חדש על המדף

כ־150,000 פליטים יהודים התקבצו בוורשה או גורשו אליה בין ספטמבר 1939 לתחילת האקציה הגדולה ביולי 1942 . בוורשה קלטה את הפליטים קהילה יהודית מקומית נרדפת, ועם סגירת הגטו נידונו אלה וגם אלה לגורל משותף. הספר עקורים בביתם: פליטים במארג החיים היהודיים בוורשה, ספטמבר 1939 —יולי 1942 דן במדיניות הגירושים הנאצית בפולין הכבושה, במחיר הכבד שגבתה מיהודי פולין ובמאפיינים המייחדים את גלי הבריחה והגירוש של יהודים לוורשה, ומתבסס על תיעוד שנשתמר מאותן שנים, על עיתונים ועל יומנים בני הזמן ועל זיכרונות שכתבו ניצולים. לאה פרייס פורסת לפני הקורא את גורלם של הפליטים היהודים לנוכח גזרת העקירה, את דרכם לוורשה ואת קורותיהם בעיר ובגטו, ובתוך כך היא מוסרת מידע על ההנהגה היהודית ביישובי המוצא ובוורשה ומתארת את הפעילות של ארגונים יהודיים בוורשה למען הפליטים. להצגת המידע הרב על מאפייני הפליטים בתחומי הדיור, התעסוקה והבריאות, על שיעורי התמותה ועל השפעת הפליטוּת על התא המשפחתי נלווה דיון על השפעת המוני הפליטים על מרקם החיים היהודיים בוורשה ועל תגובת הקהילה היהודית לתופעת הפליטוּת. משנחתמו שעריו של גטו ורשה היה הגטו למלכודת לאותם פליטים יהודים שנהפכו לעקורים בארצם, כמו גם לבני הקהילה היהודית המקומית שנהפכו לעקורים בעירם. מן הספר עולה שציבור הפליטים היה מעין אספקלריה ששיקפה במובהק את תהליך ההתפוררות החברתית והאנושית שהיו מנת חלקה של כלל האוכלוסייה היהודית באותם הימים.

זהו סיפור מעצים על הפער בין השפל המוסרי של הנאצים והליטאים לבין ערכי המוסר הנעלים של האשה היהודייה, מהיאוש אל התקווה וההמשכיות.
ולדרך שבה שמרו על החוסן הנפשי והעניקו לחייהן תוכן יהודי מתוך מורשת המשפחה ומוסדות החינוך בטלז.

בספר זה כונסו מכתביהם של ניצולי שואה שנכתבו בסמוך לשחרורים, מכתבים המשמיעים את קולה של שארית הפליטה שיצאה מתוך החשכה ופניה אל האור. "אם הגחלת עדיין קיימת אולי אוכל פעם להיות חלק מהחיים", כתב הרב יחיאל יעקב וינברג לידידו בשנת תש"ו/1946

מכתבים אלו שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה, הינם גיצים מאותה גחלת יהודית שבערה בקרבם. מכוחה העלו את שלהבת חייהם מחדש ונטלו חלק משמעותי בבניינו של העם היהודי לאחר החורבן הגדול. בצידם נהובאו מכתבים שנשלחו אליה מהעולם החופשי, ומכתביהם של שליחים וחיילים שפגישתם עם הניצולים הותירה בהם חותם עמוק.

"פרופ' פסיג מצליח לעורר בספרו מחשבה רבה, מסקרנת ומטרידה גם יחד, ולסחוף את קוראיו למסע מרתק ומסעיר בהיסטוריה של העם היהודי. המסע בעבר ובעתיד שבספר מחייב אותנו לנקוט צעדים שימנעו מאיתנו לחזור על טעויות מנהיגינו בעבר ויבטיחו את עתידנו. קריאה בספר הכרחית לכל מי שעתיד ישראל והעם היהודי חשוב לו, ובמיוחד למי שנוטל חלק בעיצובו". – יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית

בחיבור זה מזהה פרופ' דוד פסיג את כיוון התפתחותה של היהדות ואת אופי מנהיגיה העתידיים. מאחר שהיהדות לא התקיימה מעולם בריבונות מודרנית עד לימינו אלה, מרכיביה החלו בתהליכי תמורה מרחיקי לכת. בהתבסס על דיאגנוזה אפשרית המצביעה על נוירוזה לאומית מהעבר, שהובילה לפורענויות ולמפלות בארבעה עידנים בדברי ימי העם, הוא מפרט מה דרוש לעשות במאה ה-21 כדי שהכוחות שהניעו את מחדלי העבר לא ישובו לפעול. עוד הוא מזהה את ניצני התמורות שיעברו על לאומיותו, על דתו ועל אופיו של העם היהודי בארץ ישראל.

זהו ספר נוסף בסדרת ספריו של פרופ' פסיג על העתיד, שמטרתם לקרב את הקורא להבין כיצד ניתן לזהות מגמות עוד בטרם בשלו ולפעול כדי להימנע ממהמורות או לחזק הזדמנויות.

האם מותר לשמוע ברכות וקריאות בשידור חי? חולה קורונה שלא מרגיש טעם באוכל, האם מברך ברכת הנהנין? איך עולים לתורה וומרים על מרחק? על כ ל אלו ועוד בספר שהעולם התורני כולו המתין לו בכליון עיניים ועוסק בעינייני דיומא ובשאלות התקופה – הלכות ופסקי מגיפת קורונה, מאת מרן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, על כל חלקי השו"ע.יצירה תורנית מפוארת המספקת מענה בסוגיות הרלוונטיות לכל יהודי בעולם בימים אילו.

עם התרחבות השימוש במדיה דיגיטלית, אלגוריתמים תופסים מקום מרכזי בקבלת ההחלטות שלנו. מנועי המלצות באמזון ובנטפליקס, יישומוני ניווט, אתרי היכרויות – כל אלה מתיימרים לדעת טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים, אוהבים או רוצים.
ואולם, ידע אלגוריתמי מתאר רק את מה שהוא יכול לשלוט בו. הוא מבקש להכיר בני אדם, אך גם מבקש שבני האדם יהיו שקופים וצפויים ככל האפשר, ובכך תורם לעיצובם ככאלה. חושבים בשבילך פורשׂ לפנינו תמונת-מציאות שבה לאט, אך בהתמדה, אלגוריתמים דוחקים את רגלינו מהכרעות הנוגעות לחיינו הן במישור האישי הן במישור החברתי-כלכלי – ולמעשה מפקיעים החלטות מהמרחב הפוליטי שלנו.
את האלגוריתמים אל לנו להבין במונחים טכניים בלבד. תחת זאת, עלינו לחשוף את ההנחות העומדות בתשתית פעולתם – וביסוד מחשבתם של האנשים והמוסדות שהוגים, מפתחים ומיישמים אותם – ולהתחקות אחר האופן שבו הם עונים על השאלה "מָהם בני אדם?"

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על
האמנציפציה בצרפת המהפכנית, את עליית החסידות וההתנגדות לה ומגמות של אקולטורציה וחילון.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר
מתאר תקופה מרתקת של חידושים, מאבקים, סתירות, סכסוכים, תהיות ולבטים. מנקודת המבט העולם היהודי בן זמננו, ובמיוחד בישראל, דומה שהכול כבר טמון במאה השמונה עשרה, וניתן לגלות בה לא מעט מן הצופן הגנטי של מלחמת התרבות ושל הקונפליקטים והשסעים בתחילת המאה העשרים ואחת.

ב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה?

האם לוושתי היה זנב? ואם לא, מדוע חשוב לחז"ל לספר לנו על כך? מהיכן נובע הרעיון המדרשי שלפיו הקב"ה דיבר עם משה בסנה
הבוער בקולו של אביו, עמרם? מדוע הסיפור על אברהם ששובר את הפסלים, שהוא ככל הנראה הידוע ביותר מכל סיפורי התורה, בעצם,
כלל לא נמצא בתורה? ומדוע, למרות האהבה והאהדה שרבים מאיתנו רוחשים למדרשי האגדה, רובנו עדיין לא יודעים כיצד לגשת
אליהם ולהפיק מהם את המיטב? חז"ל הטמינו עבורנו אוצר, אך כיום לא כולם יודעים כיצד לגלות אותו. 
לפשוטו של מדרש מעניק לנו מפה בהירה לגילוי האוצרות הקדומים, אך הרלוונטיים מתמיד, של מדרשי האגדה. באמצעות
קריאות צמודות ומפורטות של מדרשים נבחרים, מציע הספר כלים שיטתיים שיאפשרו לנו להשתמש במדרשי האגדה כשער המכניס
אותנו פנימה "אל תוך הראש" של חז"ל, אל תוך עולמות התבונה, הערכים והרוח היהודית.
הקוראים מוזמנים למסע למדני־רוחני־אינטלקטואלי־ספרותי בשפה נגישה, שבסיומו יהיו מסוגלים לרדת לעומקם של המסרים המסתתרים
מאחורי לשונם הפשוטה־לכאורה של חז"ל, לעצור לרגע ולהתענג על המילים, "לטעום" את הלשון והמבנה של המדרש, לחוש את יופיו ולהכיר בגאוניותו.