חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספרsort descending שם המחבר קמפוס
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי - מהדורה, פירוש ועין משווה במקבילות סבתו מרדכי רחובות

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי - מהדורה, פירוש ועין משווה במקבילות

התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה.

ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.

תלמידי האתמול תלמידי המחר - שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך וולנסקי עמי אלקנה, רחובות

תלמידי האתמול תלמידי המחר - שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך

תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך? אקשטיין משה רחובות

תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך?

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה; ובדור הזה – כולנו (כמעט) דוברי עברית, ומי מאתנו שמעיין בפרשת השבוע נוטה לרוב להתייחס לעברית שבה כאל שפתו שלו.

כשהוא נתקל במילה קשה או בביטוי מוזר, הוא עשוי להעיף מבט בפירוש זה או אחר, אבל בדרך כלל אין לו צורך בכך, שהרי השפה מוכרת לו מינקותו.

וכאן רבים וטובים נופלים בפח. הם "מלבישים" על המקורות העתיקים את עולם הידע והמושגים של היום – את המילון של היום, את הריאליה, את המנהגים, את הנורמות. לפעמים יקלעו לאמת, לפעמים יחטיאו אותה במעט, ולפעמים יגיעו למחוזות שגויים, שונים לגמרי מן המשמעות המקורית של הכתוב, דווקא משום שהשפה נראית להם ברורה מאליה. לתופעה זו – העברית שלנו כמכשול בהבנת התנ"ך – מוקדש הספר (הרחבה במבוא לספר).

הספר תנ"ך שרואים מכאן בנוי ממאמרים קצרים – אחד לכל פרשת שבוע. לכל מאמר יש ערך ועניין משלו, לעיון שבועי קצר. כל מאמר מאיר מילה אחת או ביטוי אחד מן הפרשה (או מהפטרתה), מראה כיצד נוטים להיכשל בהבנתם ומנסה למצוא ולהוכיח את משמעותם המקורית, מתוך שימוש בתנ"ך עצמו ובמפרשיו מכל הדורות – מחז"ל ועד ימינו. ריכוז המאמרים יחד בספר – ממחיש את התופעה ומעודד את הקורא להתגבר עליה.

הספר שומר אמונים הן למסורת ישראל והן לחשיבה המדעית. מצד אחד הוא קפדן ומדייק ככל שניתן, ומצד שני הוא משתדל להישאר עממי, קרוב לקוראיו באמת.

הספר מיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי לשון, לתלמידי חכמים ולציבור הרחב.

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה עורכים: ניר מיכאלי, גיל גרטל אלקנה, רחובות

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה

המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

"תנועות הנוער היו, הינן ותהיינה גם בעתיד בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה הישראלי" (פרופ' יובל דרור, מתוך ספר זה).

שני עורכי הספר ד"ר ניר מיכאלי וד"ר גיל גרטל התחנכו על ברכי תנועות הנוער, האחד ב"המחנות העולים" והאחר ב"הצופים". התנסותם זו הובילה אותם לעולם החינוך. ד"ר מיכאלי הוא כיום הרקטור של אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, וד"ר גרטל הוא חוקר עצמאי בתחום מחשבת החינוך ותכנון לימודים וכותב יומן רשת העוסק בביקורת החינוך.

 

הספר קיים גם בגישה מקוונת

תשומת לב - האטום של התודעה אנג'ל עידו רחובות

תשומת לב - האטום של התודעה

אנו רגילים לתאר את היקום שלנו כמורכב מ״דברים״, ואת חוקי היקום ככלים המסבירים לנו כיצד​ הדברים משפיעים זה על זה. אלא שאם הדברים משפיעים זה על זה, הם מצויים בשינוי מתמיד, ואז​ כיצד אפשר לקרוא ל״דבר״ ״דבר״? מתי בלוט הופך ל״עץ״? מתי העץ הופך ל״שולחן״? מתי השולחן​ יהפוך ל״אבק״? האם השיום של הדברים אינו רק החלטה שאנו עושים במוחנו להקפיא את הזמן​ ולהתעלם באופן מכוון מכל מה שאינו בהישג חושינו, וע״י כך גם מטבעה האמיתי של המציאות?​ הפיזיקאי קרלו רוולי אמר: ״המציאות אינה מורכבת מדברים; היא מורכבת מאינטראקציות.״ אך מהי​ אינטראקציה אם לא ההשפעה של דבר על דבר? ואם אין דברים – מה מהותה של האינטראקציה הזו?​ בין מה למה היא מתרחשת?

הספר ״תשומת לב: האטום של התודעה״ מציע את המונח ״תשומת לב״ כאבן היסוד לתשתית המציאות​ כולה. בניגוד למונח ״קשב״, תשומת לב אינה פעולה רצונית או מודעת (self aware), ואינה בלעדית​ ליצורים בעלי תודעה. זוהי פעולה של עיבוד נתונים – הפיכת דטא מופשטת לכדי מידע קונקרטי,​ ומתקיימת גם בחלקיקים הקטנים ביותר, גם בחוקי היקום עצמם וכפועל יוצא מכך – ביקום כולו.​ בספר נבין לעומק מהי תשומת לב, כיצד היא פועלת – ולבסוף כיצד אנחנו, בני האדם, יכולים להשתמש​ בה בחיי היומיום כדי להבין את היקום שלנו טוב יותר.

Pages

חדש על המדף

איפוס

כתיבה בגיל הרך

שם המחבר:
עינת גוברמן
קמפוס:
רחובות
כתיבה בגיל הרך

גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן.

הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר.

כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.

מחַברות הספר הן חוקרות ומרצות מן השורה הראשונה בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הרך ובתחום התפתחות השפה, השיח, האוריינות ומיומנויות התקשורת בקרב ילדים.

רק מלה בעברית

שם המחבר:
מנור גל
קמפוס:
רחובות
רק מלה בעברית

"רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי-לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי (1998), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה.

טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו – כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ – שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.

בין משנה למדרש קריאה בספרות התנאית

שם המחבר:
רוזן-צבי ישי
קמפוס:
אלקנה, רחובות
בין משנה למדרש

בין משנה למדרש מציג באור חדש את המהפכה המשפטית שחלה ביהדות בשלהי העת העתיקה. המשנה, שנחתמה בראשית המאה השלישית לספירה על ידי רבי יהודה הנשיא, הייתה ראשיתה של מהפכה נורמטיבית ופרשנית חסרת תקדים. לראשונה בתולדות התרבות היהודית, שהעבירה את מסורותיה מדור לדור, נוצרה מערכת חוקים מקיפה העומדת לעצמה, במנותק מן המקרא. ספרי החומש זכו באותה תקופה גם לפרשנות נועזת ומתוחכמת, בספרות המדרש, שהוציאה את התורה מפשט הכתוב והתאימה את מסריה למציאות זמנם של החכמים.

כיצד קרה שקמה בעולמם של החכמים מערכת חוקים חדשה ושונה מזו שהתקיימה מאות שנים? האם המדרש אכן נולד למטרות פרשנות או אולי מונחות בבסיסו מוטיבציות אחרות? המחבר בוחן שאלות יסוד אלה ומציע להן תשובות מפתיעות.

תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה

שם המחבר:
עורכים: ניר מיכאלי, גיל גרטל
קמפוס:
אלקנה, רחובות

המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים.

"תנועות הנוער היו, הינן ותהיינה גם בעתיד בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה הישראלי" (פרופ' יובל דרור, מתוך ספר זה).

שני עורכי הספר ד"ר ניר מיכאלי וד"ר גיל גרטל התחנכו על ברכי תנועות הנוער, האחד ב"המחנות העולים" והאחר ב"הצופים". התנסותם זו הובילה אותם לעולם החינוך. ד"ר מיכאלי הוא כיום הרקטור של אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, וד"ר גרטל הוא חוקר עצמאי בתחום מחשבת החינוך ותכנון לימודים וכותב יומן רשת העוסק בביקורת החינוך.

 

הספר קיים גם בגישה מקוונת

מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני: פרקי עיון במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצוניים

שם המחבר:
יעקב ליכט
קמפוס:
אלקנה, רחובות
אסופות

פרופ' יעקב שלום ליכט (1922–1991) נמנה עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה. בסדרת מחקרים חלוציים ומרחיקי ראוֹת, שפרסם בשנות הגילוי המסעיר של מגילות מדבר יהודה והתחדשות העניין המחקרי בספרים החיצונים בעקבותיו, משרטט ליכט את דיוקנו של עולם רוחני גועש ורב-תפניות שהתגבש בתקופת הבית השני. אלה היו ימי עיצובה של היהדות, והם גם הרקע לצמיחת הנצרות. במאמרים המכונסים באסופה זו מתחקה המחבר אחר תפיסות העולם המשתקפות במקורות עתיקים ומגוונים בתוכנם ובסוגותיהם. ברגישות מרבית נידונים כאן מבנם הספרותי, דיוק לשונם וייחודיות רעיונותיהם – והכול מתוך מודעות לאחריות הפרשנית הגדולה המוטלת על מי שבא לדובב מקורות עתיקים, מהם ששרדו רק במגילות בלות וקטועות, ומהם שנמסרו לנו בלשונות תרגום והם מנותקים מהקשרם המקורי, ולעיתים גם מעובדים כדי להתאימם לתפיסות אחרות ומאוחרות מזמנם.

עוד מראשית דרכו התבלט ליכט בשיקול דעתו ובהבנה נוקבת של הלך הרוח האפוקליפטי השורה על ספרות המגילות. הוא גם היה ממובילי השיבה למחקר הספרותי והרעיוני של הספרים החיצונים, שאף הם פרי יצירתה של תקופת הבית השני, וגם תרגם כמה מהם לעברית.

בסיפור חייו של ליכט מקופלת הדרמה ההיסטורית שטלטלה את העולם היהודי במאה העשרים בין חורבן לתקומה. במורשתו המחקרית מתגלה עוצמתה של הפגישה המחודשת עם ספרות עברית קדומה ולעיתים גם חידתית, שעל אף קדמותה ניכר בה שהתמודדה עם אתגרים רוחניים, שמקצתם אינם רחוקים מאלה העומדים לפנינו היום.

Pages