חדש על המדף

״רק לפני רגע הצעתי לא לפחד להציע פירושים גם למטופלים שחוו טראומה מוקדמת. אמרתי שגם מטופלים פוסט-טראומטיים אינם עוּבָּרים. והנה עכשיו אני מציע לכם לא להפנות את הפירוש לקומות גבוהות אלא לחפש את הקומה הנמוכה ביותר שממנה המטופל מתקשר אתכם. הטכניקה שלי לא עקבית? ייתכן. אבל כך אני מבין פסיכואנליזה. לדעתי זה די נדיר שתהיה בכל שעה טיפולית הלימה מלאה בין החשיבה התיאורטית המועדפת עלינו לבין התיאוריה הקלינית שתנחה אותנו״.

בריפוי בדיבור מובאות 13 שיחות פסיכואנליטיות שקיים הפסיכואנליטיקאי והפסיכיאטר ערן רולניק במהלך מגפת הקורונה עם מטפלים נפשיים. זהו טקסט לימודי-חווייתי חד-פעמי ורב-קולי שנוגע בניואנסים הרגישים ביותר של המפגש האנליטי. מושגי יסוד ומחלוקות שלעיתים הופכים למגדל שן מושגי מקבלים כאן חיות חדשה ורעננה מנקודת מבטו של קלינאי, חוקר ומורה מנוסה, וכל זאת תוך חציית הפנטזיה התיאורטית. התיאוריה עבור רולניק אמנם מרכזית למעשה הקליני, אבל היא אינה מצדיקה את עצמה כפילוסופיה המנותקת מהרוח החופשית של הפסיכואנליזה כפרקטיקה וכאתיקה. לרולניק אין פרות או פרים קדושים, ולכן גם אין לו צורך לשחוט הוגים או הוגות. יש לו מחויבות לדיבור המרפא של מטופליו ושלו, כמו גם לפתיחות למרחב הלא מודע במובן הכי פרוידיאני שאפשר.

ריפוי בדיבור מיועד למטפלים ולמטופלים; הוא משלב מניפסט תיאורטי רחב יריעה ביומן קליני מעורר השראה, ושניהם מגלמים יחסים של סקרנות, ספקנות ואהבה – לקליניקה, לתיאוריה ולהיסטוריה של הפסיכואנליזה.

יואב, תלמיד כיתה ב, קורא בשטף טקסטים המתאימים לבני גילו, אך הוא אינו מבין אותם. נועה, תלמידת כיתה ג, מבינה את הנקרא, אך קריאתה מקוטעת. ואילו ספיר, תלמידת כיתה ה שיכולתה המילולית מרשימה, כותבת בשגיאות רבות שאינן מאפשרות להבין את הכתוב. אילו תופעות הן בתחום ההתפתחות התקינה, ובאילו מקרים דפוסי הקריאה והכתיבה מרמזים על בעיה? כיצד אפשר לעזור לילדים להתגבר על הקשיים הללו?

הספר איך קוראים את זה? מנסה לענות על השאלות האלה ובתוך כך מבהיר מונחים כמו דפוסים של קשיי קריאה ואיות, טעויות בזיהוי מילים, תפיסה עצמית ומוטיבציה פנימית וחיצונית, ומבחין בין מושגים שונים כמו אבחון לעומת הערכה וקשיי קריאה לעומת לקות קריאה.

הספר עוסק במיוחד באיתור הלומדות והלומדים עם הצרכים המיוחדים ובדרכי התמודדות אפשריות, אך הרעיונות המוצגים בו מתאימים לכלל ילדי הכיתה. הידע התיאורטי והיישומי בתחום ההערכה וההתערבות המוצע בספר זה נועד לאפשר למורים, לסטודנטים ולהורים לפתח תובנות בקשר לצורכי הילדים המתקשים בקריאה ובאיות וללמוד כיצד לבחור עבורם את ההתערבות המתאימה ביותר.

"החיפוש אחר משמעות הסעיר את המין האנושי מראשיתו לא כשאלה מטפיזית או תיאולוגית, אלא כשאלה קיומית — שאלת ה״לשם מה״. אבל משמעות אינה מהות סטטית הממתינה להימצא אי־שם במרחב האידאות, אלא מהות חיה, מורכבת ומשתנה. במובן מסוים, היא מחפשת את האדם לא פחות משהוא מחפש אותה. היכולת להגיב לקריאת המשמעות כרוכה במודעות שלנו לזהות בתוכנו מה אנחנו נקראים להיות או לעשות בכל רגע נתון."

שאלת המשמעות רלוונטית כיום במיוחד: התפתחויות טכנולוגיות שהותירו את האדם לבדו אל מול המסך, חוסר יציבות חברתית ומגפת הקורונה העצימו מצוקות נפשיות כגון מתח, חרדה ודיכאון . בתוך כך הן הציבו בפני האנושות שאלות מהותיות: מה זה אומר לחיות? כיצד אנחנו רוצים לחיות?
הלוגותרפיה מבקשת להשיב על השאלות האלה בדיוק. עוד יותר מכך — היא מבקשת לשאול שאלות נוספות. הגישה מבוססת על משנתו של ויקטור פרנקל (״האדם מחפש משמעות״) וקושרת בין פסיכותרפיה למשמעות בחיים. על אף הפופולריות העצומה של ויקטור פרנקל ומשנתו בארץ, ועל אף המעמד שזכתה לו הלוגותרפיה ברחבי העולם, כמעט שלא קיימת ספרות מקיפה ועדכנית המציגה את הגישה ויישומיה בשפה העברית. משמעות מחפשת אדם עונה על הצורך הזה ופותח דלת לטיפול באמצעות משמעות למטפלים מדיסציפלינות שונות, וגם לכל מי ששואל את עצמו ״לשם מה אני חי״.

שאלו את עצמכם: איזה אחוז מאוכלוסיית העולם חי בעוני? האם יש יותר אנשים שמתים מרעב או מהשמנת יתר? כמה מהבנות מסיימות בית ספר יסודי? האם אפריקה תמיד תהיה ענייה?  

סביר להניח שבאופן שיטתי תקבלו תשובות שגויות לחלק מהשאלות הללו. שגויות כל כך עד שבניסוי שנערך בנושא, שימפנזים שבחרו תשובות באקראי השיגו תוצאות טובות יותר ממורים, עיתונאים, בנקאי השקעות וחתני פרס נובל. בעובדתיות, הנס רוסלינג, פרופסור לרפואה בינלאומית וכוכב הרצאות "טד" חושף את עשרת האינסטינקטים שמעוותים את נקודת המבט שלכם – החל בנטייתכם לחלק את העולם לשני מחנות (בדרך כלל גרסה כלשהי של "אנחנו" ו"הם" או "עשירים" ו"עניים") ועד לאופן שבו אתם צורכים תקשורת ואיך אתם מעריכים את ההתקדמות של העולם (סבורים שרוב הדברים נעשים גרועים יותר).

מתברר שהעולם, עם כל חוסר שלמותו, נמצא במצב טוב בהרבה ממה שאנשים נוטים לחשוב. זה לא אומר שאין סיבות ממשיות לדאגה. אבל כשאתם דואגים על כל דבר כל הזמן במקום לאמץ תפיסת עולם מבוססת עובדות, אתם עלולים לאבד את יכולתכם להתמקד בדברים שמאיימים עליכם יותר מכול.

הספר המרתק ופוקח העיניים הזה – המלא באנקדוטות, בסיפורים מרגשים ובעיקר בעובדות – ישנה את האופן שבו אתם רואים את העולם ואת ההזדמנויות שצופן העתיד.

איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה".

הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה.

בספר לפגוש את הפרעת הקשב שלי מוצגת תוכנית התערבות מלאה ומפורטת בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב . לפגוש את הפרעת הקשב שלי היא התערבות ייחודית המבוססת על שילוב בין התערבות באמצעות כלי אימון עם תהליכים התפתחותיים שמתרחשים בהתערבות בקבוצה. התערבות ייחודית זו מאפשרת למשתתפים להכיר ולהתנסות בכלים אימוניים, תוך התנסות בכלים אלו בתהליכים הקבוצתיים המתפתחים מדינמיקה של קבוצת טיפול. שילוב זה בין כלי אימון להתערבות בקבוצה מאפשרים למשתתפים להבין את הפרעת הקשב שלהם טוב יותר. בתהליך האימוני המשתתפים לומדים כיצד הפרעת קשב באה לידי ביטוי בתפקוד היומיומי שלהם, כיצד היא פוגשת אותם ומפריע להם, וכיצד עם המתנות של הפרעת קשב – הם יכולים לחיות איתה ולהצליח איתה. התהליך שמתפתח מדינמיקה קבוצתית של קבוצת תמיכה, מספקת למשתתפים תמיכה ותנאים לתרגול והתנסות ראשונית - בסביבה מכילה. בסיוע אחרים הסובלים מההפרעה, ובהנחיית המנחה – הם לומדים ומתנסים באופן חוויתי בשימוש בכלים האימוניים שרכשו בתהליך ההתערבות – כיצד לנהל אותה. השילוב בין כלים אימוניים להתערבות בקבוצה מאפשרים לכל משתתף יישום מהיר ויעיל של תובנות וכלים שנרכשו בהתערבות.

הספר לפגוש את הפרעת קשב מספק  לאנשי מקצועי - מטפלים, מאמנים ומחנכים – העוסקים בתמיכה וטיפול בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב, את כל המידע העיוני והמעשי לתכנון וביצוע תוכנית ההתערבות.  לפגוש את הפרעת הקשב שלי מספק לקוראים מידע וכלים לתכנון וביצוע של תוכנית התערבות מלאה ומפורטת, משלב התכנון ועד הפעלת רפלקציה מסכמת בסיום הסדנה. בלפגוש את הפרעת הקשב שלי מפורטים כלים ודוגמאות מעשיים כיצד לעודד שיח אימוני בתהליכי העבודה השונים בקבוצה, תוך שילוב דוגמאות אוטנטיות מתוך ביצוע התוכנית מסדנאות עבר. בנוסף, המחברים מציגים לקורא מידע עיוני- מחקרי וקליני (מבוסס מחקר) ומידע פרקטי על הפרעת קשב, השלכותיה, וכלים מבוססים מהספרות המחקרים והקלינית – כיצד לסייע לאנשים הסובלים ממנה.

בעשרות השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה מאוד. מציאות זו יוצרת אתגרים רבים ומגוונים ושאלות הלכתיות שונות בענייני הורים מתבגרים או כיבוד אב ואם קשישים, ובפרט בענייני עובדים זרים.

הספר עת זקנה – הלכה ממקורה נועד לסייע בהתמודדות עם שאלות הלכתיות אלו. החלק המרכזי בספר כולל הנחיות רבות בעניין עובדים זרים, בהלכות שבת, כשרות, ייחוד וצניעות, עבודה זרה, תפילה, קיום מצוות, מעגל השנה ועוד, בצורה בהירה ומתומצתת. בנוסף יש בספר פרק העוסק בענייני כיבוד אב ואם בגיל הזִקנה.

פרט לדיון בשאלות ההלכתיות, הקדשנו חלק מפרקי הספר לעיסוק בזִקנה ובמשמעותה, מבחינות שונות: תורנית, פסיכולוגית, רפואית ועוד. כמו כן יש בספר מידע טכני ומידע הלכתי בנוגע לבחירת עובד זר ולהתנהלות איתו.

הספר כולו, כמו כל ספרי “הלכה ממקורה”, מלווה בתרשימים ובסיכומים המסייעים לזכור את ההלכות ולהבין את יסודות הדברים. בתחילת הספר מופיע קיצור ההלכות, שניתן למצוא בו את ההלכה למעשה בקיצור, יחד עם הפניה למקום בגוף הספר שבו הדברים מופיעים בהרחבה.

מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי. 

אורח החיים של ילדים, כמו זה של מבוגרים, השתנה במאה ה-21. ילדים ביוזמתם החליפו את משחקי התנועה הספונטניים בשכונה ובגני המשחקים בישיבה מול מסכים ובמשחקים שתוכנתו עבורם. המרוץ אחר הישגים אקדמיים חדר לגן הילדים, והוא דוחק הצידה את התנועה ואת המשחק התנועתי. בד בבד, המחקר בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, וכן מחקרים העוסקים בלמידה, בשלומות ובבריאות, צוברים ידע רב באשר להשפעתה של התנועה על כל תחומי ההתפתחות והלמידה בחלון ההזדמנויות של הגיל הרך. מבט אל העתיד מגלה כי תוחלת החיים תלך ותעלה, ולכן אנשים יזדקקו לְגוף המסוגל להתנועע, לאישיות העומדת בפני שינויים ואתגרים, ולְמוח המסוגל להמשיך ללמוד גם בגילים מבוגרים.

הספר מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.