חדש על המדף

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה.

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה. 

יעילותו של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוכחה במאות מחקרים במגוון רחב של בעיות אצל ילדים ומבוגרים. ספר זה מציע תפיסה טיפולית ייחודית וכלי התערבות יצירתיים ומעשיים פרי פיתוחה של ד"ר נעמי אפל, אשר מקדמים את יעילות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בילד ובהדרכת הורים. במסע מרתק המתאר צעד אחר צעד את מהלך הטיפול, יוכל המטפל ללמוד כיצד ליצור קשר בטוח ויחסי אמון עם ילדים והורים, להבנות הסברים פסיכו חינוכיים המותאמים לצרכיהם השונים, לקבוע עימם מטרות טיפוליות משותפות וליישם את הכלים המיועדים לפיתוח מיומנויות הוריות מיטיבות, ולטיפול בילדים הסובלים מחרדה, בעיות התנהגות וקושי במיומנויות חברתיות. הספר מסייע בהבנת התהליך הטיפולי הנרקם בין המטפל למטופליו הצעירים והוריהם, מעשיר באופן ניכר את ארגז הכלים של כלל המטפלים ובמיוחד את זה של מטפלים התנהגותיים קוגניטיביים.

במוחנו מסתתר שדון: בריון נתעב, מרושע, נוכל מתוחכם ובלתי נסבל. הוא מפרש עבורנו את המציאות, אומר לנו מי ומה אנו, ובעיקר מחליט במקומנו מה איננו מסוגלים לעשות. השדון אינו הפחד מכישלון, אינו חוסר הביטחון העצמי ואינו המחשבות השליליות - הוא המקור שלהם! אבל, למרבה המזל, שדונים ניתנים לאילוף. לא צריך לשנות את העולם כדי להרגיש טוב, ובעצם גם אי - אפשר. מוטב לחיות בשלום ובאהבה עם מי ומה שאנו באמת ולהשקיע בשיפור היכולת הפנימית. אילוף שדונים הוא תהליך מעשי ותכליתי לשינוי ולשיפור היכולת - שיטה להתמודד עם אתגרים, ולהצליח. בכל רגע ורגע עומדת בפנינו הבחירה: לציית לשדון, או לאלף אותו

ספר חדש בסדרת הספרות הפסיכולוגית הפופולרית (האביר בשריון החלוד, הנסיכה שהאמינה באגדות), המשלב בתוכו גם עצות מעשיות. הספר, שהתרגום העברי הנוכחי שלו נעשה מתוך מהדורה חדשה ומעודכנת, נדפס בארה"ב בעשרות מהדורות

לפני שלוש שנים איבד הלל את אביו.

השנים עברו, הלל כבר בן 12 וחצי, אבל הקושי והכאב ממשיכים ללוות אותו. לילה אחד, אחרי שהתעורר מחלום , הוא שם לב שהמחשב של אמו דלוק ועל המסך מרצדות המילים: "הסיפור של לולק". מכיוון שלוּלק הוא שם החיבה שלו, הלל מתחיל לקרוא. זהו סיפור ממקום אחר ומזמן אחר על ילד קטן בשם ישראל לאו, לולק בפי משפחתו, שגדל בפולין בשנים החשוכות ביותר בהיסטוריה. אט-אט נפרש בפני הלל ובפנינו הקוראים סיפור ילדותו מעורר ההשראה של הרב ישראל לאו, שנודע כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד. אחרי שעלה לארץ והשלים את לימודיו, מילא הרב לאו בישראל שורה של תפקידים רמים, ובראשם הרב הראשי האשכנזי לישראל.

בלשון קולחת ובכישרון רב פורשת מיכל כהן-חי את סיפורו של הילד לולק, סיפור שלמרות הקשיים והאובדן שהוא מתאר, מצליח להפיח בכל אחת ואחד מאיתנו השראה ותקווה שבמקום שבו ניתן למצוא את הרעים שבבני האדם יימצאו גם הטובים שבהם.

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות  והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה

• מהו חוסן ניהולי?
• כיצד יהפוך אותנו פיתוח חוסן ניהולי למנהלים מוצלחים יותר?
• במה מתאפיינים המנהלים בעלי החוסן הניהולי?
• איך ניתן לעמוד ואף לשגשג אל מול אתגרי הניהול?

ניהול הנו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות כגון: עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן,

חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם.

בכתיבה קולחת ועשירה ותוך הקבלה לעולמות מרתקים ומפתיעים, לוקח אותנו המחבר, ליאור הלוי, למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות.

"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת  משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה  ד"ר ורד בר".

ד"ר אבי ברמן

הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת".

ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.

"פרופ' פסיג מצליח לעורר בספרו מחשבה רבה, מסקרנת ומטרידה גם יחד, ולסחוף את קוראיו למסע מרתק ומסעיר בהיסטוריה של העם היהודי. המסע בעבר ובעתיד שבספר מחייב אותנו לנקוט צעדים שימנעו מאיתנו לחזור על טעויות מנהיגינו בעבר ויבטיחו את עתידנו. קריאה בספר הכרחית לכל מי שעתיד ישראל והעם היהודי חשוב לו, ובמיוחד למי שנוטל חלק בעיצובו". – יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית

בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה-21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל.

זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות.

״מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם״. 

בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה - התגברות האיבה והקיטוב. 

בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה - בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה. 

שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון ברמת הקשב של בני אדם.   

במהפכת הקשב, יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה.  
מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.