חדש על המדף

אידיאולוגיה ומציאות: יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית מאיר באור חדש את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הללו בעשורים הראשונים של הציונות.

ההגירה המואצת של יהודים לארצות הברית מאמצע המאה התשע עשרה סימנה חלופה ממשית לארץ ישראל כארץ המובטחת. בעבור רבים הייתה דווקא אמריקה משאת נפש אידיאולוגית ומעשית. השינוי באופי הפעילות היהודית האמריקנית בענייני ארץ ישראל חל עם ראשית ההתארגנות הציונית בארצות הברית.

יהודי ארצות הברית נרתמו להעמדת תשתיות מדעיות בתחומי החקלאות והבריאות, היו מעורבים בהכרעה לטובת בכורת הלשון העברית ב"מלחמת הלשונות", וביקשו להמיר את בסיס הסיוע לארץ ישראל מתפיסת "החלוקה" של "שנוררות" לנדבנות יצרנית. גולת הכותרת של מעורבות יהודי ארצות הברית בארץ ישראל התבטאה בסיועם להישרדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכים שקדמו להצהרת בלפור.

המחבר מסביר את הסיבות לתמורה ביחסם של יהודי ארצות הברית ליישוב בארץ ישראל ואת התוצאות המעשיות של תמורה זו. זהו מחקר ראשון מקיף על הקשרים בין יהודי אמריקה וארץ ישראל בשנות הדור הראשון של המפעל הציוני ההתיישבותי בארץ ישראל.

ספר איוב הוא כספר החתום; רבים מכירים את הסיפור, אך מעטים מבינים את רעיונותיו העמוקים: את המענה של ה' לאיוב, את ההבדל בין הטיעונים השונים שבפי רעי איוב, ואת ההתפתחות של מחזורי הדיונים לאורך הספר.

הייחוד של החיבור שלפנינו הוא בשילוב של פרשנות רצופה של כל פסוק ופסוק לבין פרקי הגות ועיון. בכך הוא מאפשר לימוד בהירשל ספר איוב על פי דברי חז"ל והפרשנים לצד העמקה בענייני השקפה, בעיקר בשאלת הגמול והיחס בין אדם לבוראו.

הספר מזמין את הקורא למסע פרשני-רעיוני-הגותי בעקבות הדיונים שבין איוב לחבריו ובעקבות מענה ה' לאיוב.

היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. 

אסופת מאמרים של הפסיכואנליטיקאית בטי ג'וזף (2013-1917), אשר לעבודתה יש השפעה יוצאת דופן על ההתפתחות והתיאוריה של הטכניקה הפסיכואנליטית במסורת הקלייניאנית. האסופה בוחנת את התפתחות הגותה ומראה כיצד חלק מכריע בתיאוריה שלה, וביישומה בטיפול, עוסק בחקירה מדוקדקת ורגישה של התהליך הטיפולי עצמו.    במאמרים נדונים, תוך תיאור מפורט של חומר קליני, נושאים מהותיים ושנויים במחלוקת, בהם: הזדהות השלכתית, העברה והעברה נגדית, פנטזיה לא מודעת, השקפות קלייניאניות על צרות עין ודחף המוות. ג'וזף עוסקת בנושאים אלו תוך שימת דגש, בראש ובראשונה, על שינוי נפשי והקשר שלו לאיזון נפשי.   המאמרים מציגים תיאור מפורט של חומר קליני, והספר כולל ארבע הקדמות מאת עורכי הספר, מייקל פלדמן ואליזבת' בוט ספיליוס. בהקדמות מסבירים העורכים את רעיונותיה של ג'וזף, מחברים אותם לשדה הקלייניאני בכללותו ומצביעים על חשיבותם לדיסציפלינות משיקות ולמסורות פסיכואנליטיות אחרות.

יואב, תלמיד כיתה ב, קורא בשטף טקסטים המתאימים לבני גילו, אך הוא אינו מבין אותם. נועה, תלמידת כיתה ג, מבינה את הנקרא, אך קריאתה מקוטעת. ואילו ספיר, תלמידת כיתה ה שיכולתה המילולית מרשימה, כותבת בשגיאות רבות שאינן מאפשרות להבין את הכתוב. אילו תופעות הן בתחום ההתפתחות התקינה, ובאילו מקרים דפוסי הקריאה והכתיבה מרמזים על בעיה? כיצד אפשר לעזור לילדים להתגבר על הקשיים הללו?

הספר איך קוראים את זה? מנסה לענות על השאלות האלה ובתוך כך מבהיר מונחים כמו דפוסים של קשיי קריאה ואיות, טעויות בזיהוי מילים, תפיסה עצמית ומוטיבציה פנימית וחיצונית, ומבחין בין מושגים שונים כמו אבחון לעומת הערכה וקשיי קריאה לעומת לקות קריאה.

הספר עוסק במיוחד באיתור הלומדות והלומדים עם הצרכים המיוחדים ובדרכי התמודדות אפשריות, אך הרעיונות המוצגים בו מתאימים לכלל ילדי הכיתה. הידע התיאורטי והיישומי בתחום ההערכה וההתערבות המוצע בספר זה נועד לאפשר למורים, לסטודנטים ולהורים לפתח תובנות בקשר לצורכי הילדים המתקשים בקריאה ובאיות וללמוד כיצד לבחור עבורם את ההתערבות המתאימה ביותר.

ספר  זה מתחקה אחר הנתיבים שבהם התמודדה ההגות הדתית המודרנית והציונות הדתית עם שאלת הרוע בכלל ועם הרוע הקיצוני, השואה, בפרט. החיבור מציג את הבעיות התאולוגיות והפילוסופיות הכרוכות ברוע הראשוני המוחלט, שאין להכחישו, ושאין להסבירו. המודעות לרוע הראשוני שאין להסבירו היא היסוד המחבר בין פרקי הספר השונים, העוקב אחר דרכי ההתמודדות של הוגים, כמו הרבנים צבי יהודה קוק, יוסף דוב סולובייצ'יק ואליעזר ברקוביץ' ושל מנהיגים ואנשי מעשה, עם שאלת הרוע לאחר אושוויץ. הספר משלב ניתוח פילוסופי ותאולוגי עם ניתוח היסטורי-רעיוני,  ויוצר פסיפס של ההגות הדתית בעולם מודרני.

זהו ספרו הראשון של סא"ל (מיל') מידן בר, ובו הוא חושף חוויות מתקופת שירותו כטייס מסוקים ברצועת הביטחון בלבנון, שעד היום היו נצורות בזיכרונו. מילותיו של מידן מצליחות לתאר את דור רצועת הביטחון ממעוף הציפור, אך גם להרעיד את נימי הנפש. זהו אינו רק ספר על תעוזה ואומץ לב, אף שיש בו גם לא מעט מאלה, אלא בייחוד ספר שמקלף אט-אט את שכבות הבצל עד שמתגלים רגשות הפחד, הבדידות, ההקרבה והסיפוק שבתוך תא הטייס ונחשפים הקשר הייחודי והמחויבות לכוחות הקרקע ברצועה. בעומק ובחן מצליח בר לנסח תובנות רבות בנוגע לחברה הישראלית, למנהיגות ולבני האדם באשר הם, וכן תובנות באשר לחיבורים בין אוכלוסיות ודבקות במשימה שהיא לאו דווקא צבאית.  

בספרו "אל שפת האמת – על המועדים" מאת הרב אייל ורד, בהוצאת "אלומות" מבית "דני ספרים",  בלשון השווה לכל נפש מביא הרב ורד מתורתו של ה'שפת אמת' למועדים.  בשילוב סיפורים מחיי היומיום הופך המפגש עם תורת ה'שפת אמת' למין התוועדות חסידית, המזמינה את כולם להתענג מטעמה של תורת החסידות על המועדים. 

הזמן היהודי אינו כזמן הרגיל. תכונתו משתנה ומוארת באור יקרות  לפי תכונתו הרוחנית המיוחדת השייכת אליו. פסח הוא 'זמן חירותנו'. זמן של חירות. וסוכות הוא ' זמן שמחתנו', וכן על זה הדרך. והאדם הוא העובר בתוך הזמן, הנושא בתוכו את האור הרוחני המיוחד שלו, ומשפיע ממנו עלינו הנמצאים בתוכו. ובמקום הזה עומדת ניצבת כמגדלור של אור זורח תורתו של הארי הגדול, רבנו יהודה לייב אלתר, ה'שפת אמת'.

שנה אחר שנה חושף בפנינו ה'שפת אמת' את עמקי סודותיו של המועד, את תכונת זמנו, ואת פעולתו על הנפש הישראלית, ומשנה לשנה הולכים העניינים ומתחברים ונעשים כמין מחרוזת שלמה, שעוטפת אותנו באור תורת החסידות, וצובעת את המועדים בצבעים חדשים.

ה'שפת אמת' – הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור ומנהיג בולט של יהדות פולין. בהנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, 'שפת אמת', הוא אוסף של דרשות על פרשות השבוע והמועדים. הספר הודפס לאחר פטירתו, נתקבל בכל תפוצות ישראל, ומציג את דרך הפרשנות החסידית ותפיסת עולמה. 

"עד הכניסה לכלא הייתי מורה, בחור בסדר בסך הכל, משלם מיסים, עושה מילואים. כל זה נגמר ברגע בו גרמתי לתאונת דרכים קטלנית. עם מספר האסיר החדש אני הופך לאזרח במדינת שב"ס: אקס טריטוריה עם חוקים, שפה ואנשים אחרים ממה שהתרגלתי להכיר, וכדאי מאוד שאתחיל..."

אלקנה ברכיהו היה בדרכו הביתה לאחר עוד יום עבודה שגרתי. באמצע הדרך, הוא ביצע פנייה לא נכונה בצומת והתנגש במשאית. התוצאה היתה טרגית: אישה שחלפה במקום באותו הרגע נהרגה ואלקנה הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון לשנת מאסר בפועל. כך חייו התהפכו מקצה לקצה וכך נולד סיפורו, שנכתב בכלא יום אחר יום בתוך מחברת צהובה קטנה שקיבל מאימו.
"אל תמהר לעבור" הוא יומן אינטימי על מסע ארוך שמתרחש בגבולות הצרים של תא המאסר, שמתאר את הגעגועים לבית ולמשפחה, רגשות האשמה שלא מרפים, הפקפוק העצמי והפחד מהחברים לאגף. אך עם הזמן ההכחשה הופכת לקבלת הדין: אלקנה הופך מזר מוחלט לשותף פעיל בחיי הכלא הסוערים, מצליח למצוא שפה משותפת עם שאר האסירים, ולומד איך להפוך את החור השחור שנפער בחייו למקור של תקווה.

● איך שורדים את הלילה הראשון בתא? 
● מה השאלה שאסור בשום אופן לשאול אסירים? 
● כיצד אפשר להפוך את המקום האפל ביותר-  להזדמנות לתיקון?
● איך חוגגים את ליל הסדר בין הסורגים?

ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק.

לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.