חדש על המדף

ספר זה דן בסוגיית 'ציון והתפוצות' מבחינה מחקרית והגותית־פילוסופית. המונחים 'ציון' ו'התפוצות' (או 'הגולה') רוויים במשמעויות הנישאות בזיכרון ההיסטורי ארוך הטווח של העם היהודי. אך הם גם מעלים שאלות הקשורות בתקוות, במחלוקות ובמשברים של הקיום היהודי בהווה. מחברי המאמרים, מהשורה הראשונה של הוגים וחוקרים במדעי היהדות בארץ ובחו"ל, דנים בנושא מבחינה היסטורית, ספרותית, אמנותית והגותית.

הספר, על שלל פרקיו, נועד לקדם דיון ציבורי מלומד ומעמיק בשאלות ובאתגרים הקשורים בעתיד הקיום היהודי בישראל ובתפוצות.

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.

מה המשותף למייסדי גוגל, פייסבוק, גולדמן זקס, דנונה, חברת הקומיקס מארוול, רשת סטארבקס, אסתי לאודר וראלף לורן? התשובה היא שכולם מייסדי חברות מהמובילות בעולם – וכולם ממוצא יהודי. מתברר שההצלחה של היהודים היא פנומנלית: אף שהיהודים מהווים רק 0.2% מאוכלוסיית העולם, הם מהווים 30% מרשימת האנשים העשירים והמצליחים בעולם וכ-20% מזוכי פרס נובל.

הספר מאסטרים מבקש לספק הסבר לתופעה יוצאת דופן זאת. הוא מראה כיצד ההצלחה של היהודים היא תוצאה של תרבות ייחודית שנוצרה על בסיס היסטוריה ודת של עם, תרבות שעקרונותיה מבוססים בין השאר על ערכי משפחה וקהילה, יזמות, זריזות והתמדה.

קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד.

קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו.

קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו.

עולמם היצירתי וההגותי של חז"ל בא לידי ביטוי בין היתר בסיפורי האגדה שאלפים מהם נשתמרו ברחבי הספרות היהודית. מוסר ודרך ארץ, חשיבות המשפחה וההמשכיות, מעלת הלימוד ומסירות נפש, עולמות עליונים והקיום האנושי – כל אלה הם מעט מזעיר מעושר הנושאים שהעסיק את מי שעיצבו את העולם היהודי באלפיים השנים האחרונות.
האגדה והלב הוא ספר שהתגבש בעקבות לימוד שבועי של אגדות חז"ל ששודר ברדיו. מתוך מאות האגדות שנלמדו, נבחרו ארבעים שעובדו והיו לפרקי ספר זה, המציעים קריאה ספרותית ורעיונית שחותרת לחבר בין הנשגב לעכשווי. האגדות, כמו גם פרשנותן הרגישה, זורקות את הקוראים לעולמות רחוקים, אך בה בעת פותחות בלבם צוהר לערכים אנושיים, לחמלה ולרגישות. הן מלמדות אותנו שהמצב האנושי, כאז כן היום, הוא שביר, ולכן עלינו ללמוד לאחוז בחיים בתבונה ובעין טובה.

הספר עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.

בסיפורי מדרש האגדה הארץ ישראלי על ספר ויקרא נחשף עולם מפתיע בדינמיות שלו, הנעה משגרת חיי היום יום למאורעות היסטוריים, מבית המלוכה ובית המקדש לתנור האפייה הביתי. בדמויות: נשים הרות ויולדות, קיסרים רומאים, חכמים בבית המדרש וחקלאים ובעלי אדמות, וכן דמויות מקראיות ומיתולוגיות. המנעד החווייתי המתגלם בסיפורים אף הוא רחב באנושיותו: מלאות ההיריון והלידה, שגב הבריאה, וחוויות אישיות וקהילתיות של פגיעה, אובדן ואבל. מן הסיפורים עולים פעמים רבות קולות של דמויות שאינן נמנות עם המעמד השליט או המנהיג דווקא, ובהם קולות חתרניים ממש.

בעשרת המאמרים, שנכתבו במשך כמה עשרות שנים ועובדו ונערכו לקראת הכללתם באסופה זו, המחברת מנתחת סיפורים משלהי העת העתיקה בכלים בני זמננו ומקומנו. הדיון בסיפורים נדרש לשלושה מוקדי מחקר עיקריים: תורת הספרות – הפואטיקה; הפולקלור והתרבות העממית; והפרשנות – עיון בפעילות הפרשנית המרכזית לשיח של חז"ל, והתבוננות ביקורתית ומעורבת בדרכי הקריאה הפרשנית המחקרית העכשווית.

בדיון מובא גם ההקשר ההיסטורי של ארץ ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה הנוצרית. בסיפורים באים לידי ביטוי יחסים רוויי מתחים בין הקבוצות השונות הפעילות בחברה בת הזמן: יהודים ויהודיות מלומדים,  וגם המרוחקים יותר ממוסדות הלימוד הרבניים, וכן נוצרים ופוליתאיסטים, באזור המזרחי של אגן הים התיכון ואף במרכזה של האימפריה השלטת בעיר רומא. הדיון במה שמכונה כאן 'דו־שיח סיפורי' מעלה זיקות ושאילות בין־תרבותיות ובין־דתיות. מדרש ויקרא רבה מוצג בספר כאחד מאוצרות הספרות העברית העתיקה, מלאכת מחשבת ספרותית רבת־ערך.

הספר בין הזמנים, כפי ששמו מעיד בו, פורס רשת פרשנות בין זרמי עומק של מורשות ומסורות יהודיות לבין התמורות המתחוללות במציאות הישראלית המתהווה. לעתים רחוקות הופנתה תשומת הלב המחקרית לעדשות שדרכן ניתן להתבונן ביחסי גומלין אלה, על רובדיהם ההיסטוריים, על מורכבות הדיאלוג ביניהם ועל המתחים המובנים בהם.

פרקי הספר אכן נדרשים, כל אחד לטעמו ולשיטתו, לאמצעי מחקר שבעזרתם מתפענחות התופעות הנידונות בהם, ובראשם ההקשרים בין הטקס ובין הטקסט כמרכיבי־יסוד של העיון. במובן זה, יש בספר משום השבת עטרה ליושנה, שכן העיון בטקס ובטקסט כאבני השתייה של המחקר הסוציו־אנתרופולוגי הועם משהו בעשורים האחרונים. דווקא המִשלב בין הממד הטקסי לממד הטקסטואלי, שמקורו במקום המרכזי שהצימוד ביניהם תופס בתרבות היהודית לדורותיה, מאפשר ואף מעודד גישה רעננה ומחדשת, כפי שהספר מציע.

"היום אנחנו עומדים בפני השאלה: האם לזנוח את האידיאלים הפוליטיים של אבותינו או לשוב אליהם. אם אנו מעוניינים לקבל החלטה נבונה, עלינו להכיר את סיפורו של בנימין זאב הרצל, ואת משנתו המדינית אשר צמחה מתוך סיפור זה"

הרצל לא היה רק פעיל ציוני, אלא אחד מההוגים הפוליטיים החשובים של המאות האחרונות. תוך ניתוח מפורט של ההיסטוריה האישית של הרצל ותוך עיון בכתביו וביומניו  משרטט חזוני את דמותו של האיש שבנחישותו ובכוח חזונו שינה את גורלו של העם היהודי ויצר תשתית והצדקה רעיונית לתחיה לאומית. 

"מדינה יהודית: הרצל ואתגר הלאומיות" הוא סיפורו של קרב האיתנים הרעיוני בין הרצל, שביסס תיאוריה פוליטית לאומית ושמרנית, לבין רוחות הזמן הליברליות מבית מדרשם של ז'אן ז'אק רוסו ועמנואל קאנט, שסחפו את יהדות אירופה שכמעט וויתרה על המרכיב הלאומי בזהותה. מדינת ישראל המודרנית, מדינת הלאום של העם היהודי, היא עדות נצח לכך שבסופו של החשבון ההיסטורי - ידו של הרצל הייתה על העליונה. 

• איך מוביל קו ישר מהגותו של הרצל אל חוק יסוד הלאום?

• מדוע הקונגרס הציוני, שהיה אמור להתקיים במינכן, נאלץ לעבור לבאזל?

• "מדינת היהודים" או "מדינה יהודית" - מה הרצל באמת רצה?

• מהי תרומתו של הרצל לתחייתה של הלאומיות כמושג החשוב ביותר בפוליטיקה העולמית של ימינו?

הספר מציג ומנתח את התמודדות מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום בישראל עם קטינים בהליך הפלילי: פוגעים עוברי החוק, נפגעי עבירה ועדים המעורבים באירוע, תוך התייחסות למשפחותיהם וסביבתם. הספר מתאר את המערכת ומרכיביה השונים, תוך מעקב אחר הייחוד של כל המשתתפים במערכת: התפתחות היסטורית, תהליכי חקיקה, גיבוש מדיניות לאורך שנים והמבנה הארגוני שלהם.

בפרקי הספר ניתנת מודגשים יחסי הגומלין של השירותים והקשרים שביניהם וכן יחסיהם עם הקטינים המעורבים בהליך הפלילי ומשפחותיהם, ראיית הקטין, צרכיו ורצונותיו המשפרת את הטיפול הניתן לו ולמשפחתו.

הספר כולל את הנושאים הבאים: מודלים של התארגנות המערכת ואת ההתפתחות של חוקי הנוער בישראל. פעילות השירותים במערכת: משטרת ישראל, שרותי הרווחה, מחלקות פרקליטות המדינה, זאת תוך הדגשת הפעילות המשותפת עם מערכת בהגנה על קטינים ומניעת עבריינות נוער, תוך הדגמה של אירוע "גואל רצון".

עורכי הספר וכותביו הם ממלאי "תפקידי שטח" וניהול בשירותי הטיפול והשיקום.

הספר מיועד לקוראים העובדים בשירותים של מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום ואלו הרוצים ללמוד עליהם ולהכיר את פעילותם ואת הייחוד שקיים ביחסים שביניהם.