חובות הלומד בהתנסות בהוראה ובחינוך (עבודה מעשית) ובהתמחות בהוראה (סטאז')

  • כל לומד במכללה חייב לעסוק בהתנסות בהוראה ובחינוך בהתאם לתכנית הלימודים שלו. המכללה תקבע את מכסת שעות ההוראה האישיות בפועל ואת מספר השיעורים המבוקרים (שיעור הניתן בנוכחות המדריך הפדגוגי) מתוך מגוון הפעילויות והתרגילים שבמסגרת ההתנסות בהוראה. הדו״חות של השיעורים המבוקרים חייבים להופיע בתיק האישי של המתכשר/המתכשרת להוראה.
  • התנסות בהוראה תיערך במוסדות שנבחרו על ידי המכללה. מוסדות אלו הם כיתות אימון בבתי ספר או בתי ספר מאמנים.
  • מטרת ההתנסות היא למידה מתוך הסיטואציה המעשית של ההוראה והחינוך בכל התחומים שבהם עוסק המורה בכיתה, בבית הספר ובקהילה.
  • ארגון ההתנסות יכול להיות במסגרת שיעורים בודדים, רצף של שיעורים ביום מסוים או במספר ימים בשבוע, התנסות מרוכזת לתקופה של שבועיים או צורות אחרות של ארגון, הכול לפי תיאום עם האחראים להדרכה בבית הספר המאמן.
  • לתהליך ההתנסות של הלומדים בעבודה מעשית יהיו שותפים בעלי התפקידים הבאים: המדריך הפדגוגי, המורה/המדריך הדיסציפלינרי והמורה המאמן.
  • המורים המאמנים שבכיתותיהם מתנסים הלומדים יהיו אחראים ושותפים לתהליכי ההתנסות, ההדרכה וההערכה של הלומדים. המורים המאמנים יתמחו במקצוע זה, רצוי באמצעות קורסי הכשרה לתפקיד זה המתקיימים במכללות שונות.
  • הלומד המופנה להתנסות, או מוצמד למורה מאמן, יהיה כפוף לתקנות הנהוגות באותה כיתה ובאותו מוסד, ויכבד את הדרישות המוסדיות בענייני תלבושת, סדר והתנהגות.
  • במסגרת ההתנסות יורה המתנסה יחידות לימודיות חלקיות או שלמות, ישתתף בתכנונן ובביצוען, לפי לוח הזמנים והפעילויות שיוכנו עם המדריך הפדגוגי, המורה המאמן בכיתה והנהלת המוסד שבו מתקיימת ההתנסות. המתנסה ייטול חלק פעיל בחיי הכיתה ובחיי בית הספר. הוא יעסוק גם בפעילויות נוספות שיוטלו עליו במסגרת פרטים, וקבוצות קטנות של תלמידים, תלמידים עולים חדשים, קשרים בקהיליית הורים-מורים-תלמידים, עריכת מבחנים והערכתם, ניהול ספרייה כיתתית, השתתפות באספות הורים ובפעולות בחברת הילדים, פעילויות בשילוב מחשב ופעילויות המשלבות אוכלוסיות לומדים שונות.
  • הלומד ילמד כמתחייב מתכנית הכשרתו (מסלול התמחות/התמחויות).
  • ההתנסות תכלול הוראה בפועל במסגרות כיתתיות שונות, בדרכי הוראה שונות ובמקצועות שבהם הוא מתמחה.
  • כל לומד במכללה, יקיף בתהליך הכשרתו ובמסגרת ההתנסות את כל שנת הלימודים של בית הספר, לרבות ימי היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, פתיחת שנה וסיומה, חגים וימי זיכרון רשמיים, על פי קביעת המכללה.
  • המדריך הפדגוגי, האחראי להדרכת הקבוצה של החונכים, יקיים שעת ייעוץ אישית לכל חונך בבעיות שיתעוררו תוך כדי.

 

התמחות בהוראה (סטאז')

תקופת ההתמחות של מורה היא שנת עבודתו הראשונה במערכת החינוך בשכר, בהיקף של 1/3 משרה לפחות. סטודנטים בשנה ד׳ רשאים לשלב את הלימודים באותה שנה במילוי חובות שנת ההתמחות. עם סיום כל החובות הלימודיות של שנת הלימודים השלישית יקבלו הבוגרים אישור למסיימי שנה ג׳, המזכה אותם בדרגת שכר של מורה מוסמך בכיר.

עם סיום כל החובות הלימודיות במסגרת הארבע-שנתית, תוענק לבוגר תעודת ״בוגר בהוראה״ B.ed. רישוי עיסוק במקצוע יוענק לבעלי תעודות כנ״ל, אשר עמדו בחובות שנת ההתמחות.

שני תהליכים מרכזיים מלווים את המתמחה בשנת ההתמחות - תמיכה והערכה:

תמיכה - ליווי של ״מורה חונך״ מצוות בית הספר והשתתפות בסדנאות סטאז׳ במכללה.

   ״הערכה מעצבת״ - באמצע שנת ההתמחות ו״הערכה מסכמת״ - בסיומה, על ידי ועדת  

     הערכה בית ספרית.

יעדיה העיקריים של שנת ההתמחות הם העשרת הידע העיוני והמעשי של המתמחה וסיוע לו בעיצוב דפוסי פעולה פרופסיונליים, שמקורם בהתנסות בהוראה בתנאי אמת.

מתמחה שימלא בהצלחה את חובות שנת ההתמחות, והוא בעל תואר ותעודת הוראה, יהיה זכאי לקבל ״רישוי עיסוק במקצוע״. קבלת הרישוי תהווה תנאי להמשך עבודתו במערכת החינוך.

במקרה של כישלון בשנת ההתמחות יהיה על המתמחה לחזור על שנת ההתמחות ולעמוד מחדש בכל הדרישות (נכשל המתמחה פעמיים בעבודתו, יהיה מנוע מלקבל רישוי עיסוק בהוראה).

מסגרת ההתמחות

משך תקופת ההתמחות הוא שנת לימודים אחת, ולא פחות משישה חודשי עבודה באותה שנה. היקף משרה זה נדרש לשמירת הזכויות הסוציאליות של מורה מתחיל ומאפשר צבירה של שנת ותק בהוראה.

    • האחריות למציאת מקום עבודה מוטלת על המועמד להתמחות, כדין מורה חדש.
    • המועמד להתמחות רשאי לפנות ללשכת כוח אדם בהוראה במחוז שבו הוא מבקש עבודה.
    • לאחר שמצא המתמחה עבודה, ידווח על כך למרכז ההתמחות במכללה.

במהלך שנת ההתמחות ישתתף המתמחה ב -״סדנת התמחות״ שבועית שתתקיים במכללה; ההשתתפות בסדנה מהווה חלק בלתי נפרד מחובות ההתמחות בהוראה. ״סדנת ההתמחות בהוראה״ תעוצב בזיקה לצורכי המתמחים המשתתפים בה, ותתואם מן ההיבט העיוני-אקדמי ומן ההיבט המעשי-פדגוגי.

 

 

המורה החונך

כדי להקל על המתמחה בתהליכי כניסתו למקצוע, ילווה אותו במהלך שנת ההתמחות ״מורה חונך״ שהוא מורה עמית מסגל בית הספר. עיקר תפקידו של המורה החונך הוא לסייע למתמחה בעצה מקצועית ובתמיכה. תהליכי החונכות יתפרסו על פני כלל ההיבטים של עבודת המורה: היבטים ארגוניים, היבטים חברתיים והיבטים פרופסיונליים אקדמיים. מנהל בית הספר או המפקח ידאגו, בהתאם לנסיבות, למנות מורה חונך לכל מתמחה.

תהליך ההערכה

במהלך שנת ההתמחות תוערך עבודתו של המתמחה על ידי ועדת הערכה בית ספרית שתכלול מפקח, מנהל ומורה חונך. הערכת המתמחה תתבסס על צפייה בעבודתו, על משוב מתועד שיינתן לו על ידי בעלי התפקידים בבית הספר ועל שיחה שתקיים עמו ועדת ההערכה. באמצע שנת הלימודים יוערך המתמחה בתהליכים של ״הערכה מעצבת״, ובסוף השנה - ב״הערכה מסכמת״.