיח בן יוסף, בַּתנועה הציונית ובמדינת ישראל, ובכל איש התורם מכוחו לַבּניין החומרי של גאולת ישראל.
עץ יהודה - נוף הענפים נושאי הפרי - מגולם בדמותו של משיח בן דָוִד, הבונֶה את קומת הקודש על תשתית החול, ומייסד את מלכות ישראל אשר השכינה שרויה בה.
ניצוץ בן ־ דָוִד מאיר בכל איש המַנשים ברוחו את נִשמת האומה. 
חנן פורת, איש החיבורים, מלמד כאן את ’סוד ההרכבה’ בין השניים הללו, לקראת בניינה השלם של מדינת ישראל, העתידה להיות יסוד כיסא ה’ בָּעולם, כפי שחזה הרב קוק.
בכמה מקומות חוזים חז”ל שֶמשיח בן יוסף ייהרג, ומשיח בן דָוִד יקום תחתיו. מקורות אחרים מלמדים להיפך, שֶמשיח בן דָוִד עתיד להציל את בן ־ יוסף,
וכך יתאחדו השניים להנהגת האומה בְּחומר וָרוח, בְּגוף ונשמה. “עוֹד יוֹסֵף חַי!“, זו קריאתו ־ תפילתו של חנן, בסִפרו כבחייו.
גם אם אטם החומר את הרוח וסדקים התפשטו בַּבּניין - לא ימות חלילה משיח בן יוסף. טל חיים ממקור הקודש יְחַיֶה את מִפעלו, להבריאו ולהקימו ברוחו של המלך דָוִד, גיבור החוֹל המופלא בַּקודש.

מהי "מהפכה"? לפני כ־150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, במסופוטמיה ובמצרים, ומחקרים היסטוריים משווים בינן לבין המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד עזרא הסופר. כאשר המחקר מצביע על תופעה דתית או פוליטית שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אבל בתנ"ך היא מופיעה במגמה מנוגדת – הוגדרה זו כ"מהפכה". 
מהו אופי החיבור? החיבור הוא מחקרי, בהתבססו על המחקר ועל מקורות מדעיים מובהקים; והוא תורני, בהסתמכו על התנ"ך, על חז"ל, ועל הגות רבנית בת־ימינו, זו המקבילה למחקר.
איך מתיישבת מהפכה עם מסורת? כאשר ר' שמואל חיים לנדאו, מייסד 'הפועל המזרחי' ב־1922, טבע את מטבע הלשון "המרד הקדוש" – הוא אכן התכוון לרעיון המרד. לא נגד התורה, אלא להיפך: נגד ניוונה, ש"אין בית מדרש בלא חידוש".
וכהגדרת הראי"ה קוק, רבה הראשי של ארץ־ישראל: "הישן – יתחדש, והחדש – יתקדש". כלומר, החידוש המתמיד – הוא המסורת היהודית במיטבה. 
 

מה משפיע יותר על התפתחות האדם - התורשה או הסביבה? מה תפקיד ההורים, בית הספר והסביבה בעיצוב אישיותם של ילדים? אילו גורמים מעכבים תהליכי התפתחות ואילו ממריצים אותם? והאם תהליכים אלה מסתיימים בגיל 18?

הספר פסיכולוגיה התפתחותית: ינקות, ילדות והתבגרות עוסק בהתפתחות האדם מרגע היווצרותו ברחם ועד היותו לבוגר, ומתמקד בהיבטים הגופניים, הקוגניטיביים והרגשיים-חברתיים ובתלות ההדדית ביניהם בתקופות השונות של ראשית החיים. מוצגות בו התיאוריות המרכזיות ושיטות המחקר הנהוגות כיום בתחום ומשולבים בו תיאורי מקרה ונתונים ממחקרים עדכניים. הספר מתאר יישומים של כל אלו בחינוך ילדים ובבריאותם, ומציע דרכים להשתמש בהם בחיים האישיים.

הספר מיועד לסטודנטים ולסטודנטיות מתחומי דעת הנוגעים להתנהגות האנושית בתקופות ההתפתחות השונות, וכן לפסיכולוגים, אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, אנתרופולוגים וסוציולוגים. הורים לילדים בגילים הללו, כמו גם קוראות וקוראים סקרנים, ימצאו בו עניין רב.