חדש על המדף

יהודי צפון אפריקה חיו כמיעוט תחת שלטון מוסלמי, ודברי ימיהם מהווים תיאור של המפגש בין היהדות והאסלאם. ספר זה מציג הבנה חדשה של מעמד היהודים תחת הסהר.

הספר הוא בעיקרו אוסף של תעודות היסטוריות לאורך תקופה של כאלף שנים (מימי הביניים ועד לכיבוש הצרפתי). אוסף זה מתעד את המציאות ההיסטורית של מעמדם החברתי והמשפטי של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות של צפון אפריקה (בעיקר אלג׳יריה ומרוקו). התעודות לקוחות ממקורות ספרותיים ומארכיונים, ורוב רובן רואה כאן אור בעברית בפעם הראשונה.

בחלקו הראשון של הספר מובאות כרוניקות ערביות ועבריות וכן טקסטים מוסלמיים משפטיים ותיאולוגיים ודוחות של נוסעים אירופאים &mdash, שבויים, דיפלומטים, רופאים, אנשי דת והרפתקנים למיניהם. המסמכים בחלק השני משקפים את הפעילות הדיפלומטית שניהלו ארגונים הומניטריים לטובת יהדות צפון אפריקה.

הספר מיועד לחוקרים וגם לקהל הרחב ולכל המתעניינים בתולדות ישראל בארצות ערב.

מתודולוגיית "מחקר הפעולה" המוצגת בספר זה מסייעת בידי המקצוענים, המתמחים והסטודנטים להתמודד עם סוגיות מעשיות ותיאורטיות בעבודתם ובהכשרתם, לחקור ולפתח את התחום ולהציע את נסיונם המקצועי לקהילה האקדמית ולהקהילת המקצוענים.

פסיכולוגים מטפלים ואנשי חינוך וכמוהם מקצוענים-מנוסים נוספים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סוגיות טיפוליות וחינוכיות מורכבות, ונוכחים לדעת כי המציאות היא לאין ערוך מורכבת יותר מאשר התשובות הניתנות בספרות התיאורטית מחקרית. המקצוענים-המנוסים מוצאים את עצמם מפלסים את דרכם במחיר התנסותי לא קל, ובפועל הם יוצרים היישר משדה העשייה תיאוריית פעולה ומתודות עשייה הנותנות מענה לבעיות העשייה המעסיקות אותם. מתודולוגיית "מחקר הפעולה" מוכרת בעולם האקדמי ובפעולם אנשי המקצוע כמתודולוגיה בעלת איכויות ייחודיות המעשירה את תחום העשייה ואת התיאוריה.

ספר זה הוא השלישי בסדרת ספרי מחקר איכותני שכתב אשר שקדי. כל אחד מהספרים מדגיש פן אחר בתחום הרחב של המחקר האיכותני, והם משלימים זה את זה. קדמו לספר זה הספרים: "מילים המנסות לגעת" ו"המשמעות מאחורי המילים", שאף תורגמו לאנגלית וכבר זכו להדפסות רבות, ועודם נמצאים בשימוש חוקרים ותלמידי מחקר על מדפי הספרים ובספריית העיון הדיגיטלית "כותר". לכתיבת ספר זה הצטרף הפסיכולוג והחוקר חיים וינברג, שמטרת השותפות עמו היא להרחיב את מעגל הקוראים על ידי פנייה לתכנים בתחום הפסיכולוגיה והטיפול, תוך דגש על מחקרים עצמיים של מקצוענים-מנוסים.

הספר כולל הדרכה תיאורטית ומעשית מפורטת לביצוע מחקרי פעולה, והוא משלב מבחר מחקרי פעולה המדגימים הלכה למעשה את תהליכי הביצוע. מטרתו של הספר לעודד מגוון רחב של מקצוענים-מנוסים וסטודנטים למקצועות הוראה וטיפול , לשלב בצד עבודתם המעשית מחקרים המתעדים את עבודתם ותורמים לפיתוח התחומים. כמו כן לעודד מוסדות אקדמיים להציע לתלמידי תואר שני ושלישי בעלי ניסיון מקצועי לתעד ולחקור את עבודתם, מתוך אמונה כי מפתח חשוב לפיתוח תחומים אלו נמצא בידי המקצוענים-המנוסים.

זה למעלה ממאתיים שנה מעמיד החקר האקדמי של המקרא את היהודי המאמין בפני השאלות המאתגרות ביותר:
האם סיפורי התנ"ך מדויקים מבחינה היסטורית? האם יציאת מצרים אכן התרחשה? מדוע התורה מביאה גרסאות שונות של מצוותיה וסיפוריה? מה הן ההצדקות לאמונה שהתורה היא מן השמיים? האם יהודי המבקש יושר אינטלקטואלי יכול לשמור על נאמנות לכל י"ג עיקרי האמונה?

בחיבור פורץ דרך זה, הרב פרופ' יהושע ברמן, חוקר בעל שם עולמי, סופר ומרצה, בוחן במבט רענן וביקורתי את השאלות הללו. בהשתמשו בבקיאותו בנושאי המזרח התיכון הקדום ובמקורות חז"ל, הוא מעז להגדיר מחדש את המונחים הנתונים לדיון. אני מאמין הוא ספר חלוצי המציע ליהודי המאמין גישה המיוסדת על אדני המסורת ועל ידע אקדמי, מתוך יושרה אינטלקטואלית ורוחנית.

אִספו ורִשמו! הוא מחקר פורץ דרך המתאר לראשונה בהרחבה על סמך אוסף עצום של מקורות את פעילותם הנמרצת של הניצולים שייסדו ועדות היסטוריות ומרכזי תיעוד באירופה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה. בעשור הראשון אחרי המלחמה אספו המרכזים הללו אלפי מסמכים נאציים לצד עדויות, זיכרונות, יומנים, שירים וחפצי אמנות של הקורבנות היהודים וכוננו את המסד להיסטוריוגרפיה של השואה שבמרכזה החוויה היהודית. במחקר הזה לאורה יוֹקוּש מפריכה את ההנחה הרווחת בדבר שתיקתם של הניצולים אחרי המלחמה. אִספו ורִשמו! מתאר את פעילות התיעוד הנרחבת בצרפת, בפולין, בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה מתוך ניתוח מניעיהם של פעילי התיעוד לצד ניתוח שיטות האיסוף והמחקר ומדיניות הפרסומים ההיסטוריים של הוועדות ההיסטוריות ומרכזי התיעוד. מרכזי התיעוד היהודיים באירופה לקחו חלק חשוב בעשיית הצדק במשפטי הנאצים בנירנברג אחרי המלחמה ובמאבק נגד ניסיונם של הפושעים הנאצים למחוק את עקבות פשעיהם. ובמילותיה של לאורה יוֹקוּש, זהו "סיפור מרתק, זנוח שלא בצדק ונשכח, [ה]מראה שהתמודדותם של הניצולים אחרי המלחמה עם האסון שהיו עדים לו... לא התאפיינה בשתיקה וגם לא בצעקה; הוא מגלה שמקצתם בנו מחדש את חייהם סביב המשימה העיקשת לחקוק בתודעתו ההיסטורית של העולם את הטרגדיה... שגבתה את חייהם שלשני שלישים מיהודי אירופה. הספר הזה מבקש להעלות את פעילותם המרשימה מתהוםהנשייה ולהעניק להם את המקום הראוי להם בתור אבן הפינה של הכתיבה ההיסטורית על השואה...".

אפקט העגבנייה המתפוצצת נועד לאנשים ללא רקע מדעי אשר מעוניינים להבין את המציאות בעיניים מורכבות ובכך להימנע מטעויות שתוצאתן קלה (עגבנייה רקובה), וטעויות שתוצאתן קשה (עגבנייה מתפוצצת). בין הנושאים בספר: כיצד להימנע מלקבור את השני בביקורת? מדוע ציפור כלואה שרה בשמחה? האם הברק אינו מכה פעמיים- על אקראיות, מזל ואלוהים; הגודל כן קובע - חשיבה הסתברותית בנתוני עתק; טוב שברופאים לגיהינום - טעויות רופאים ומטפלים; ילדי "כאפות" כקורבן תמיד; לשתול מוח של גבר בגוף של אישה; האם אפשר לסמוך על זיכרונם של עדים ומדוע היפנוזה אינה מקובלת כעדות? האם נעמי שמר העתיקה את השיר ירושלים של זהב? למה מומחי שחמט אינם יועצים לגנרלים? כיצד יצר המין אינטימיניות) משכין שלום בזוגיות? מה מרגיש הפחמי בסיפור חנה'לה ושמלת השבת? למה קל הרבה יותר לפרק אטום מאשר גזענות ומדוע ילדות שחורות מעדיפות בובות לבנות? הנושאים החשובים מהולים בחומר מעניין כמו ניתוחי מקרים טיפוליים, סיפורים, בדיחות ומחקרים המוגשים בצורה שווה לכל נפש.

"וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי"

מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. מעט לאחר שכתב את הספר הזה נכנס בוריס ג'ונסון לנעליו הגדולות של צ'רציל; כשג'ונסון כותב על צ'רצ'יל, הוא כותב על מקור השראתו הפוליטית.

● כמה פעמים ניצלו חייו של צ'רצ'יל כשהתעקש להיות בקו הסכנה?
● אילו מהשנינויות החריפות המיוחסות לצ'רצ'יל הוא לא אמר מעולם?
● מדוע לא הצליח צ'רצ'יל ב-1945 לשכנע את ארה"ב להילחם בקומוניזם?
● ומהו, בעצם, אפקט צ'רצ'יל? 

"ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער", כך שונה המשנה הפותחת את מסכת בבא קמא. מימים קדמונים עמלו רבים בניסיון לפרש את המשנה ולעצב את עולם המושגים שעומד בבסיסה; עמל שפירותיו הם הספרות התלמודית מראשיתה ועד חתימתה, הספרות הפרשנית הבָּתַר־תלמודית, ספרות המחקר ומגוון עצום של בתי מדרש וקהילות פרשניות, המבקשים להוסיף נדבך על נדבך בפיצוחם, בחשיפתם ובעיצובם של "הַפְּשָׁטוֹת המתחדשים". ספר זה מבקש להיות חוליה בשרשרת ארוכה זו.
הספר עוסק בששת הפרקים הראשונים של מסכת בבא קמא. מטרתו היא לחשוף ולהאיר את המסורות השונות בנוגע לתוכנם ולמובנם של דיני הנזיקין, את תהליכי ההמשגה ההלכתיים-משפטיים העומדים ביסודם, ואת המגמות הפרשניות המרתקות והיצירתיות הפרשנית הנפלאה העולות מתוך מגוון המקורות התלמודיים. הספר מנתח מגוון רחב של סוגיות ומקורות, ומתוכם מתמודד עם שאלות יסוד, ובהן: מהם אבות הנזיקין? כיצד פורשו דיני הנזיקין בספרות התלמודית? וכן – כיצד משתקפים בתי המדרש השונים, מהתנאים ועד האמוראים, במקורות שבידינו?

הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 . 

אימהות רבות בימינו חשות שאשמה היא חלק כמעט בלתי נפרד מלהיות אמא, מעין משהו ש"בא עם התפקיד". הדיון באשמה אימהית בולט מאד בתרבות הפופולרית, בשיח היומיומי של אימהות ובמדריכי ההורים למיניהם. הספרות האקדמית והקלינית, לעומת זאת, עדיין נמצאת מאחור.

ספרה החדש של אורטל סלובודין מציע נקודות מבט חדשות על התפתחותה וכינונה של אשמה אימהית בתרבות בת-זמננו. הוא עוסק בשורשיה הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של אשמה האימהית, בהשלכותיה של האשמה על חיי הנפש של האם ועל היחסים עם ילדיה, ברטוריקה המייצרת אשמה, בקשר בין תפיסת זמן לאשמה (למשל במושג "זמן איכות"), במופעים של אשמה אימהית בתרבויות שונות ובקשר שלה לבושה אימהית.

 אשמא מיועד להורים ולאנשי מקצוע המבקשים לבחון מחדש את ההנחות החברתיות המקובלות אודות מהי "אימהות טובה", ולאמץ מבט עכשווי והטרוגני יותר של אימהות בהקשרים חברתיים ותרבותיים. הספר מבוסס על ממצאי מחקר אמפיריים, ניתוח טקסטים של אימהות ושל מומחים להורות, לצד מקורות ספרותיים.