חדש על המדף

בספר "ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא" , נפרסת לפני הקורא, בידי אומן, מגילה מופלאה, המכילה את תולדות חייו ומפעליו הענקיים של רבינו מהר"ם שפירא מלובלין זצ"ל, מייסד וראש ישיבת "חכמי לובלין" מחולל ויוזם לימוד ה"דף היומי".
בספר שלפנינו, שנכתב בעקבות שיחות עם עשרות משרידי תלימידי הישיבה, ימצא הקורא פסיפס עצום של עובדת מופלאות המלאים בלקחים של תורה ויראת שמים.

מהדורה מדעית מבוארת של חלקו השני של פירוש ר&rsquo, אברהם אבן עזרא, מגדולי הפרשנים בכל הדורות, על ספר ישעיהו. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש מוגה על סמך כל עדי הנוסח הקיימים, מנגנון חילופי גרסאות וביאור רציף מאת המהדיר. הביאור, המיועד לחוקר ולקורא המשכיל כאחד, מבאר את פירושי אבן עזרא לאור דברי קודמיו ולאור עקרונותיו הפרשניים ותפיסותיו הבלשניות, המדעיות, הפילוסופיות וההיסטוריוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיבוריו המגוונים. בהקדמה לספר מפורטים העקרונות שעל פיהם הוכנה המהדורה למדוריה, ובמבוא לו מובאים סקירה רחבה של תורתו העיונית של אבן עזרא להיבטיה השונים, ודיונים על יחסו לשאלת זהות המחבר של קובץ הנבואות בישעיהו מ’-ס”ו ויחסו לשאלת המבנה והמשמעות של הקובץ.

יפת בן עֵלי, גדול הפרשנים הקראים, פעל בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית לסה"נ, ובה כתב את עבודת המופת שלו: תרגום ופירוש מלא ומקיף לכל ספרי המקרא בשפה הערבית־יהודית. חדשנותו והישגיו כפרשן מקרא, במיוחד בתחום ההבנה הספרותית והמבנית של המקרא, השפיעו רבות על התפתחות פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, הן בקרב פרשנים קראים, כגון ישועה בן יהודה ויעקב בן ראובן, והן בקרב פרשנים רבנים, כגון ראב"ע, רד"ק ור' תנחום הירושלמי.

המהדורה כוללת את טקסט המקור בערבית־יהודית של תרגומו ופירושו של יפת לספר צפניה (כולל אפראט כתבי־יד שלם), ותרגום לעברית המלווה בהערות עשירות והשוואה למקורות חז"ל, למקורות ימי־ביניימיים ואף למקורות מודרניים. המהדירים הקדימו מבוא המעמיד על ההקשר המיידי של עבודתו של יפת.

מטרתו המרכזית של מצווה בפרשה היא לאפשר לקוראים היכרות בסיסית עם יסודותיהן הלמדניים של מצוות התורה, אחת בכל פרשה. המחבר, הרב בנימין תבורי, מתמצת באופן בהיר ומסודר את הדיונים הלמדניים המרכזיים הנוגעים למצוות שונות ומגוונות, בשפה ברורה ההופכת את החיבור לשווה לכל נפש שרגליה באו בשערי בית המדרש, גם ללא ידע מוקדם נרחב. תוך כדי הדברים עולים לעתים נושאים הלכתיים אקטואליים, לצדם של יסודות רעיוניים ומחשבתיים, כללי יסוד בתורה ובהלכה ועוד

... ההלכה הולכת ומתעצבת מדור לדור, דו ה כי לעיתים נשתכחו מלב, עד כי יש הסוברים שההלכה אינה מסוגלת לחדש ולהתחדש. מטרת ספר זה היא למקד את תשומת הלב לתופעת החידוש וההתפתחויות בהלכה. שינויים שהתרחשו בעבר, שינויים ההולכים ומתהווים כיום ושינויים הממתינים לשעתם.
בספר זה מודגמת תופעה זו, בעיקר תוך עיסוק סוגיות מ"סדר נשים". בין הסוגיות הנידונות - מסורבות הגט, תקנתן של עגונות, דיני ייבום וחליצה, דינן של אלמנות שנישואיהן החדשים נאסרו, זכויות ירושה של נשים, כשרותן להעיד, מקומן בלימוד התורה ועניינים נוספים.

הספר גלגולה של הלכה עוסק התפתחויות והשינויים שחלו בהלכה אחת: איסור נישואי מעוברת ומינקת. הלכה זו, פרי יצירתם של חכמי ישראל בעת העתיקה, קבעה כי אסור לאלמנה להינשא עד שימלאו לילד מנישואיה הקודמים שנתיים. הטעם לאיסור זה היה ככל הנראה החשש כי נישואי חדשים וכניסה להריון, עלולים לפגוע ביכולת ההנקה של האם. לאור זאת, בעולם בו הישרדות הילד תלויה בהנקה, נאסרו הנישואין.
אולם מה הדין במציאות המודרנית, בה רוב התינוקות אינם יונקים עד גיל שנתיים אלא ניזונים מתחליפי חלב אם זמינים וזולים יחסית...
הספר מזמין את קוראיו למסע בתולדות ההלכה, והוא בוחן את גלגוליה של ההלכה בה הוא עוסק, ממקורותיה העתיקים ועד ליישומה כיום בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל.

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות.

רבי יחיא אלצ'אהרי היה מגדולי חכמי תימן ומשורריה. אלצ'אהרי חי במאה ה-ט"ז. נולד בעיר צ'אהרה ככל הנראה בשנת רס''ה (1505), נלקח לחיי עולמו על פי ההשערה הרווחת בשנת שמ''ג (1583). אלצ'אהרי חי בתפר שבין מסורת תימן הקדומה שעסקה רבות בלימוד מדעים, מדרשים ופילוסופיה במקביל ללימוד ההלכה, לבין הגעת ספרי הדפוס וחדירת הקבלה ומנהגים נוספים וחדשים לתימן.

אלצ'אהרי חיבר בין עולם הפילוסופיה, ההלכה וההשכלה לבין עולם הקבלה, הסוד והרוח. כמו כן הוא שילב בין מדעי הרוח וההשכלה ללימוד ההלכה. אלצ'אהרי היה גדול המשוררים בתקופתו ובין גדולי משוררי תימן בכלל. הוא כתב ספר על מסעותיו ובנוסף כתב תשובות הלכתיות לשאלות שנשאל על ידי חכמי תימן.

אלצ'אהרי היה סופר פורה ביותר. כתביו וחיבוריו עוסקים במקרא, משנה, אגדה, הלכה, פילוסופיה, שירה וקבלה. מהם ניכרת גדולתו והיקף ידיעותיו הרחבות. אלצ'אהרי היה חכם תימני, שהיה פתוח לעולם ספרותי חילוני ואף שאב ממנו את הדברים שהיו בעיניו נצרכים וחשובים. מתוך כתביו ניכרת השכלתו הרחבה, בעיקר בספרות הקבלה והשליטה בכל מכמני הספרות העברית והערבית של ימי הביניים וכן ההשכלה החילונית. הספר עוסק בשיטתו הפרשנית תוך הבאת דוגמאות וביסוס פירושיו לבראשית.

ב-15 במאי, מיד לאחר שדוד בן-גוריון הכריז במוזיאון תל אביב על הקמת המדינה, שעטו אל עמק הירדן אלפי חיילים סוריים ועיראקיים, עם עשרות טנקים ומשוריינים. הם גובו בארטילריה ובמטוסים, והיו חוד החנית בקואליציה של צבאות סדירים. משימתם היתה להבקיע את עמק הירדן, לפרוץ מערבה ולבתר את מדינת ישראל. מולם ניצבו אנשי ההתיישבות העובדת בעמק הירדן, ועימם ילדים ו"בלתי לוחמים", וכן כמה מאות חיילי חטיבת גולני שהיתה עדיין בהקמה. הם היו חמושים בעיקר בנשק קל, שנרכש לאורך שנים כדי להגן על היישובים, ובמספר קטן של תותחים ומרגמות - אבל הם הגנו על בתיהם, על משפחותיהם ועל יצירת חייהם, והצליחו לבלום ולהדוף את הפלישה – בעין גב, בשערי הדגניות ובגשר. המחיר בנפש היה כבד, אולם הניסיון לקרוע את המדינה סוכל.   אסף אגין, בן דגניה ב', התגייס למאבק בגיל 17 והשתתף בקרבות. לאחר מכן היה חבר הקיבוץ במשך 50 שנה, מילא קשת של תפקידים ועסק בפעילות ציבורית ענפה, אך השאיפה להנחלת ההיסטוריה (והאמת ההיסטורית) ליוותה אותו תמיד. בעשרים שנות חייו האחרונות אסף התמסר לחקר המערכה על עמק הירדן, וחיבר שתי עבודות מחקר בנושא. לאחר מותו לקחו על עצמם שלושה חברים מעמק הירדן להפוך את העבודות לספר, והתוצאה היא הספר הזה. "עמק במערכה" סוקר את ראשית ההגנה העצמית של יישובי העמק, מתאר את קרבות המלחמה, דן בגלגוליו של "צו תל חי", שעל פיו אין לנטוש יישובים בשום תנאי – ומוכיח כי הניצחון במערכה על עמק הירדן במלחמת העצמאות אכן היה ניצחון המעטים על הרבים. אל מול האופנה של ניתוץ מיתוסים, ראוי לעיתים לחזור אל העובדות.

תקופת מגפה באופן כללי, ותקופת הקורונה בפרט, מביאה עמה שאלות הלכתיות ייחודיות רבות ומגוונות. חלק ניכר מהשאלות עולות בעקבות השינוי המשמעותי באורח החיים של האדם בתקופת מגפה והשפעתו על ההלכות הבסיסיות ביותר בחייו של היהודי.

חובת ההסתגרות בתוך הבתים והאיסור להתקהל ברבים עוקרים את החיים הקהילתיים שכה חשובים בעולם ההלכה.

התשובות שנכתבו בספר מציגות את מקורות ההלכה בבהירות ובתמצות מתוך ניסיון לחתור להכרעה מעשית ברורה.

מי היה משער שנצטרך לפסוק הלכה למעשה בתחומים אלו בימינו אנו. תפילתי שהן תחזורנה להיות בבחינת 'דרוש וקבל שכר'.