You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר | שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
בשובך לציון - שיחות הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין ליום העצמאות וליום ירושלים | עמיטל יהודה | רחובות | |
בשובך לציון - שיחות הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין ליום העצמאות וליום ירושליםשיחותיהם של ראשי ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים, היו נדבך מרכזי בעיצוב התוכן של ימים אלה. הצפירה המושמעת בעיצומו של יום הזיכרון, כעין תקיעת שופר גדולה ועוצמתית ברחבי המדינה כולה, והתכנסות התלמידים הבאים לבושים בבגדי שבת וחג בשעת הדמדומים שבין זיכרון לעצמאות, נתנו ביטוי מוחשי לאווירה ולציפייה שנוצרו לקראת השיחות. בשובך לציון מכנס את אוצרות הרוח האלה, שנאמרו לדורם אך כוחם יפה גם לדורות הבאים. מעבר להכרה בטובה הגדולה ומעבר לחובת ההודיה על גאולתנו ועל פדות נפשנו בימי אייר תש"ח ותשכ"ז, ומאז ועד הנה, שימשו השיחות ההן כמצע לבירור רעיוני נרחב ונוקב. הן פתחו דיון על היש ועל האין, על אתגרים ומשימות לעתיד ועל הפער שבין החזון והאידיאל לבין המציאות המורכבת של אורות וצללים. |
|||
בריתי שלום - ימין ושמאל, מלחמה ושלום | הרב שג"ר | רחובות | |
בריתי שלום - ימין ושמאל, מלחמה ושלום |
|||
בפרדס המשנה - סוד המשנה בעריכתה | בן פזי יצחק | רחובות | |
בפרדס המשנה - סוד המשנה בעריכתההרב בן פזי על פי שיטה ייחודית חורז פרקים ומסכתות המלמדות דרך המבנה של המשנה את הסודות אותם רבי הסתיר בתוכה. המהות הרוחנית של המשנה מתגלה דרך הרמזים בתבניות שלה. https://forms.gle/yGY8fnh2pT3rsjBY8
|
|||
בסוד פרדס הרימונים - מבואות לתורת הסוד של הרמ"ק | מקובר מנחם | רחובות | |
בסוד פרדס הרימונים - מבואות לתורת הסוד של הרמ"קהרמ״ק, רבי משה קורדובירו, הראשון במהלך הדורות שהאיר בשמי ישראל את אור תורת הסוד באופן מבואר ורחב היקף. הקרובים אליו כינוהו בשם איש אלקים, והפליגו במידת קדושתו והשגותיו. |
|||
בני ארץ ישראל - דברי ימי הרב שמואל הלר מצפת | אמבון רבקה | רחובות | |
בני ארץ ישראל - דברי ימי הרב שמואל הלר מצפתתיאור מקיף ומעמיק של חיי הרב שמואל הלר (1884-1803), שהיה דמות מרכזית בחיי הקהילה היהודית האשכנזית בצפת במאה ה-19. מנהיג רוחני, רב ופוסק הלכה נועז, דיין רגיש ולמדן אוהב ספר, מרפא עממי ומנהיג ציבור. השניוּת שבדמותו – חסיד מזרח-אירופי ו"בן ארץ ישראל", כך הגדיר את עצמו, בעל תודעה ילידית ארץ-ישראלית – היא מפתח להבנת דמותו ואשנב שמבעד לו נבחנת הקהילה היהודית בצפת בימיו. הרב הלר הוא הנציג הבולט בקבוצת "בני הארץ", שצמחה בגליל בעת ההיא. דרך תיאור פרשת חייו של הלר והמאורעות הדרמטיים שהיה עֵד ושותף להם, מוארות מחדש התמורות ההיסטוריות שחלו בימיו, ונחשפת במלוא מורכבותה הקהילה הצפתית האשכנזית שהנהיג וטיפח במשך עשרות שנים. בספר מוצעת נקודת מבט חדשה ומקורית על החברה היהודית הקדם-ציונית שהתפתחה בצפת ומכונה על דרך ההכללה 'היישוב הישן'. לידע הרב שנצבר על היישוב הישן בארץ ישראל נוסף כאן נדבך שלא נחקר עד כה חקירה ביקורתית: צפת והגליל. צפת, שהייתה הריכוז היהודי השני בגודלו בארץ ישראל, אינה רק אחת מארבע "ערי הקודש", משנית לירושלים, אלא קהילה ייחודית שהתפתחה באזור ייחודי. בספר מסתמנים פנים וניתנים שמות לחבל ארץ פריפריאלי שניטשטשו זִכרו וחשיבותו בתולדות היישוב, ומוצעת תמונה מאוזנת של הנוכחות היהודית בארץ ישראל בימים שקדמו לשיבת ציון המודרנית. |
|||
בנות עמי מטלז | פרבשטין אסתר | רחובות | |
בנות עמי מטלזזהו סיפור מעצים על הפער בין השפל המוסרי של הנאצים והליטאים לבין ערכי המוסר הנעלים של האשה היהודייה, מהיאוש אל התקווה וההמשכיות. |
|||
בן ציון מאיר חי - הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריה | זוהר צבי | רחובות | |
בן ציון מאיר חי - הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריההרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל (1953-1880), שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי השני בארץ-ישראל (והראשון במדינת ישראל), מנהיג ציבור לאורך עשרות שנים, בעיקר בארץ אך גם ברבנות קהילת סלוניקי, עסק באופן אינטנסיבי בכתיבה. כתיבתו הענפה, שנדפסה בעשרות כרכים, מורכבת מסוגות ספרתיות שונות: תשובות הלכתיות, פרשנות וחידושים, הגות ואיגרות בנושאים שונים. אולם על אף היקפה הרחב ומקומו המרכזי בין רבני המאה העשרים, דומה שיצירתו ואישיותו לא זכו למקום ראוי דיו, והמחקר על אודותיו דל יחסית. זאת ועוד. נראה שגם העולם הדתי והרבני לא הפנים בצורה משמעותית את יצירתו ההלכתית וההגותית של הרב עוזיאל, שבמקרים רבים הייתה חדשנית ומקורית והציגה התמודדות מרתקת עם אתגרי הזמן: החילוניות, הציונות, ההתיישבות החקלאית, הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות, התקדמות המדע, מעמד האישה ועוד ועוד. הקובץ שבידיכם בא לתקן מעט את מצב הדברים ולהעשיר את ידיעותינו על הרב עוזיאל ועל יצירתו ומורשתו. שלושה מדורים בקובץ: פילוסופיה והגות, משפט עברי והלכה, פעילות ציבורית והנהגה, וכלולים בו שנים עשר מאמרים, פרי עטם של טובי החוקרים בתחום, וכן פתח דבר, המציגים מזוויות מבט שונות נדבכים מרכזיים מדמותו ויצירתו של הרב עוזיאל. מתוך כך מרים הקובץ תרומה ניכרת הן לחקר ההלכה וההגות הרבנית של המאה העשרים בכלל והן לשיח הציבורי על דרכן של ההלכה ושל ההגות היהודית בהווה ובעתיד, לנוכח תמורות העת החדשה והקמת מדינת ישראל. |
|||
בכיה לדורות - תשעה באב כיום אבל לאומי: מסע יהודי ישראלי מאז ועד היום | תל-אור אליסף | אלקנה, רחובות | |
בכיה לדורות - תשעה באב כיום אבל לאומי: מסע יהודי ישראלי מאז ועד היוםבעבור רבים מהוגי הציונות תכליתה של הציונות אינה מתמצית בהקמת בית לאומי לעם היהודי, בבחינת מקלט ליהודים, כי אם גם בחידושה של התרבות העברית והחיים היהודיים. בעיניהם, היהדות זקוקה לרוח הרעננה ולחירות שמביאה עמה הישראליות, כשם שהישראליות זקוקה להד העמוק שמביאה עמה המסורת היהודית העתיקה. ספר זה, בכייה לדורות, צועד בעקבות דבריהם של הוגים אלו ומבקש להצמיח משמעות חדשה-ישנה לתשעה באב בדמות יום אבל לאומי, משמעות ההולכת ונוצרת מן המפגש המפרה שבין היהדות מזה והישראליות מזה. היהדות הדורשת מן הישראליות להתמסר לעבר, והישראליות הדורשת מן היהדות לתרגם את זיכרון העבר למשמעות רלוונטית, כאן ועכשיו; היהדות הקוראת לישראליות לכאוב את כאב העבר, והישראליות הקוראת ליהדות לשאול ולהרהר – מדוע ולמה; היהדות הנושאת מדורי דורות את יום הצום, יום האבל, והישראליות המתרגמת ומרחיבה את משמעותו מן המשמעות הצרה של יום אבל דתי על חורבן המקדש, ליום אבל לאומי. יום המאגד את כל צרותיהן של עדות ישראל, אשר סיפורם מסתתר בין שורות הקינות לתשעה באב, שנכתבו בקהילות השונות, במזרח ובמערב, וספר זה מספר את סיפורן. |
|||
בית ספר לזיקה - מפגש אני-אתה כבסיס המעשה החינוכי | יעקב אודי | רחובות | |
בית ספר לזיקה - מפגש אני-אתה כבסיס המעשה החינוכי"בית ספר לזיקה" מורכב מעשרה אתגרים חינוכיים ברוח משנתו של מרטין בובר, אשר עוסקים באומנות המפגש הדו-שיחי וביכולתו לחולל שינוי מהותי בבסיס הקשר בין מבוגרים לילדים. מחנכים ומחנכות יוכלו למצוא בספר דרכים ואפשרויות ליצירת מציאות חינוכית יומיומית של זיקה, אמון ותיקון חברתי בתוך בתי-ספר ומחוץ להם, ודרך כך לגבש את מקומם ותפקידם החיוני. איך נפגשים ומשוחחים עם ילדים ובני נוער בהדדיות שיוצרת אמון, קירבה ותחושת ערך? כיצד יכול בית הספר לקדם שוויון ולהשפיע על בדידות ועוול? מהו הקסם החינוכי שיכול להתרחש דווקא על ספסל בשכונה או ליד הגדר בבית הספר? איך לומדים באופן דו-שיחי ומתקנים דרך כך את המציאיתות החברת? |
|||
בית יעקב בבית עם לועז - תולדות העברית באיטליה | ריז'יק מיכאל | רחובות | |
בית יעקב בבית עם לועז - תולדות העברית באיטליהאיטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה". הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה. |