חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort ascending קמפוס
לשון האש דודאי רינה רחובות

לשון האש

"כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא

כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד)

במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל דואני מיה רחובות

האגם הנעלם - החולה כסמל להשתנות היחס לסביבה במדינת ישראל

ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ-60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב-1992, בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי – 'אגמון החולה'.

בספר זה נעשה לראשונה שימוש במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא והצלבתם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו מובילה לכמה תובנות חדשות.

הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידיאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית.

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב דו סוטוי מרכוס רחובות

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות דהן יצחק רחובות

מהמגרב למערב - יהודי מרוקו בין שלוש יבשות

גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה.

סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה.

המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.

מנהיגות 3.0 - על ניהול , הובלת צוותים, ואושר בעולם ממהר ד"ר מיכל חמו לוטם רחובות

מנהיגות 3.0 - על ניהול , הובלת צוותים, ואושר בעולם ממהר

אנו חיים בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית והטכנולוגית. זהו עולם מורכב וממהר, המחייב בחינה מחדש של כל הכללים והתפיסות, גם בניהול ומנהיגות. כדי להוביל ארגונים, צוותים ועובדים להצלחה בעולם החדש והמאיץ הזה, יש לנהל בצורה אחרת: ליצר ערך משותף, להתמקד באנשים ובקשרים ביניהם, בחדשנות מניבת ערך, וביחידת העבודה הבסיסית – הצוות.
ד"ר מיכל חמו, רופאה ומומחית בהובלת מנהלים וארגונים להצלחה, מעניקה בספרה – הראשון מסוגו – את הידע והכלים הניהוליים לבניית ארגונים וצוותים אפקטיביים ומלאי משמעות, בצורה יצירתית וחדשנית בעולם מאיץ, המצוי בשינוי מתמיד.

אז מלפני בראשית - דברים שקדמו לבריאת העולם בראי הפיוט הקדום גרנט יהושע רחובות

אז מלפני בראשית - דברים שקדמו לבריאת העולם בראי הפיוט הקדום

הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.

תחשבו שוב - הכוח להטיל ספק גרנט אדם רחובות

תחשבו שוב - הכוח להטיל ספק

חוכמה נתפסת לעתים קרובות כיכולת לחשוב וללמוד, אבל בעולם משתנה במהירות ישנן מיומנויות נוספות שיכולות להיות חשובות אפילו יותר: היכולת להטיל ספק בדעותינו, ולחשוב מחדש אנחנו מקשיבים לדעות שנותנות לנו תחושה טובה במקום לרעיונות שמכריחים אותנו להתאמץ לחשוב. אנחנו רואים בחילוקי דעות איוּם על האגו שלנו במקום הזדמנות ללמוד.  אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שמסכימים עם מסקנותינו, במקום לדבוק באלה שמאתגרים את תהליך החשיבה שלנו.  אנחנו חושבים יותר מדי כמו מטיפים שמגינים על אמונותיהם המקודשות, כמו תובעים בבית משפט שמוכיחים שהצד השני טועה וכמו פוליטיקאים שמבקשים להשיג תמיכה – ומעט מדי כמו מדענים המחפשים את האמת. האמת היא שקדמה אינה אפשרית ללא שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו, לעיתים לא יוכל לשנות דבר. 

 

גרנט קבע לעצמו עיקרון לטעון טיעונים כאילו הוא צודק, אבל להקשיב כאילו הוא טועה. באמצעות רעיונות נועזים, סיפורים מלאי השראה, ומחקרים עדכניים תחשבו שוב מראה לנו שחשיבה-מחדש היא הלך רוח ומיומנות שאפשר ללמד, וגרנט מסביר איך לפתח את התכונות הדרושות לשם כך. אתם תלמדו איך מוזיקאי שחור משכנע גזענים לבנים לזנוח את השנאה, איך משכנעים מתנגדי חיסונים לחסן את ילדיהם, איך הסופר עצמו שכנע אוהדי ינקיז לעודד את יריבתם המושבעת הרד סוקס ומה אפשר ללמוד מילדה בת שמונה, ישראלית מחיפה ואלופת דיבייטינג עולמית. אתם תראו כיצד האנשים המצליחים בעולם הם אלה שערוכים לחשוב מחדש, שוב ושוב על עמדתם על בסיס עובדות ושינויים, וכיצד מנהלים שמודים שאינם יודעים דבר מה ומבקשים משובים ביקורתיים, הם אלה שמצליחים לבנות ולהוביל צוותים יצירתיים וחדשניים יותר.

דברים - אמונה, אדם, עם גרנות תמיר רחובות

דברים - אמונה, אדם, עם

התורה הייתה כבר כמעט סגורה וחתומה, דבר ה' למשה רבנו כבר פסק. והנה באותה שעה גורלית, כמה שבועות לפני מותו ולפני הכניסה לארץ ישראל, דיבר משה אל כל ישראל את כל אשר ציווה ה', העמיד את יסודות האמונה, חזר על הסיפורים העיקריים שבתורה והניח את הבסיס הערכי לחיים בארץ ישראל. לכאורה חזרה וביאור, אך למעשה אין ולו מצווה אחת שחזר עליה משה כלשונה, ואף לא סיפור אחד שלא השתנו בו פרטים מהותיים.
נאומו זה של משה הוא הספר החמישי של התורה: ספר דברים, ומבחינה פרשנית הוא מציב אתגר עצום לחז"ל ולפרשני התורה מאז ועד היום. מדוע הפך נאומו של משה לחלק מהתורה? מדוע ספר דברים שונה כל כך מקודמיו? מדוע מצוות רבות ויסודות ערכיים, כגון: הלכות מדינה ומלחמה, מצוות אהבת ה', פרשת התשובה ועוד, מופיעים לראשונה רק בספר דברים? ובעיקר, האם העובדה שמשה אמר את התורה בלשונו ובסגנונו, משפיעה על רעיונותיה ותכניה?
דברים: אמונה, אדם, עם מציע תשובה שיטתית לשאלת חידושו ומשמעותו של ספר דברים באמצעות קריאה חדשה על דרך הפשט של רוב רובן של פרשיותיו לכלליהן ולפרטיהן. יש בו פירוש וביאור מפורט של הספר כולו, בהשוואה קפדנית לספרי התורה האחרים, ויחד עם זאת, יש בו התייחסות נרחבת למשמעותם של הדברים, לממד ההגותי שלהם ולהשלכות האפשריות שלהם על אדם מישראל בן זמננו.

המצאת החינוך - קריאה בספרי יאן עמוס קומניוס גרטל גיל רחובות

המצאת החינוך - קריאה בספרי יאן עמוס קומניוס

“ניתן ללמד אדם רק כאשר ליבו שלו מוליך אותו בחבל, כלומר רצונו המולד לכל דבר טוב; ועלינו להעניק לו את הזכות לרכוש אותו, להחזיק בו וליהנות ממנו”.

“אם בני אדם ייאלצו להכניע את רצונם לשיפוט חיצוני, במקום רצון נקבל אי-רצון ובמקום אדם נקבל אי-אדם”.

“בבתי ספר, לפיכך, תנו לתלמידים ללמוד לכתוב באמצעות כתיבה, לדבר באמצעות דיבור, לשיר באמצעות שירה ולחשוב באמצעות חשיבה. בדרך זו בתי הספר יהיו לסדנאות הומות בעבודה”.

את הדברים האלה כתב יאן עמוס קומניוס, המחנך הצ’כי בן המאה ה-17, אשר קבע את יסודות ארגון הלימודים, תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה, כפי שאנו מכירים אותם כיום.

הספר מציג את רעיונותיו החינוכיים פורצי הדרך ושוזר אותם במסע חייו הסוער והמרתק: “הבית הוא בית הספר הראשון”, “בית הספר כמשחק טהור”, “בית הספר כסדנה לאנושיות” ו”בית הספר כגן עדן קטן”.

קהלת - סדק של אור גרוסמן יונתן רחובות

קהלת - סדק של אור

מגילת קהלת נכתבה על ידי אחד הסופרים הכנים והנוקבים ביותר בתולדות ספרות העולם. יצירתו היא פרי של התבוננות בחיי האדם והחברה, וכל כולה התמודדות כואבת ומלאת תסכול נוכח העוולות, חוסר הצדק וחוסר הפשר שבחיים, ועם חוסר האונים והמוגבלויות של בני האדם.

האם ביקש מחבר המגילה לתת מענה למחשבות המענות שהטרידו אותו? האם הציע לקוראי דבריו מוצא מהמצוקה שתיאר? האם מתחת לפני השטח הוא גם מתווה דרך שבה אפשר ואולי אף כדאי לחיות חיים טובים? ואם כן, מה הם תוכנם ומשמעותם של המענה, המוצא והדרך? האם ניתן לראות במגילת קהלת יצירה אופטימית? לשאלות אלו ניתנו תשובות רבות על ידי פרשנים קדומים וחדשים, וספר זה מפלס בתוכן נתיב ייחודי משלו.

תיאורי חוסר הפשר וחוסר האונים, עלולים להוביל את הקורא למסקנה ש"הכל הבל". אך המסר של המגילה לא מסתכם בכך. קהלת: סדק של אור מראה כיצד מתחת לפני השטח טמון במגילה מענה לשאלות הקשות שהיא עצמה מעוררת.

דווקא לאור התובנה של קהלת שמתחילה מביטול המשמעות, הוא סולל עבורנו דרך של חיים שיש בהם שמחה והנאה. קוראי קהלת: סדק של אור יגלו מחדש את המגילה כמזמינה אותם לגעת בחיים עצמם, להבחין בין עיקר לטפל, למצוא טעם בחוויות הקטנות של הקיום, להאמין, לעמול ולנצל את הזמן הקצוב שיש לו לאדם על פני האדמה.

Pages

חדש על המדף

איפוס

ואת צנועים חכמה - שיחות בנושא צניעות

שם המחבר:
קשתיאל אליעזר
קמפוס:
רחובות

כסף כשר - הלכות בין אדם לכספו בעידן המודרני

שם המחבר:
בראלי אריאל
קמפוס:
רחובות

המצוי הראשון - אמונה, מחויבות דתית וחשיבה רציונלית (1 מבין 3 כרכים)

שם המחבר:
אברהם מיכאל
קמפוס:
רחובות

המצוי הראשון הוא הספר הראשון בטרילוגיה ששמה לה למטרה להציג תמונה עדכנית, "רזה" ורציונלית של האמונה היהודית, מפילוסופיה (ספר זה) דרך מחשבת ישראל (הספר השני: אין אדם שליט ברוח) אל ההלכה (הספר השלישי: מהלכים בין העומדים). הספרים נכתבו על בסיס שיחות רבות שמקיים המחבר לאורך שנים, עם תוהים ושואלים בני קהלים שונים, המביעים תחושות של מחנק ותסכול נוכח הפער שיש בין העולם המתקדם במהירות לבין האמונה וההלכה המשתרכות באיטיות בעקבותיו. כל אחד משלושת הספרים יכול להיקרא באופן עצמאי, אך שלושתם יחד מנסים לבנות ולהציג תמונה שלמה.

ספר זה, הראשון בטרילוגיה, בוחן באופן שיטתי בעזרת הוכחות וטיעונים פילוסופיים את הדרכים השונות להגיע לאמונה, ומגיע בסופו גם לשאלת הקשר בין אמונה פילוסופית באלוהים למחויבות דתית. הספר מברר עקרונות יסוד מתודולוגיים ולוגיים ביחס לאמונה ולחשיבה עליה, כמו: משמעותה של הוכחה, סוגי טיעונים ודרכי טיעון, הקשר בין הוכחה לידיעה (בפילוסופיה, במתמטיקה, במדע ובכלל), הקשר בין אמונה לידיעה והיחס בין אמונה לרציונליות. הוא נוגע בנושאים כספקנות ופוסטמודרניות, סיבתיות, האבולוציה ומשמעותה בדיון התיאולוגי, משמעותו של המוסר ומקור תוקפו, משמעותה של התגלות, קיום מצוות ועוד.

אל השפת אמת - על המועדים

שם המחבר:
ורד אייל
קמפוס:
רחובות

בספרו "אל שפת האמת – על המועדים" מאת הרב אייל ורד, בהוצאת "אלומות" מבית "דני ספרים",  בלשון השווה לכל נפש מביא הרב ורד מתורתו של ה'שפת אמת' למועדים.  בשילוב סיפורים מחיי היומיום הופך המפגש עם תורת ה'שפת אמת' למין התוועדות חסידית, המזמינה את כולם להתענג מטעמה של תורת החסידות על המועדים. 

 

הזמן היהודי אינו כזמן הרגיל. תכונתו משתנה ומוארת באור יקרות  לפי תכונתו הרוחנית המיוחדת השייכת אליו. פסח הוא 'זמן חירותנו'. זמן של חירות. וסוכות הוא ' זמן שמחתנו', וכן על זה הדרך. והאדם הוא העובר בתוך הזמן, הנושא בתוכו את האור הרוחני המיוחד שלו, ומשפיע ממנו עלינו הנמצאים בתוכו. ובמקום הזה עומדת ניצבת כמגדלור של אור זורח תורתו של הארי הגדול, רבנו יהודה לייב אלתר, ה'שפת אמת'.

 

שנה אחר שנה חושף בפנינו ה'שפת אמת' את עמקי סודותיו של המועד, את תכונת זמנו, ואת פעולתו על הנפש הישראלית, ומשנה לשנה הולכים העניינים ומתחברים ונעשים כמין מחרוזת שלמה, שעוטפת אותנו באור תורת החסידות, וצובעת את המועדים בצבעים חדשים.

 

ה'שפת אמת' – הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור ומנהיג בולט של יהדות פולין. בהנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, 'שפת אמת', הוא אוסף של דרשות על פרשות השבוע והמועדים. הספר הודפס לאחר פטירתו, נתקבל בכל תפוצות ישראל, ומציג את דרך הפרשנות החסידית ותפיסת עולמה. 

המבי"ט לדורו - היבטים חברתיים ומסריים במשנת רבי משה מטראני (המבי"ט)

שם המחבר:
וואיה אילן
קמפוס:
רחובות

ספר זה, המבי"ט לדורו, מצטרף לשורה מכובדת של ספרים שעוסקים בתולדות חכמי ישראל באימפריה העות'מאנית. הספר דן בהיבטים החברתיים והמוסריים במשנתו של המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500), ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. לא מעט חוקרים עסקו בדמותו של המבי"ט, דוגמת ר' מאיר בניהו, אולם ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה החכם הצפתי אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר מציג את עמדתו של המבי"ט ועורך מעין השוואה בינו לבינם. כך למשל, מניתוח אחת המידות, מידת ה"דבקות", נמצא שהשגתה באמצעות העיסוק בתלמוד תורה, דומה לזו שמופיעה בספר "מגיד מישרים" של מרן ר' יוסף קארו, אם כי האחרון מציין גם את הממד המיסטי והסיגוף כדרך להשגתה. כמו כן, מניתוח מידות נוספות, דוגמת מידות: "האהבה והיראה", נמצא שהדרך להשגתן על ידי קרבה לחכמים וההתרחקות מהציבור שאינו נמנה עליהם, די דומות במשנתם של ר' יונה גירונדי, ר' בחיי בר־אשר, ובעל "ספר הישר".

סוגיה נוספת שהספר דן בה היא יחסו של המבי"ט לתפילה, זאת כהרחבה למחקרים קודמים. הספר מרחיב בעניין זה – הוא מתייחס לחשיבות מקום התפילה והבעייתיות שהייתה קיימת באותה תקופה, כאשר לעיתים קרובות פרצו שריפות ומגיפות שאילצו יחידים לנטוש את בתי הכנסת שבהם הם נהגו להתפלל ולעבור לבתי כנסת אחרים. המעבר ממקום למקום יצר צפיפות בבתי הכנסת הקיימים וערבוב בין הקהלים, ומכאן לעיתים התפתחו מחלוקות. כמו כן, הספר נוגע גם בכוונת התפילה, הנהגות המתפלל, ומצביע על כך, שמוטיב נענוע הגוף במהלך התפילה אומץ ממשנתו של המבי"ט ובא לידי ביטוי גם במשנתם של ר' משה קורדובירו ור' יצחק לוריא.

בנוסף על כל אלה, הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו של המבי"ט, דוגמת: אנוסים, גאולה, וגירושין, וחושף גם את ביקורתו של המבי"ט על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה, ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.

דרך הספר, ניתן לראות את התפתחותה של צפת לקראת סופה של המאה הט"ו ותחילתה של המאה הט"ז, זאת בעקבות שלושה מאורעות: גירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492), גירוש פורטוגל (1497), וכיבוש ארץ ישראל על ידי העות'מאנים בשנת 1516. למעשה, החל משנות העשרים והשלושים של המאה הט"ז העיר עוברת מעין מתיחת פנים, זאת הודות לנהירה של חכמים בעלי שיעור קומה, דוגמת ר' יעקב בירב ושני תלמידיו, המבי"ט ור' יוסף קארו, אשר הופכים אותה עד מהרה לא רק למרכז רוחני גדול, אלא גם לקהילה החשובה ביותר בארץ ישראל. הספר מציע רבות מן העדויות הלאה ודן בהן.

12 אתגרי אמונה במאה ה-21

שם המחבר:
לונדין חגי
קמפוס:
רחובות

המאה ה־21 מזמנת אתגרים חדשים לאדם מאמין.

אם בעבר נדרשה הקרבה גופנית, כלכלית או חברתית למען אמונה דתית, בעידן שלנו נדרשת מסירות מסוג אחר.

בתקופה הבטוחה והעשירה ביותר בתולדות העם היהודי עלולה להתעצב בנפש מסגרת דתית נוצצת מבחוץ וחלולה מבפנים. זהו מצב של קיום מצוות מבחינה טכנית, תוך התנהלות באורח חיים שטוף דמיונות, חומרנות, תדמית ופחדים.

האתגר כיום הוא להזדהות עם תכניה הפנימיים של היהדות. לחוש אופטימיות, שמחה ומרץ בכל יום ויום. להיות כנים מול עצמנו, להיפגש עם א־לוהים בכל שנייה בחיינו – באומץ, בשליטה עצמית, באיזון וביציבות.

בשפה קולחת, עכשווית ומחוברת למציאות התרבותית של המאה ה־21, מפגיש הרב לונדין את הקוראים עם א־לוהים, שאינו רק ישות עליונה אי־שם, אלא שלמות אינסופית שמפעמת בכל צמח, בכל אבן ובכל אדם. זהו מפגש שמביא למבט אחר על סיפוק וכאב, משפחה ונגיף הקורונה, צמיחה ואושר בכל אחת מתחנות חיינו.

ממתינים בדרכם - המסע של זרע ביתא ישראל מאתיופיה

שם המחבר:
תלמי-כהן רוית
קמפוס:
אלקנה, רחובות

ממתינים בדרכם מתאר את מסע עלייתם מאתיופיה של אנשי זרע ביתא ישראל, המוכרים יותר בשם הפלאשמורה. זוהי קהילת יהודים מתוך ביתא ישראל שהתנצרו בעבר ושבו ליהדות. זהותם הדתית המורכבת ומדיניותן המהוססת של ממשלות ישראל הביאו לכך שרבים מהם חיים בהמתנה ממושכת במחנות המעבר באתיופיה כבר למעלה מעשרים שנה, ושרויים במצב המתנה מתמשך.

ספר זה הוא תיעוד ראשון מסוגו, המתבסס על ביקוריה הרבים של החוקרת באתיופיה במהלך השנים 2005-2014, ושהותה במחיצת העולים בכל התחנות שעברו בדרכם לישראל. הספר בוחן היבטים שונים של עלייתם ושל משמעותה ובהם מעמדם כעולים, כמהגרים וכפליטים, זהותם הדתית, שינויים במושג הבית ובהגדרת המשפחה וכן תפיסות זמן שונות המתקיימות בקרבם במקביל. במחקר אתנוגרפי מקיף זה, המחברת מנתחת את הקשר העמוק והמורכב בין קהילת זרע ביתא ישראל לבין החברה בארץ.

לכאורה זה הסיפור שלהם, אך למעשה מדובר בסיפורה של החברה הישראלית כולה, על גבולותיה המדינתיים והחברתיים, ועל תהליכי ההגירה הגלובליים המתרחשים כיום בעולם.

הזיות הסיפוח - עוברים כל גבול במזרח התיכון

שם המחבר:
ארליך חגי
קמפוס:
רחובות

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?

הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.

לעיני כל ישראל - מה כתוב בתורה?

שם המחבר:
מס ארן ירון
קמפוס:
רחובות

אנשים טרודים בחיי היום-יום ולא תמיד מספיקים ללמוד את "פרשת השבוע", לכן הספר מביא את תוכנה של כל התורה בקיצור, מבלי להחסיר אף נושא חשוב, הכל בחרוזים נאים וקליטים, בתוספת כותרת לכל נושא ולכל פרק. תוכן הספר המופיע בדפיו הראשונים מציג את כל הכותרות, ובכך נִתן ללמוד ולהִזָכר בתוך כמה שניות, מה כתוב בפרשת השבוע. הספר זכה לשבחים רבים בכתב ובעל פה מכל הקשת החברתית של הציבור: חילונים, דתיים וחרדים, ילדים ומבוגרים, בנים ובנות, יחידים ומשפחות, כי הספר מיועד לכל אדם.

רוץ בני רוץ

שם המחבר:
מבורך ברברה
קמפוס:
רחובות

בלילה הראשון של ראש השנה שקע חיים-יוסף בשינה על הדרגש בצריף באושוויץ וחלם. בחלומו ראה את אביו, הרב אלימלך, עומד מעליו ומנחם אותו על מצבו באומרו: "בני אהובי, אל תירא ואל תחת… פשוט רוץ, לך מהר". הוא נשק לו על מצחו, ונעלם. (מתוך הספר)
רוּץ, בְּנִי, רוּץ, הוא סיפורו של הרב חיים יוסף פישמאן (2015-1922), שמאורעות חייו שלובים במאורעותיו של עם ישראל במאה העשרים. הרב פישמאן ספג את ההווי היהודי-חסידי בכפר קטן בהונגריה, והיה תלמידם של דמויות בולטות בחסידות הונגריה, ואביו שימש כגבאי באחת החצרות המיוחדות שבה, חסידות קֶרֶסְטִיר.
עם עליית הכורת הנאצי על אירופה ומימוש "הפתרון הסופי", נשלח חיים-יוסף לאושוויץ-בירקנאו יחד עם רבים מיהודי הונגריה, שם איבד את הוריו וכמה מאחיו ואחיותיו. בתוככי מחנות התופת נגלתה אליו דמותו של אביו, תוך שהוא מבקש ממנו לא להפסיק לרוץ – להתגבר על המכות והמפלות ולעסוק בקימומה של היהדות שלאחר השואה. לאחר הימים האפלים, היגר עם שרה בריינדל אהבת נעוריו לארצות הברית, ושם הקדיש את מלוא מרצו להפחת רוח חיים בחייו ובחיי היהדות הפצועה שלאחר השואה. זאת עשה תוך שהוא מלווה מרחוק ומקרוב את המדינה היהודית החדשה בצמתים השונים של גדילתה.
רוּץ, בְּנִי, רוּץ הוא סיפור מעורר השראה על יהודי מיוחד ואב יקר. הוא מסופר בקולה של בת אוהבת ומתגעגעת, שהכתיבה הייתה עבורה אפשרות לשוב ולפגוש בעולם שהיה ובמאורעות שחלפו ולקבל מהם שיעור על נחישות, תקווה ומסירות.

Pages