You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר | שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
בין משנה למדרש קריאה בספרות התנאית | רוזן-צבי ישי | אלקנה, רחובות | |
בין משנה למדרש קריאה בספרות התנאיתבין משנה למדרש מציג באור חדש את המהפכה המשפטית שחלה ביהדות בשלהי העת העתיקה. המשנה, שנחתמה בראשית המאה השלישית לספירה על ידי רבי יהודה הנשיא, הייתה ראשיתה של מהפכה נורמטיבית ופרשנית חסרת תקדים. לראשונה בתולדות התרבות היהודית, שהעבירה את מסורותיה מדור לדור, נוצרה מערכת חוקים מקיפה העומדת לעצמה, במנותק מן המקרא. ספרי החומש זכו באותה תקופה גם לפרשנות נועזת ומתוחכמת, בספרות המדרש, שהוציאה את התורה מפשט הכתוב והתאימה את מסריה למציאות זמנם של החכמים. כיצד קרה שקמה בעולמם של החכמים מערכת חוקים חדשה ושונה מזו שהתקיימה מאות שנים? האם המדרש אכן נולד למטרות פרשנות או אולי מונחות בבסיסו מוטיבציות אחרות? המחבר בוחן שאלות יסוד אלה ומציע להן תשובות מפתיעות. |
|||
חיים של יצירה - ישיבת מרכז הרב לדורותיה, חנוך הגות ומעש | רודיק יוחאי | רחובות | |
חיים של יצירה - ישיבת מרכז הרב לדורותיה, חנוך הגות ומעשהספר מתבסס על עבודת מחקר, שהוגשה לקבלת תואר דוקטור. החלק הראאשון יעסוק בהתפתחותה ומגמותיה החינוכיות של ה"ישיבה המרכזית", בתקופת חייו של הראי"ה קוק. חלק שני יעסוק במעמדה של הישיבה לאחר פטירת הראי"ה קוק ויבדוק איזו השפעה היתה לכך. חלק שלישי יתמקד בהתפתחות הישיבה, הוויית חייה ומגמותיה החינוכיות תחת הנהגת הרב צבי יהודה קוק. |
|||
התערבות מוקדמת לטיפול בילדים עם אוטיזם | רוג'רס סאלי | רחובות | |
התערבות מוקדמת לטיפול בילדים עם אוטיזםמחקרים עדכניים מראים שהורים יכולים למלא תפקיד מכריע ולעזור לפעוטות ולילדי גן עם הפרעות על קשת האוטיזם (ASD) להתחבר עם אחרים ולממש את הפוטנציאל שלהם. המדריך המעודד הזה נכתב על-ידי מפתחות הגישה המהפכנית של התערבות מוקדמת והוא כולל אסטרטגיות מעשיות ויישומיות שבהן תוכלו להשתמש בחיי היומיום שלכם. כמעט לכל הילדים הקטנים – לרבות לאלו עם ASD – יש יכולת עצומה ללמוד. ד"ר סאלי רוג'רס, ג'רלדין דוסון ולורי ויסמארה מציגות דרכים פשוטות להפליא להפוך רוטינות יומיומיות רגילות כמו ארוחת בוקר או אמבטיה לחוויות למידה מהנות ומעשירות שמתמקדות במיומנויות התפתחותיות קריטיות. הספר שופע בדוגמאות מפורטות המציגות טכניקות מוכחות לעידוד משחק, שפה והשתתפות. התחילו מוקדם והעניקו לילדכם את הכלים לחקור את העולם וליהנות ממנו. |
|||
סיפורים תלמודיים - אומנות הסיפור, עריכה ותרבות | רובינשטיין ג'פרי | רחובות | |
סיפורים תלמודיים - אומנות הסיפור, עריכה ותרבותכיצד עלינו להבין את הסיפורים שבתלמוד הבבלי? מה מקורם? מדוע נכללו בתלמוד? כיצד הם קשורים להלכה התלמודית? בסיפורים תלמודיים מעמיק פרופסור ג׳פרי רובינשטיין במורכבות הטקסטים הללו ומפנה את תשומת ליבנו להיבטים הספרותיים שבהם ולהקשריהם התרבותיים – החיוניים להבנת האומנות שבסיפורים, משמעויותיהם וחשיבותם. בהתמקדות בשישה סיפורים מפורסמים מהתלמוד הבבלי ובאמצעות דיון ברבים אחרים הקשורים אליהם, מאיר הניתוח של רובינשטיין את הדרכים שבהן חז״ל השתמשו בנרטיבים כדי להתמודד עם המתחים היסודיים של תרבותם. |
|||
לשנות פחות לשפר יותר | רובינסון ויוויאן | רחובות | |
לשנות פחות לשפר יותרהספר לשנות פחות, לשפר יותר מציג שתי גישות לשינוי בית הספר — הגישה העוקפת והגישה המשתפת. |
|||
פרדס יוסף | רובין משה יוסף | רחובות | |
פרדס יוסףהרב משה יוסף רובין זצ"ל (תרנ"ה-תש"מ; 1895-1980), רב ומנהיג יהודי בבוקובינה ורומניה בין שתי מלחמות העולם, נשיא מועצת הרבנות ומקים ועד ההצלה לגולי טרנסניסטריה בעת השואה. מייסד מרכז לרבנים יוצאי אירופה, מקים ארגון 'גדר אבות' להצלת קברי ישראל, וראש בית הדין של ועד הרבנים בבורו-פארק ברוקלין במשך 17 שנה. |
|||
למה חולמים - סיור מרתק במדע החדש של החלומות | רוב אליס | רחובות | |
למה חולמים - סיור מרתק במדע החדש של החלומותסיור מרתק במדע החדש של החלומות – איך הם פועלים, מה תפקידם ואיך אנחנו יכולים להפיק תועלת מזמן השינה שלנו? |
|||
ימים באים | רהב-מאיר סיון | רחובות | |
ימים באיםמעגל השנה היהודי הוא מסע. הוא מעביר אותנו תהליך. כל חג מאיר בנו משהו אחר, בונה קומה נוספת באישיות שלנו. אבל כדי לקבל את המתנות האלה – צריך קודם כול לדעת עליהן. צריך להתכונן, להתבונן, ללמוד. |
|||
נר לנתיבתי - דרשות על סדר מועדי השנה | רבינוביץ' נחום אליעזר | רחובות | |
נר לנתיבתי - דרשות על סדר מועדי השנהבספר "נר לנתיבתי" קובצו וסודרו דרשות ורעיונות שנאמרו ושנכתבו מפיו ומפרי עטו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל |
|||
פרשני המקרא | ראק אביגיל | רחובות | |
פרשני המקראבמשך הדורות עיצבה פרשנות המקרא לא רק את הבנתנו בספר הספרים אלא אף את השקפת היהדות וערכיה. הפרשן נועד לתפקיד הגישור בין המקרא לבין הקורא וגם לתפקיד רוחני של בירור שאלות אמוניות וקיומיות העולות מתוך הכתוב. פרשני המקרא אף מודעים למציאות ימיהם, ומחפשים בפרשנות התורה תשובות לתהיותיהם ולתהיות בני דורם. פרשני המקרא מאת ד”ר אביגיל ראק הינו ספר ראשון מסוגו, המתחקה אחר שיטותיהם השונות של גדולי פרשני המקרא לדורותיהם – החל מתרגום אונקלוס, דרך פרשני ימי הביניים, כגון: רש”י, אבן עזרא ורמב”ן, עד פרשני הדורות האחרונים, כגון: המלבי”ם, הנצי”ב, ועוד. דרך עיון בפירושיהם על המקרא ובקורות חייהם, מאיר לנו הספר את עומק ראייתם ואת יסודות חשיבתם. ספר זה מאפשר לכל אדם להרכיב את משקפי הפרשנות של גדולי האומה. אך אין זהו רק פתח להבנת תפיסותיהם של הפרשנים, אלא אף הזדמנות לכל קורא וקוראת להבין את עומק דרכה של פרשנות ולהתחדש בלימוד דבר ה’. הרבנית ד”ר אביגיל ראק ז”ל הייתה מרצה מבוקשת לתנ”ך ומורה מוערצת ואהובה על מאות תלמידותיה בבית שמש, ברחבי הארץ ובקהילות בחו”ל. היא הצטיינה ביכולתה לגעת בלבבות תלמידותיה ולהעלות את רמתן הרוחנית והתורנית. לדאבון הלב, נפטרה הרבנית ד”ר ראק בטרם עת בשנת תשע”ט והותירה אחריה בעל וחמישה ילדים. |
איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה".
הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה.
חובבי העברית הוותיקים מכירים היטב את ספרו הדק והמרתק של פרופ' יחזקאל קוטשר "מלים ותולדותיהן" שיצא לאור בשנת תשכ"א (1961), ובו סיפורי גלגוליהן של מילים ברחבי העברית ומחוצה לה. המהדורה הוותיקה אזלה מזמן, ועתה הוציאה האקדמיה ללשון העברית את הספר במהדורה חדשה.
הספר מגולל את תולדותיהן של עשרות מילים עבריות – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות. המחבר פורס לפני קוראיו יריעה רחבה של הרקע הבלשני, התרבותי וההיסטורי של המילים ומצביע על קשרים מעניינים ואפילו מפתיעים בין מילים עבריות למילים משפות שונות מאוד ורחוקות מאוד זו מזו. ויש שהוא מפריך אמונות עממיות וחסרות בסיס על קשרים בין מילים. הינה כמה מן המילים שהספר דן בהן: מחוז ונמל, חרוב וקיראט, מַלָּח, סרן טוראי וסמל, יין, גנז וגזבר, שכן סוכן וסגן, שרוול וסרבל.
הקיום היהודי בצפון אפריקה בעת החדשה עמד בסימנה של דרמה. חילופי השלטון והשינויים בחברה הציבו אתגרים בפני הקהילות במהלך המאות, ואולם הייתה זו התקופה הקולוניאלית שציינה את המפנה, המכונה לעיתים הדרמה הקולוניאלית. חיי הקהילה, הפעילות הציבורית וחיי הרוח והתרבות התוססים שאפיינו
את יהודי האזור נמשכו, אך שינו פניהם. הפריחה והשגשוג שלהם זכו טמנו בחובם גם את אחריתו של היישוב היהודי.
הספר יהודי צפון אפריקה בעת החדשה, על שלושת כרכיו, מתאר את ההתפתחויות שחלו בחיי היהודים בתוניסיה, באלג’יריה ובמרוקו בתקופה זו, ובוחן נושאים שונים, בהם המאבקים הציבוריים בחברה היהודית והשתקפותם בעיתונות התקופה, היחסים בין יהודים למוסלמים, הציונות ומלחמת העולם השנייה.
תנועת 'מדע היהדות', שראשיתה בגרמניה בעשור השני של המאה התשע עשרה, הציבה אתגרים לא פשוטים לפני האורתודוקסיה היהודית במתודת הלימוד החדשה שאימצה כלפי מקורות היהדות ובמסקנותיה המחקריות, שערערו על ערכי מסורת בשם מקור סמכות אוניברסלי ונגיש לכול. כך נסדקה תמונת העבר המסורתית שלפיה, בין היתר, 'כל המצוות שניתנו למשה בסיני בפירושן ניתנו', כדברי הרמב"ם בראשית הקדמתו לחיבורו 'משנה תורה'. ספר זה עוסק בניסיונותיהם של מלומדים אורתודוקסים, בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ליצור אלטרנטיבה אורתודוקסית ל'מדע היהדות', לא מתוך שלילה מוחלטת שלו אלא מתוך עימות מבוקר עמו ובחינה מחודשת של מסקנותיו. המחבר עוקב אחר צמיחת המחקר האורתודוקסי: הדמויות הבולטות במלאכת ביקורת זו, הלבטים שליוו את המלומדים האורתודוקסים, החלופות שהוצעו למחקרי 'מדע היהדות', המוסדות החדשים שהוקמו, והעימותים הפנימיים והקשריהם הפוליטיים. הוא מנתח את אתגרי הביקורת ואת דרכי ההתמודדות האורתודוקסיות עמם, ולבסוף דן בשאלת המשכיותה של התופעה. מי שמבקש להבין את הקשר הסבוך והמורכב שבין האורתודוקסיה למחקר הביקורתי של היהדות ימצא עניין רב בספר זה.
הספר מתבסס על עבודת מחקר, שהוגשה לקבלת תואר דוקטור. החלק הראאשון יעסוק בהתפתחותה ומגמותיה החינוכיות של ה"ישיבה המרכזית", בתקופת חייו של הראי"ה קוק. חלק שני יעסוק במעמדה של הישיבה לאחר פטירת הראי"ה קוק ויבדוק איזו השפעה היתה לכך. חלק שלישי יתמקד בהתפתחות הישיבה, הוויית חייה ומגמותיה החינוכיות תחת הנהגת הרב צבי יהודה קוק.
מעולם לא השתחררנו מהמלחמה ההיא, זו שנגעה באימת הקיום היהודי, כדבריו של המשורר חיים גורי. כל מי שחי אז זוכר את האזעקה ההיא, שבשתיים בצהריים פילחה את דממת יום הכיפורים והִכתה מדינה שלמה בהלם. הכול השתנה אחרי אותה מלחמה, שהחלה בהפתעה איומה והסתיימה כנגד כל הסיכויים בניצחון מוחץ בשתי החזיתות – מצרים וסוריה.
במלאת 50 שנה למלחמה שטלטלה את ישראל, בחרנו להתמקד בתיעוד הכרונולוגי שלה ממרחק הזמן. בעזרת מסמכים, פרוטוקולים, דוחות מודיעיניים, תחקירים צה"ליים, עדויות משטחי הלחימה, הקלטות מחדרי הפיקוד, יומנים, ארכיונים, ישיבות ממשלה וישיבות קבינט, ביקשנו לחזור לאותה מלחמה שכל מי שחי בתקופתה עדיין נושא עמו את זיכרונותיה.
יותר מ-2,500 חללים גבתה המלחמה, יותר מ-7,000 פצועים, כ-300 שבויים, 16 שמוגדרים עד היום כנעדרים ועשרות אלפי משפחות שחייהן השתנו לעד.
מדינת ישראל מעולם לא שבה להיות אותה מדינה שהיתה ערב מלחמת יום הכיפורים. היא הסתיימה אמנם בניצחון ישראלי, אך הותירה אחריה טראומה לאומית וצלקת כואבת. צלקת בת 50 שנה.
רבים וטובים עסקו בהיבטיה הלאומיים של השואה, וכך גם בהיבטיה הדתיים. אך עד כה טרם הוצגה תמונה מקיפה במבט דתי-לאומי על השואה – אירועיה, קושיותיה, השלכותיה. חסר זה מבקש למלא קובץ המאמרים שאלי שרופה באש. ייחודם של הוגים ציוניים דתיים בכך שאינם חוששים מהתמודדות עם השואה והשאלות הקשות שהיא מעלה – החל מהרב יוסף דב סולובייצ'יק כבר במהלכה ועד לר"מים המלווים את תלמידיהם לפולין. הם מעניקים מקום של כבוד לחוויה הנשית בעבר ולקול הנשי בהווה, אינם מחפשים אשמים אלא מביטים קדימה על תפקידן המתמשך של הציונות והמדינה. אינם חוששים להקשות על מנהיגיהם הרוחניים ואינם מהססים להציע דעות מנוגדות לשלהם. כל אלו יחדיו הופכים את השיח הדתי-לאומי על השואה למעיין שופע, אשר רק מעט מזעיר ממימיו נשאבו לעמודים אלו.
במאה ה-14 ישב בחדרו דוד איש עדן שבתימן, פרק עולמות טקסטואליים עשירים והרכיבם לכדי עולם טקסטואלי חדש – הוא מדרש הגדול – המעוטר בשירה ונושא את חותמו האישי. חיבור זה מופיע בשיח רב-מערכתי מורכב; על פי שמו הוא משתייך למדרש. פתיחותיו המפויטות מנכיחות את עולם הפיוט ורומזות בכוח לנוכחותו של מחבר-דובר המאפיין את השירה. ההקדמה הפותחת אותו רומזת לאופיו כחיבור בעל מסגרת ממשמעת. זמן יצירתו מציב אותו בספרות היהודית של ימי הביניים, ומקום יצירתו משייכו לספרות היהודית שנוצרה בתימן. שיח מורכב זה, בצד היקפו הרחב של "מדרש הגדול", תובע מחקר באשר לייחודו הספרותי בהקשרים הללו.
באמצעות שילוב כלים מתחום הפואטיקה התיאורית, התרבותית וההיסטורית חושף גלעד שפירא את מבעיו השונים של "מדרש הגדול" ואת הזיקות ביניהם, את אופני ההתייחסות למאגר המקורות הנארג בו, את מיקומו בשיח המדרשי רב השנים, את גילומו הטקסטואלי של ההקשר הגיאוגרפי-היסטורי ואת דמות המחבר הגלומה בו. באמצעות התבוננות בשעריו של החיבור, ביחס בין השירה לרצפים דרשניים, בתפקוד הייחודי שניתן ב"מדרש הגדול" לפרשנות ובמבעיו השונים, מאיר המחבר את "מדרש הגדול" כיצירה ספרותית ייחודית המשקפת את עולמו הספרותי של מחברה ואת העדפותיו הסוגתיות, הנושאיות והתרבותיות.
״...הבגדים והתיקים נספגים במי הגשם והבוץ הכבד נערם לנו על הנעליים. הם מוסיפים לנו משקל רב שמאט משמעותית את קצב ההליכה של כל הפלוגה. ״אל החגיגה הזאת מתווספת זרימה חזקה של מי ביוב, משולבים עם מי גשמים והם ממלאים בזרם עז את הוואדי ופשוט שוטפים אותנו תוך כדי ההליכה. לפרקים המים אפילו מגיעים לנו עד גובה המותניים! הגשם יורד ללא הרף וביחד עם הקור המצמית מתחילים להופיע לנו חתכים וסדקים בידיים ובשפתיים הקפואות. בגלל המים הזורמים שמציפים לנו את הנעליים, כפות הרגליים הופכות רכות ובצקיות וגם הן מתחילות להתנפח, להיפצע ולהיסדק. ״בלית ברירה, אנחנו נשענים האחד על השני ודוחפים קדימה איש את רעהו. לא מרבים במילים כדי לשמור על כל פיסת אנרגיה. לוחם אחר לוחם חוטפים מכות קור. לוחמים רבים מאבדים את תחושת הזמן והופכים להיות סהרוריים. הם נופלים, נחבלים או סתם נשכבים אחרי מאמץ ההליכה על האדמה הבוצית במצב של חוסר תפקוד. בצד מתארגנים מספר לוחמים ומשתינים על הידיים הקפואות שלהם כדי שישובו לתפקד...״ (מבצע חומת מגן - בדרך למצור על המוקטעה ברמאללה) הספר יש מלחמות בלי שם נכתב כיומן בזמן אמת והוא עדות מרתקת לקורותיו של נער צעיר, ההופך ללוחם בפלחה"ן גולני, בשירות קרבי מלא באתגרים במהלך האינתיפאדה של 2000–2003 .
זהו ספרו הראשון של סא"ל (מיל') מידן בר, ובו הוא חושף חוויות מתקופת שירותו כטייס מסוקים ברצועת הביטחון בלבנון, שעד היום היו נצורות בזיכרונו. מילותיו של מידן מצליחות לתאר את דור רצועת הביטחון ממעוף הציפור, אך גם להרעיד את נימי הנפש. זהו אינו רק ספר על תעוזה ואומץ לב, אף שיש בו גם לא מעט מאלה, אלא בייחוד ספר שמקלף אט-אט את שכבות הבצל עד שמתגלים רגשות הפחד, הבדידות, ההקרבה והסיפוק שבתוך תא הטייס ונחשפים הקשר הייחודי והמחויבות לכוחות הקרקע ברצועה. בעומק ובחן מצליח בר לנסח תובנות רבות בנוגע לחברה הישראלית, למנהיגות ולבני האדם באשר הם, וכן תובנות באשר לחיבורים בין אוכלוסיות ודבקות במשימה שהיא לאו דווקא צבאית.