חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort descending קמפוס
הסוציולוגיה הישראלית - היסטוריה רעיונית, 2018-1882 רם אורי רחובות

הסוציולוגיה הישראלית - היסטוריה רעיונית, 2018-1882

מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי. 

הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדים שובל אלה רחובות

הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדים

אורח החיים של ילדים, כמו זה של מבוגרים, השתנה במאה ה-21. ילדים ביוזמתם החליפו את משחקי התנועה הספונטניים בשכונה ובגני המשחקים בישיבה מול מסכים ובמשחקים שתוכנתו עבורם. המרוץ אחר הישגים אקדמיים חדר לגן הילדים, והוא דוחק הצידה את התנועה ואת המשחק התנועתי. בד בבד, המחקר בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, וכן מחקרים העוסקים בלמידה, בשלומות ובבריאות, צוברים ידע רב באשר להשפעתה של התנועה על כל תחומי ההתפתחות והלמידה בחלון ההזדמנויות של הגיל הרך. מבט אל העתיד מגלה כי תוחלת החיים תלך ותעלה, ולכן אנשים יזדקקו לְגוף המסוגל להתנועע, לאישיות העומדת בפני שינויים ואתגרים, ולְמוח המסוגל להמשיך ללמוד גם בגילים מבוגרים.

הספר מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.

גבולות - פרקים באסתטיקה ציונית דתית שוורץ דב רחובות

גבולות - פרקים באסתטיקה ציונית דתית

היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה. 

מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם שוורץ דב רחובות

מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות.

פרשנות, דרשנות ושכלתנות - מבחר מכתבי רבי שם טוב אבן שפרוט שוורץ דב רחובות

פרשנות, דרשנות ושכלתנות - מבחר מכתבי רבי שם טוב אבן שפרוט

ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה.

תבונה נגד עצמה - תבניות ודפוסים בהגותו של מהר"ל מפראג שוורץ דב רחובות

תבונה נגד עצמה - תבניות ודפוסים בהגותו של מהר"ל מפראג

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה. 

מחשבת הספר - מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידב ליפסקר שוורץ יגאל רחובות

מחשבת הספר - מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידב ליפסקר

זהו קובץ מחקרים בספרות עברית, המוקדש לפרופ' אבידב ליפסקר - חוקר פרוזה עברית קדומה וחדשה והיסטוריוגרף של הספרות העברית.

בספר מאמרים רבים, מאת בכירי החוקרים בספרות עברית בארץ ובעולם, ובהם: פרנץ קפקא כסופר יהודי מודרני, סיפורי עם יהודיים ממזרח אירופה במאות ה-18 וה-19, ההיסטוריוגרפיה של הספרות העברית והיידית החדשה, ארון הספרים של האישה באשכנז במאות ה-16 וה-17 ומה היו ספריה של המשכילה במאה ה-19, ספרים כסמלי הצחוק ביצירת עגנון, הכתיבה הרבנית בפיוטי מרוקו, שפה, מחסום ואהבה אצל אלי עמיר, טקסט וקהילה בשירתו של יהודה עמיחי, מה בין גנסין לקריאה בתלמוד, היצירות הספרותיות היהודיות מכתבי היד של ימה"ב עד לראשית הדפוס, מאפייני הכתיבה בעולם הדתי, זיקתו של הסופר העברי למולדת ועוד.

שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבה שוח"ט רפאל רחובות

שיחות ר' חיים מוולוז'ין עם תלמידי הישיבה

ספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו.

היסודות הסמויים מן העין - הדרך אל מיטביות אישית וארגונית שורצברג יעל רחובות

היסודות הסמויים מן העין - הדרך אל מיטביות אישית וארגונית

בכל רגע נתון מנהלים בארגונים שונים – עסקיים, ציבוריים, חינוכיים, ללא מטרות רווח ואחרים – שואלים את עצמם שאלות דומות:
מדוע אותו אדם מתנהג אחרת בארגונים שונים?
מדוע ארגונים מסוימים מצליחים להטמיע שינויים עמוקים, ובאחרים כל ניסיון לשינוי נכשל?
מדוע ארגונים רבים מתפקדים פחות טוב מהפוטנציאל המצטבר הגלום באנשים שעובדים בהם?
הטענה העיקרית העולה בספר ומבוססת על ניסיון רב ומגובה במקרי בוחן, היא כי עובדים ימקסמו את יכולותיהם בארגון שמבוסס על ארבעה יסודות:
תפיסת אדם הומניסטית: הכול מתחיל ונגמר באדם
אמון
חינוך לאורך החיים
חשיבה מערכתית
כאשר היסודות הללו מוטמעים בארגון, הם יוצרים הוויה שמאפשרת לאנשים להביא לידי ביטוי ובאופן טבעי את המיטב שבהם – אותם חלקים בונים, משתפים, מעזים, מאפשרים, יוזמים ותורמים שבאישיותם. ארגונים אלה מוכנים לעולם העבודה העתידי והתנהלותם משפיעה לטובה גם על שורת הרווח.
בספר, היועצת הארגונית יעל שורצברג מדגישה את האחריות הניהולית של מנהיגים בכל סוגי הארגונים ליצירתה של הוויה זו, ואת ההשפעה שיש להטמעת היסודות גם על שדות נוספים בחיים של כל אחד ואחת, בחייהם הפרטיים ובחיי הקהילה. ספר זה מזמין אתכם לגלות את הסמוי מן העין בארגונים – מסע לחשיפת ארבעת היסודות, שהפיכתם לאורח חיים ארגוני מאפשרת הן לעובדים והן לארגון כולו לפעול במיטביות.

טעמי המקרא במסורת הבבלית - בהשוואה למסורת הטבריינית שושני רונית רחובות

טעמי המקרא במסורת הבבלית - בהשוואה למסורת הטבריינית

ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.

Pages

חדש על המדף

איפוס

החרד"לים - היסטוריה, אידיאולוגיה, נוכחות

שם המחבר:
שלג יאיר
קמפוס:
רחובות

בתוך עולמה של הציונות הדתית מתקיימת כבר קרוב ליובל שנים קבוצת משנה משמעותית. מדובר באנשים שהשקפת עולמם ציונית לחלוטין: הם משרתים בצבא, מייחסים חשיבות לתרומה מקסימלית למדינה ולחברה ואף רואים במדינה ערך דתי. לעומת זאת, מבחינת יחסם לתרבות המערבית החילונית הם דומים הרבה יותר לחרדים: משתדלים להתרחק מצריכת תרבות חילונית ואף להקפיד באופן קיצוני על הלכות צניעות ועל הפרדה בין נשים לגברים.

במשך השנים הם זכו לכינוי חרד"לים (חרדים לאומיים). הם אחראים לכמה מהתהליכים הבולטים בציונות הדתית של הדור האחרון - בעיקר בעניין ההפרדה בין המינים והקמת מוסדות חינוך שמתגאים בהקפדה תורנית יתרה ובד בבד פוגעים במוסדות הוותיקים של החינוך הממלכתי דתי. בשנים האחרונות הם אף בולטים ברמה הכלל לאומית: בקמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית ובלחץ על הפוליטיקה החרדית שלא להסכים לפשרות בעניין מתווה הכותל ובתחום הגיור.

למרות חשיבותם ונוכחותם ארוכת השנים לא התפרסם עד היום מחקר הבוחן את תופעת החרד"לות לעומקה. את החסר הזה מבקש יאיר שלג למלא במחקרו החלוצי המובא בספר זה. הספר מתאר את הרקע להופעתה של תופעת החרד"לות, את התפתחותה לאורך השנים שהיא פעילה בהן, את קבוצות המשנה בתוכה וגם את תפיסת העולם המשותפת לכולן. כמו כן, הספר מבקש לאתר את המקומות שבהם התופעה החרד"לית מסכנת, או לכל הפחות מאתגרת, את הדמוקרטיה הישראלית וממליץ על דרכי התמודדות עם סכנות אלו.

הסוציולוגיה הישראלית - היסטוריה רעיונית, 2018-1882

שם המחבר:
רם אורי
קמפוס:
רחובות

מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין־לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ? עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה־ 19 עד סוף העשור השני של המאה ה־ 21 . בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה. ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה־ 20 , אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט־יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט־מודרניים והפוסט־קולוניאליים, וגם בפוסט־ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה־ 21 , בהקשר הנאו־ליברלי והנאו־קולוניאלי. 

דרושים

שם המחבר:
עופרן עילאי
קמפוס:
רחובות

הדרשה היא רגע של מפגש – בין האדם לתורה, בין האנושי לאלוהי ובין פרקי פרשת השבוע לפרשיות העומדות על הפרק. הדקות הקצרות של דרשת השבת בבית הכנסת הן הזדמנות להעיר ולהאיר את פסוקיה העתיקים של התורה באורה של המציאות העכשווית והאקטואלית, ובכך, כמילותיו הידועות של אלתרמן, להעניק למראה נושן רגע של הולדת. אך יותר מכול, הדרשה היא המפגש השבועי שבין הרב לקהילתו – רגע מכונן, שעשוי להיות פתח לחיבורים אנושיים ולצמיחה רוחנית.

דרושים מקבץ דרשות, שתיים לכל אחת מפרשות התורה שנאמרו לאורך השנים בבית הכנסת בקבוצת יבנה, בין קריאת ההפטרה לתפילת מוסף בשבת. הדרשות עומדות על ניגודים ומורכבויות, קולות שונים וקונפליקטים סמויים שאותם שוזרת התורה בין פסוקיה ומלווים את לומד התורה החי ופועל בעולם על פיה. יש דרשות המציגות שני צדדים של מטבע, שני עקרונות מנוגדים שמבקשת התורה להנכיח זה בצד זה, ולהשמיע מנגינה רב קולית, שפעמים משתלבת בהרמוניה מופלאה, ופעמים יוצרת דיסוננס צורם. זו וגם זו, מנגינות דברי אלוהים חיים הן.

תבונה נגד עצמה - תבניות ודפוסים בהגותו של מהר"ל מפראג

שם המחבר:
שוורץ דב
קמפוס:
רחובות

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה. 

מדרש שמואל

שם המחבר:
ליפשיץ ברכיהו
קמפוס:
רחובות

מדרש שמואל הוא המדרש הקדום היחיד ששרד לספר שמואל. הספר נדפס לראשונה בקושטא רע"ז (1517) ולאחרונה במהדורת שלמה בובר (קרקוב, 1893). המהדורה החדשה היא מהדורה מדעית על סמך דפוס קושטא עם מבוא היסטורי ממצה, שינויי גירסא ופירוש מדעי. זהו המדרש הראשון היוצא לאור מטעם מפעל המדרש שליד מכון שכטר.

הלוח העברי הקבוע - תולדות ומבנה

שם המחבר:
מרצבך עלי
קמפוס:
רחובות

ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשםבניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלאסיים  בשילוב המחקרים האחרונים.

דברי חכמים וחידותם - פרשנות התנ"ך בספרות חז"ל וימי הביניים

שם המחבר:
שנאן אביגדור
קמפוס:
רחובות
הספר כולל מבחר מאמרים פרי עטם של חשובי החוקרים במדעי היהדות, בארץ ובחו”ל, על יצירותיהם של חכמי ישראל שעסקו בפירוש התנ”ך וברעיונותיו. הלכה ודרשות, מוסר ומחשבה, שאלות טקסטואליות, לשון וסיפורת וסמלים העולים מן התנ”ך, ועל גביהם ספרות חז”ל ופרשנות ימי הביניים – כל אלה עיצבו את תרבותם והשקפת עולמם של חכמים לאורך הדורות ועמדו ביסוד כתביהם, מן הזמן העתיק ועד העת החדשה.

ימים באים

שם המחבר:
רהב-מאיר סיון
קמפוס:
רחובות

מעגל השנה היהודי הוא מסע. הוא מעביר אותנו תהליך. כל חג מאיר בנו משהו אחר, בונה קומה נוספת באישיות שלנו. אבל כדי לקבל את המתנות האלה – צריך קודם כול לדעת עליהן. צריך להתכונן, להתבונן, ללמוד.

הספר שלפניכם הוא מדריך למסע הזה: איך לצאת לחירות בחג הפסח? איך לשאוב שמחה מחג הסוכות? ומה עם חנוכה, פורים, ט"ו בשבט וגם הצומות השונים – למה בכלל אנחנו מציינים את כל החגים והמועדים, ואיך הם קשורים לחיים שלנו, כאן ועכשיו?

בסוף הספר מופיע פרק נרחב על הקורונה – תובנות מעוררות השראה על המגפה העולמית ועלינו.

פרשנות, דרשנות ושכלתנות - מבחר מכתבי רבי שם טוב אבן שפרוט

שם המחבר:
שוורץ דב
קמפוס:
רחובות

ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה.

מדינה קטנה לעם גדול

שם המחבר:
נבון חיים
קמפוס:
רחובות

מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל.

המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה.

מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.

Pages