חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספרsort descending שם המחבר קמפוס
תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך? אקשטיין משה רחובות

תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך?

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה; ובדור הזה – כולנו (כמעט) דוברי עברית, ומי מאתנו שמעיין בפרשת השבוע נוטה לרוב להתייחס לעברית שבה כאל שפתו שלו.

כשהוא נתקל במילה קשה או בביטוי מוזר, הוא עשוי להעיף מבט בפירוש זה או אחר, אבל בדרך כלל אין לו צורך בכך, שהרי השפה מוכרת לו מינקותו.

וכאן רבים וטובים נופלים בפח. הם "מלבישים" על המקורות העתיקים את עולם הידע והמושגים של היום – את המילון של היום, את הריאליה, את המנהגים, את הנורמות. לפעמים יקלעו לאמת, לפעמים יחטיאו אותה במעט, ולפעמים יגיעו למחוזות שגויים, שונים לגמרי מן המשמעות המקורית של הכתוב, דווקא משום שהשפה נראית להם ברורה מאליה. לתופעה זו – העברית שלנו כמכשול בהבנת התנ"ך – מוקדש הספר (הרחבה במבוא לספר).

הספר תנ"ך שרואים מכאן בנוי ממאמרים קצרים – אחד לכל פרשת שבוע. לכל מאמר יש ערך ועניין משלו, לעיון שבועי קצר. כל מאמר מאיר מילה אחת או ביטוי אחד מן הפרשה (או מהפטרתה), מראה כיצד נוטים להיכשל בהבנתם ומנסה למצוא ולהוכיח את משמעותם המקורית, מתוך שימוש בתנ"ך עצמו ובמפרשיו מכל הדורות – מחז"ל ועד ימינו. ריכוז המאמרים יחד בספר – ממחיש את התופעה ומעודד את הקורא להתגבר עליה.

הספר שומר אמונים הן למסורת ישראל והן לחשיבה המדעית. מצד אחד הוא קפדן ומדייק ככל שניתן, ומצד שני הוא משתדל להישאר עממי, קרוב לקוראיו באמת.

הספר מיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי לשון, לתלמידי חכמים ולציבור הרחב.

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה עורכים: ניר מיכאלי, גיל גרטל אלקנה, רחובות

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה

המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

"תנועות הנוער היו, הינן ותהיינה גם בעתיד בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה הישראלי" (פרופ' יובל דרור, מתוך ספר זה).

שני עורכי הספר ד"ר ניר מיכאלי וד"ר גיל גרטל התחנכו על ברכי תנועות הנוער, האחד ב"המחנות העולים" והאחר ב"הצופים". התנסותם זו הובילה אותם לעולם החינוך. ד"ר מיכאלי הוא כיום הרקטור של אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, וד"ר גרטל הוא חוקר עצמאי בתחום מחשבת החינוך ותכנון לימודים וכותב יומן רשת העוסק בביקורת החינוך.

 

הספר קיים גם בגישה מקוונת

Pages

חדש על המדף

איפוס

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה

שם המחבר:
עורכים: ניר מיכאלי, גיל גרטל
קמפוס:
אלקנה, רחובות

המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

"תנועות הנוער היו, הינן ותהיינה גם בעתיד בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה הישראלי" (פרופ' יובל דרור, מתוך ספר זה).

שני עורכי הספר ד"ר ניר מיכאלי וד"ר גיל גרטל התחנכו על ברכי תנועות הנוער, האחד ב"המחנות העולים" והאחר ב"הצופים". התנסותם זו הובילה אותם לעולם החינוך. ד"ר מיכאלי הוא כיום הרקטור של אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, וד"ר גרטל הוא חוקר עצמאי בתחום מחשבת החינוך ותכנון לימודים וכותב יומן רשת העוסק בביקורת החינוך.

 

הספר קיים גם בגישה מקוונת

מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני: פרקי עיון במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצוניים

שם המחבר:
יעקב ליכט
קמפוס:
אלקנה, רחובות
אסופות

פרופ' יעקב שלום ליכט (1922–1991) נמנה עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה. בסדרת מחקרים חלוציים ומרחיקי ראוֹת, שפרסם בשנות הגילוי המסעיר של מגילות מדבר יהודה והתחדשות העניין המחקרי בספרים החיצונים בעקבותיו, משרטט ליכט את דיוקנו של עולם רוחני גועש ורב-תפניות שהתגבש בתקופת הבית השני. אלה היו ימי עיצובה של היהדות, והם גם הרקע לצמיחת הנצרות. במאמרים המכונסים באסופה זו מתחקה המחבר אחר תפיסות העולם המשתקפות במקורות עתיקים ומגוונים בתוכנם ובסוגותיהם. ברגישות מרבית נידונים כאן מבנם הספרותי, דיוק לשונם וייחודיות רעיונותיהם – והכול מתוך מודעות לאחריות הפרשנית הגדולה המוטלת על מי שבא לדובב מקורות עתיקים, מהם ששרדו רק במגילות בלות וקטועות, ומהם שנמסרו לנו בלשונות תרגום והם מנותקים מהקשרם המקורי, ולעיתים גם מעובדים כדי להתאימם לתפיסות אחרות ומאוחרות מזמנם.

עוד מראשית דרכו התבלט ליכט בשיקול דעתו ובהבנה נוקבת של הלך הרוח האפוקליפטי השורה על ספרות המגילות. הוא גם היה ממובילי השיבה למחקר הספרותי והרעיוני של הספרים החיצונים, שאף הם פרי יצירתה של תקופת הבית השני, וגם תרגם כמה מהם לעברית.

בסיפור חייו של ליכט מקופלת הדרמה ההיסטורית שטלטלה את העולם היהודי במאה העשרים בין חורבן לתקומה. במורשתו המחקרית מתגלה עוצמתה של הפגישה המחודשת עם ספרות עברית קדומה ולעיתים גם חידתית, שעל אף קדמותה ניכר בה שהתמודדה עם אתגרים רוחניים, שמקצתם אינם רחוקים מאלה העומדים לפנינו היום.

Pages