חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort ascending קמפוס
המפלה החמישית - כיצד מדינת ישראל יכולה להימלט בעתיד מהמלכודת של ההיסטוריה היהודית פסיג דוד רחובות

המפלה החמישית - כיצד מדינת ישראל יכולה להימלט בעתיד מהמלכודת של ההיסטוריה היהודית

"פרופ' פסיג מצליח לעורר בספרו מחשבה רבה, מסקרנת ומטרידה גם יחד, ולסחוף את קוראיו למסע מרתק ומסעיר בהיסטוריה של העם היהודי. המסע בעבר ובעתיד שבספר מחייב אותנו לנקוט צעדים שימנעו מאיתנו לחזור על טעויות מנהיגינו בעבר ויבטיחו את עתידנו. קריאה בספר הכרחית לכל מי שעתיד ישראל והעם היהודי חשוב לו, ובמיוחד למי שנוטל חלק בעיצובו". – יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית

 

בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה-21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל.

זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות.

הביאני חדריו - הלכות מגיפת הקורונה פלדמן נתן רחובות

הביאני חדריו - הלכות מגיפת הקורונה

האם מותר לשמוע ברכות וקריאות בשידור חי? חולה קורונה שלא מרגיש טעם באוכל, האם מברך ברכת הנהנין? איך עולים לתורה וומרים על מרחק? על כ ל אלו ועוד בספר שהעולם התורני כולו המתין לו בכליון עיניים ועוסק בעינייני דיומא ובשאלות התקופה – הלכות ופסקי מגיפת קורונה, מאת מרן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, על כל חלקי השו"ע.יצירה תורנית מפוארת המספקת מענה בסוגיות הרלוונטיות לכל יהודי בעולם בימים אילו.

עת חדשה - יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1800-1750 פיינר שמואל אלקנה, רחובות

עת חדשה - יהודים באירופה במאה השמונה עשרה 1800-1750

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על
האמנציפציה בצרפת המהפכנית, את עליית החסידות וההתנגדות לה ומגמות של אקולטורציה וחילון.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר
מתאר תקופה מרתקת של חידושים, מאבקים, סתירות, סכסוכים, תהיות ולבטים. מנקודת המבט העולם היהודי בן זמננו, ובמיוחד בישראל, דומה שהכול כבר טמון במאה השמונה עשרה, וניתן לגלות בה לא מעט מן הצופן הגנטי של מלחמת התרבות ושל הקונפליקטים והשסעים בתחילת המאה העשרים ואחת.

להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים פיטרסון ג'ורדן רחובות

להיות אדם - 12 כללים נוספים לחיים

ב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה?

לעבדה ולשמרה - שמירת הטבע בישראל מראשיתה ועד עתה פז עוזי רחובות

לעבדה ולשמרה - שמירת הטבע בישראל מראשיתה ועד עתה

"שמורת טבע" היא ביטוי שגור ומוכר. לא כך היה בשנותיה הראשונות של המדינה. מרבית גורמי התכנון והביצוע בארץ לא הבינו מה הן שמורות טבע ולשם מה הן דרושות, ואילו השפה העברית טרם הכירה את המושג. קומץ של "משוגעים לדבר" ניהל מאבקים רבים למען שמירת הטבע, מאבקים הנמשכים מאז ועד עתה. רבים מהם נחלו הצלחה. את תוצאותיהם אפשר לראות כיום ברחבי הארץ - בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובמרבדי פרחי הבר. 

קורותיהם של מאבקים אלה מובאים בספר זה מפיו של המחבר, ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, שלקח חלק פעיל ברבים מהם. לצידם מסופר גם על התמורות והשינויים שהתחוללו בנופי הארץ, על החי והצומח שבהם, מימי קדם ועד ימינו. הספר עשיר בתמונות שהמחבר צילם, והן נותנות ביטוי לנופיה המגוונים של הארץ ולצמחים ולבעלי החיים שבה.

אוהב טהר לב - חנן פורת על מסילת ישרים לרמח"ל פורת חנן רחובות

אוהב טהר לב - חנן פורת על מסילת ישרים לרמח"ל

את סדרת השיעורים המכונסים בספר זה העביר חנן לחבורת חברים מקשיבים בביתו במהלך מחלתו, עד סמוך להסתלקותו, כל עוד עמדו לו כוחותיו. כאשר הבעתי נכונות לעריכת ספר שיעורי חנן על מסילת ישרים, לא ידעתי איזה מסע מרתק מצפה לי. עד אז חשבתי שאני יודע את המסילה ואת הרמח"ל כובשה, וכי מכיר אני את חנן. חוויית העריכה הפגישה אותי עם עולם המעמקים של חנן, וסחפה אותי אל המסע בו מהלך הוא יד ביד עם הרמח"ל בנתיבי המסילה. בחשאי התלוויתי אל השניים. מצאתי עצמי שומע את המיית לבבו של חנן כשהוא קורא לרמח"ל בכינוי בו בחר הרמח"ל עצמו: ‘אוהב טהר לב’, ראיתי כיצד הולך חנן ומגלה שאף הוא איננו אלא ‘אוהב טהר לב’, וחשתי כי ליבי יוצא אליהם במשאלת־ תפילה: לו יהי חלקי עימכם. " (מתוך הקדמת העורך)

צדק דלים - עקרונות דיני הרווחה מ התורה לספרות חז"ל פורת בנימין רחובות

צדק דלים - עקרונות דיני הרווחה מ התורה לספרות חז"ל

בליבת הנושאים שהעסיקו את המשפט העברי משחר ימיו, החל מחומשי התורה ועד פוסקי זמננו, ניצב תחום הצדק החברתי. הדאגה לרווחתם של העניים ושל שאר בני השכבות החלשות נקבעה במורשת היהודית כאחד מן התחומים המרכזיים שהמשפט מופקד על הסדרתו. תחום זה, המכונה כיום דיני רווחה וביטחון סוציאלי, או זכויות חברתיות-כלכליות, הוא מן הנושאים הוותיקים ביותר בעולמו של המשפט העברי, ולו הוא הקדיש את מעייניו באופן נמרץ ובצורה מקיפה.

חיבור זה מוקדש לעיון בתפיסות הניבטות מתוך דיני הרווחה שבחומשי התורה ומדיני הצדקה שהתפתחו מאוחר יותר בספרות חז"ל.

אבי הפוטנציאל האנושי - חייו ויצירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין פוירשטיין רפאל רחובות

אבי הפוטנציאל האנושי - חייו ויצירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין

"הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו?

למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר.

אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.

שנות לימוד - ממואר עמית גיש רחובות

שנות לימוד - ממואר

"שוב ושוב עולמם של ילדים חתום בפנינו. כל שנותר לנו הוא להביט בפניהם, במחוות גופם, להאזין לשפתם – יבשת מסתורית, זרה לאין חקר, שהוגלינו ממנה לעד. בזעם או בכאב – האם יש הבדל בין השניים? – אני מידפק על דלתות נעולות, ממתין נכלם בפתח בית שאליו לא נקראתי לבוא; הבריחים נעולים, החלונות מוגפים לצמיתות. עולה בדעתי קריאתה של המורה, קריאתם של המורים כולם: תהיו איתי, תלמידים, למה אתם לא איתי, בבקשה, תהיו איתי רגע."

שנות לימוד הוא תיעוד של חיי בית הספר מבעד לעיניו של מורה ומנהל. בכנות וברגישות, בפרוזה צלולה ואינטימית, מתאר גיש עמית רגעים של קרבה, תקווה וניצחונות צנועים, אך גם כישלונות, חיבוטי נפש ובדידות. זהו ספר המבקש לתת את הדעת על מורכבות המעשה החינוכי בעת הזו, על המפגש בין מורים לתלמידים, על הוראה והורות, ועל עולמה הסבוך של הילדות, שכאב ויופי משמשים בה יחדיו. 

קול יהודה עמיטל יהודה רחובות

קול יהודה

"אמת פשוטה וגדולה הייתה בדברים שאמר לנו, פקחות וחוכמת חיים. מפרשת השבוע יצאו הדברים, אך תמיד הם נגעו בחיינו, היו רלוונטיים ומאירים כתורת חיים, וכיסוי פנימי מלא היה בם. לעיתים דומה היה כי כלל לא אל הציבור הוא פונה ולא אל אחרים הוא דובר כי אם אל עצמו. באמונה עמוקה נאמרו השיחות ומתוך כנות, והן נפלו באהבה על אוזניים כרויות ועל לבבות צמאים, ועוררו אמון ואמונה" (מתוך הקדמת העורך)

Pages

חדש על המדף

איפוס

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי - מהדורה, פירוש ועין משווה במקבילות

שם המחבר:
סבתו מרדכי
קמפוס:
רחובות

התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה.

ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.

איום מבית: דימוי יהודי באנטישמיות בפולין - קריאה חדשה

שם המחבר:
ביאטה מיכליץ יואנה
קמפוס:
רחובות

היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. 

חיילי שדה בעיר קדושה - החי"ש הירושלמי במאבק ובזכרון

שם המחבר:
רוזנסון ישראל
קמפוס:
רחובות

החי”ש – חיל השדה של ה’הגנה’, היווה את רוב מניינו ובניינו של הכוח הלוחם במלחמת העצמאות. רבים יסכימו כי גם אם קולו לא נאלם לחלוטין, הוא לא זכה להערכה יתרה על תרומתו לביטחון היישוב בשנים שלפני מלחמת העצמאות ובמלחמה עצמה. בחיבור זה עולה דמותו של החי”ש בשנות פעולתו מ־1939 עד 1949 – החי”ש בכלל, והחי”ש הירושלמי בפרט. בספר מתוארים דיוקנאותיהם של האלמונים שהקדישו לאימונים שני ערבים בשבוע ובחלק ניכר משבתותיהם עזבו את משפחותיהם ועשו בשדה עם חבריהם לנשק שכמעט ולא היה להם. ניתנת הדעת לאפרוריותם התדמיתית ביחס לחבריהם שהתנדבו לצבא הבריטי או לפלמ”ח. הספר מספר את סיפור התארגנותם והתגבשותם ממחלקות מפוזרות זעיר פה וזעיר שם לחטיבות חי”ר לוחמות המהוות את חוט השדרה של הצבא המוקם. העיסוק בחי”ש הירושלמי מהווה דוגמה לקשייו של החי”ש בכללותו, ובה בעת, מטיל אלומת אור על ירושלים של שלהי המנדט שלא הצליחה להוציא מקרבה לוחמים רבים, אך היא חבה להם את חייה. החי”ש, גם אם לא תמיד נאמרו הדברים במפורש, נשא בכנפיו את חזון צבא העתיד, לעתים חישב להישבר, אך הנחישות לשמור על מסגרותיו בעשור שבו עוסק ספר זה, הביאה בסופו של דבר להישגים הגדולים של מלחמת העצמאות, הדמהולים בכאב על הנותרים בשדות הקרב, במקרה הירושלמי 572 נופלי חי”ש ירושלים וחטיבת עציוני.

דקדוק עברי באשכנז בראשית העת החדשה - תורת הלשו ןשל ר' זלמן הענא

שם המחבר:
וורמסר יהונתן
קמפוס:
רחובות

ר' זלמן הענא (1756-1687) היה מגדולי חכמי הדקדוק העברי של זמנו. משנתו הדקדוקית מיוסדת על עיון מעמיק, על חשיבה מקורית ועל מוכנות לבחון מחדש מוסכמות רווחות. לספרי הדקדוק שפרסם נודעה השפעה רבה על חכמים שבאו אחריו. בין חכמים אלה נמנים גם כמה מן האישים המרכזיים שפעלו ללימודה ולשכלולה של הלשון העברית בתקופת ההשכלה בגרמניה. 

רז"ה עסק גם בהגהה של נוסח התפילה על פי עקרונות דקדוקיים. גם בשדה זה נודעה השפעה לפעילותו, וכמה מן השינויים שהציע בהגהותיו נכנסו לנוסח התפילה האשכנזי. 

ספר זה מציע תיאור מקיף וממצה של משנתו הדקדוקית של רז"ה ושל השפעותיה על תורת הלשון ועל נוסח התפילה בדורות שלאחריו. מאחר שמקורותיו העיקריים הם ספרי חוכמת הלשון העברית מימי הביניים, נסקרים בסוגיות רבות שבספר דבריהם של מדקדקי ימי הביניים הנוגעים לסוגיה, ובכך נמצא נשכר גם מחקר תורתם של אלה.

כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים

שם המחבר:
בראון בנימין
קמפוס:
רחובות

סיפורה של חסידות קרלין, אחת החסידויות הראשונות, הוא מן המרתקים בתולדות החסידות. חסידות זו שמה דגש על עבודת ה' ברגש ובגוף, על האמת, על הענווה ועל התנגדות ליומרנות אינטלקטואלית. היא הייתה הראשונה שהעמידה בראשה 'ינוקא', בן של צדיק בעודנו ילד, ואף חזרה על תקדים זה כעבור כמה דורות. היא עודדה עלייה לארץ ישראל שנים לפני הציונות ואף תמכה בהגירה ממזרח אירופה לאמריקה זמן רב לפני מלחמת העולם  שנייה, בניגוד לעמדתם של רוב רבני התקופה. משפחת אדמו"ריה כמעט שנכחדה בשואה, אך היא הצליחה להמשיך ולהתקיים ושרדה התפלגויות ומתחים. צאצאים של חסידי קרלין נטלו ונוטלים חלק פעיל בצדדים מגוונים של חיי  יישוב והמדינה, והיא עצמה, על ארבעת פלגיה, ממשיכה לקיים חיי דת תוססים בישראל ובעולם.

כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים הוא מחקר רחב יריעה ראשון על חסידות זו. אף שהאדמו"רים עומדים במרכז הדיון, הספר מאיר גם את דמויותיהן של הנפשות הפועלות מסביבם: נשותיהם, בני משפחתם,  פעילים והעסקנים. הספר משלב עיון מחקרי ותיאור סיפורי ומציג ניתוח מעמיק של אמונות וערכים לצד התנהגויות אנושיות, אישיות וחברתיות. עלילתה של חסידות קרלין ראשיתה במאה השמונה עשרה ואחריתה בימינו אלה, תחילת המאה העשרים ואחת.

בשובך לציון - שיחות הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין ליום העצמאות וליום ירושלים

שם המחבר:
עמיטל יהודה
קמפוס:
רחובות

שיחותיהם של ראשי ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים, היו נדבך מרכזי בעיצוב התוכן של ימים אלה. הצפירה המושמעת בעיצומו של יום הזיכרון, כעין תקיעת שופר גדולה ועוצמתית ברחבי המדינה כולה, והתכנסות התלמידים הבאים לבושים בבגדי שבת וחג בשעת הדמדומים שבין זיכרון לעצמאות, נתנו ביטוי מוחשי לאווירה ולציפייה שנוצרו לקראת השיחות. בשובך לציון מכנס את אוצרות הרוח האלה, שנאמרו לדורם אך כוחם יפה גם לדורות הבאים. מעבר להכרה בטובה הגדולה ומעבר לחובת ההודיה על גאולתנו ועל פדות נפשנו בימי אייר תש"ח ותשכ"ז, ומאז ועד הנה, שימשו השיחות ההן כמצע לבירור רעיוני נרחב ונוקב. הן פתחו דיון על היש ועל האין, על אתגרים ומשימות לעתיד ועל הפער שבין החזון והאידיאל לבין המציאות המורכבת של אורות וצללים.

 

קוד התבונה המרחבית

שם המחבר:
צברי אביגיל
קמפוס:
רחובות

האם חשבתם פעם כיצד מוחנו מתרגם תמונות דו-ממדיות לתמונות תלת-ממדיות? מהם הכישורים הנחוצים כדי להבין את המרחב  ולהתמודד עם משימות מרחביות? מה הקשר בין כישורים אלה לידע ולהישגים בגאומטריה של המישור והמרחב?

בספר זה הכותבות פותחות צוהר לעולם המופלא של תפיסה חזותית ותבונה מרחבית. מובאים בו הסברים המשלבים תאוריות פסיכולוגיות, ידע מתמטי, והניסיון הפדגוגי של הכותבות. בסיומו של כל נושא מוצעות משימות להעמקה ולפיתוח התבונה המרחבית ופתרונות לחלק מן המשימות.

הספר מיועד לעוסקים בהוראת מתמטיקה, למכשירי מורים למתמטיקה ולחוקרים בתחומים המערבים תבונה מרחבית. יוכלו להפיק ממנו תועלת גם קוראים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מרתק זה.

ורשה היהודית

שם המחבר:
זונשיין משה
קמפוס:
רחובות

בספר זה אני רוצה להחיות בזיכרון ולהעלות על הכתב את כל מה שאני יכול להיזכר בו”, פותח משה זונשיין את ספרו ורשה היהודית. ואכן, בספר זה מעלה המחבר מתהום הנשייה את ורשה היהודית בתחילת המאה העשרים ובין שתי מלחמות העולם, בתקופה שהייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב באירופה. זונשיין מוליך את הקוראות והקוראים על פני הרחובות נלבקי, מילה, סמוצ’ה ואחרים, מזמין אותם לבקר בגן קרשינסקי, בבית הכנסת הגדול, בחצרות הבתים ובבית הקברות ברחוב גנשה, ומפגיש אותם עם הטיפוסים הססגוניים שהתהלכו שם ועם הריחות והצלילים האופייניים להם. פרקי זיכרונות אלה, המתפרסמים לראשונה בתרגום מיידיש לעברית, כתובים ביד אמן ובלי להיכשל בתוויות סטריאוטיפיות או בהתרפקות נוסטלגית מתקתקה. גם ההשלמות הספרותיות נקראות באותה מידה של אמינות ומשתלבות היטב בריאליה המתוארת.

זה לא קולנוע, זה מפגש חברתי - קהילתיות וגבולות חברתיים בתרבות הפנאי החרדית

שם המחבר:
אהרוני מתן
קמפוס:
רחובות

בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. 

ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי.

הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל. 

פורצים גבולות באקדמיה: שילוב למידה מבוססת פרויקטים בהוראה

שם המחבר:
גולדשטיין אולז'ן
קמפוס:
רחובות

כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה? בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד. בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית. 

Pages