חדש על המדף

מהי יהדות ארצות הברית? מה יהודי בה ומה אמריקני? האם היהודים הם ׳בני בית׳ בארצות הברית או זרים המתארחים בה? איך להיות יהודים ואמריקנים בעת ובעונה אחת? במה השפיע ארצות הברית על היהודים ובמה השפיעו היהודים על תרבותה של ארצות הברית?

זהויות במפגש: יהודים באמריקה במבחן הזמן מברר שאלות אלה, במאמרים שפרסם פרופ' יונתן ד' סרנה, מבכירי ההיסטוריונים של יהדות אמריקה, במהלך ארבעים שנה, ורבים מהם הפכו נכסי צאן ברזל במחקר. חמישה עשר פרקי הספר נחלקים לארבעה שערים. הראשון עוסק בניסיון היהודי ליצור סינתזה בין היהודיוּת לאמריקניות ולייסד יהדות חדשה ודמוקרטית. החלק השני מתאר את הניסיונות להפוך את אמריקה למרכז של תרבות, מחקר ויצירה יהודית. בחלקו השלישי דן הספר ביחסים בין מיעוט לרוב, במאבק במיסיון ובניסיון לשנות את הדימוי של 'היהודי המיתי' ל'יהודי האמיתי'. חלקו הרביעי והאחרון של הספר בוחן את היחסים המורכבים בין נוצרים ליהודים בארצות הברית.

זהויות במפגש מתאר את תולדות היהודים באמריקה למן השנים הראשונות שלאחר המהפכה האמריקנית ועד ימינו ובוחן את הדרכים הרבות שבהן פעלו היהודים ביחסי גומלין עם סביבתם: פעמים שאלו ממנה, פעמים התנגדו לה, אבל מעולם לא התעלמו ממנה.

מלחמה של גיבורים הוא פרויקט סיפורי ילדים שצמח על רקע המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, מלחמת חרבות ברזל. הפרויקט מביא סיפורים שמשקפים את תעצומות הגוף והנפש יוצאות הדופן ומעוררות הגאווה שהתגלו בקרב גברים ונשים, ילדות וילדים, מכל שדרות העם. הסיפורים מונגשים בשפה קולחת וברורה המותאמת ליכולת ההכלה של בני הדור הצעיר יותר, והם מיועדים לקריאה בליווי דמות בוגרת.

הסיפורים הקצרצרים מאירים את הלוחמים והלוחמות, את תושבי הדרום, את הילדים והילדות שנקלעו לזירות הקרב, את כוחות הרפואה וההצלה ואת אזרחי ואזרחיות ישראל כולם באורן היקר והחשוב של הגבורה וגדלות-הרוח, ומעוררים השראה וגאווה ישראלית.

המורים הגדולים של החסידות הוא מסע הגותי, אישי, רוחני ודתי בין אישי החסידות בראשיתה. יש בו סקירה מקיפה וראשונה מסוגה על שישה-עשר מן המורים הראשונים של החסידות, תוך הישענות על מחקרים רבים ועל הספרות החסידית העשירה.

המסע נפתח בדמותו של הבעל שם טוב ומסתיים בדמותם של הרבי מקוצק ורבי צדוק הכהן מלובלין, דרך מורים חשובים רבים, בהם המגיד ממזריטש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, האחים רבי אלימלך ורבי זושא, רבי נחמן מברסלב וצדיקים חסידיים נוספים. פרק ייחודי עוסק בדמותן של נשים אדמו"ריות. רובו ככולו תיאור חדש, הן בהיקפו הן בעמידה על משמעות התופעה.

המפה שנפרשת בין הדמויות הללו מספרת את סיפורה של תנועה רוחנית מרתקת ורבת-פנים ומגלה כי הדרך שסללו המורים המופלאים שלה עשויה להתוות כיוון לכל אדם בעל נפש.

הספר סוקר ביסודיות את הפתרונות שהוצאו לבעיית העגונות במאה השנים האחרונות. כל פתרון נותח על יסוד המקורות התלמודיים, הפוסקים וספרות התשובות. החלק הראשון של הספר דן בפתרונות  למניעת עיגון בעתיד כגון: הסכמי קדם נישואין, תוספת לכתובה, תנאי בנישואין, ופילגשות. החלק השני דן בפתרונות להתרת עגונות לאחר שהבעל מסרב לתת גט: כפיית גט, טענת מקח טעות, והפקעת קידושין. 

באסופה זו נכללו מאמרים שתכליתם לפתוח צוהר לשאלות בולטות בתולדות המילונאות העברית מראשיתה, למן פרסום 'האגרון' לרב סעדיה גאון בתחילת המאה העשירית, דרך עיצומם של ימי הרנסנס, ועד מילוני ימינו. נסקרים כאן היבטים חשובים ברסאלה לר' יהודה אבן קורייש, במחברת מנחם בן סרוק, בכִּתאבּ אלְחאוי לרב האיי גאון (בבל 939–1038), בג'אמִע אלְאַלְפאט' לדוד בן אברהם אלפסי, ב'ענק' לרבי משה אבן עזרא בביאורו של אלעזר בן חלפון, ועוד. כמו כן מוצגת באסופה מהדורה מתוקנת של שריד מגלוסר קדום ליהושע ולשופטים בצרפתית עתיקה, שכיוצא בו שימש את רש"י ללעזים ששיקע בפירושיו.
פרקים אחדים עוסקים בסוגיות תמטיות, כגון טיבו של החלק המילוני בחיבור הדקדוק אַלמֻשְתַמִל של אבו אלפרג' הרון, מעמדה של לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים, שימושה במילונים למקרא, היחס בין הגלוסר לבין הפירוש ובינו לבין המילון, התפתחות המילונאות המדעית והעממית, טיב המסירה של מילים מסוימות מן המקורות, המאמצים לבאר מילים נדירות במקרא על פי מקבילות בארמית או בערבית, שאלת הלגיטימיות להיזקק לחומר חיצוני לצורך ביאור הלשון העברית, מילים שנתפרשו כהרכב או כנוטריקון, ועוד.

מלחמת יום הכיפורים, שפרצה באוקטובר 1973, חוללה זעזוע עמוק במערכת הביטחונית והאזרחית בישראל. הנסיבות שהובילו להפתעה המודיעינית עם פרוץ המלחמה נחקרות עד היום ומוסיפות לעורר תשומת לב רבה.
ספר זה רואה אור במלאת יובל שנים למלחמה, ונפרסת בו לראשונה התמונה המלאה של התרומה המודיעינית שסיפק המוסד לפני המלחמה ובמהלכה, ובכלל זה התרעתו הגורלית של "המלאך", מקור המוסד בצמרת המצרית.
על המידע שהביא זכה המוסד כבר בתחילת שנות השבעים לשבחיה של ראשת הממשלה גולדה מאיר, שאמרה אז לראש המוסד: "צביקה [זמיר], פעם כאשר מותר יהיה לספר, אתה וחבריך תקבלו פרס".
זהו הספר הראשון שהמוסד חושף לעיני הציבור הרחב. הספר נכתב במחלקת ההיסטוריה של הארגון בידי ר"מ, אשר עבדה שנים רבות באגף המודיעין של המוסד, ומופיעים בו חומרים ייחודיים רבים שרק כעת הותר לפרסמם.

הרב בן פזי על פי שיטה ייחודית חורז פרקים ומסכתות המלמדות דרך המבנה של המשנה את הסודות אותם רבי הסתיר בתוכה. המהות הרוחנית של המשנה מתגלה דרך הרמזים בתבניות שלה.

https://forms.gle/yGY8fnh2pT3rsjBY8

האם הייתה לרב קוק דרך מיוחדת בעבודת התפילה? האם האמין שיש לכל אדם נפש בהמית? האם הגותו הרוחנית־פילוסופית השפיעה על עבודת המידות במשנתו? האם ישנו קשר בין תפיסתו הרוחנית ופסיקת ההלכה שלו? ומה הייתה עמדתו לגבי מחלוקת החסידים והמתנגדים?

בשאלות אלו נפתח ספרו החדש והמרתק של הרב משה פאלוך על משנת הרב קוק זצ"ל, "ראֹה פניך", שראה אור בשבועות האחרונים בהוצאת מוסד הרב קוק.

את ספרו מקדיש הרב פאלוך ל"עבודתו הפנימית של הראי"ה קוק", תחום שמעט נזנח במסגרת העיסוק המרובה בכתבי הראי"ה זצ"ל. ב"עבודה הפנימית" כלולים התפילה והמצוות, לימוד תורה (לשמה), תיקון המידות, קדושת האכילה, עבודת התשובה, מבנה הנפש ועוד. הספר, כפי שמעידה הכריכה האחורית, "מבקש להציץ מבעד לדלת חדרו של הרב ולשאוב השראה ודעת מה'אורות' הזוהרים בו".

האם הילדים חייבים לזון את הוריהם? האם ניתן לכפותם לעשות כן? - אלו צעדים משפטיים רשאים הילדים לנקוט כנגד הוריהם? - מה דינה של תביעה משפטית שהגישו הורים נגד ילדיהם? נושאים אלה ונושאים נוספים רבים נידונים בספר המקיף ילדים והוריהם - מחקר הלכתי תרבותי. הספר מנתח את הסדרתם של יחסי ילדים-הורים במקורות ההלכה ומבקש לברר ולהגדיר את האינטרסים שעומדים ביסוד הלכות אלה ואף מתחקה אחר האמצעים החברתיים והדתיים אשר ננקטים לשם השגתם. זאת תוך נתינת הדעת להקשר התרבותי והנסיבות ההיסטוריות של מקורות הלכתיים שונים. "מהות ספרו של יעקב שפירא היא פרשנות תרבותית של ההלכה. ד"ר שפירא הוא סוציולוג של ההלכה. הוא רואה את הוראותיה כמכוונות לתכלית חברתית: היא נענית למצבים חברתיים, אך גם מעצבת אותם לפי ערכיה. מוטיב מרשים, מרכזי בספר, הוא ההבחנה שמציע ד"ר יעקב שפירא בין תורת ארץ ישראל לבין תורת בבל לעניין מעמדם של ההורים ביחס לילדיהם.

הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת.