You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
חול המועד סוכות
דפי מאורות (5771-57)
od ביטחון בע"מ
ההתעסקות בהיסטוריה של עמנו מעניינת ומלווה בשאלות הגורמות לנו לנסות ולהבין את הקשר שלה אל חיינו העכשוויים. הישיבה בסוכה היא אחת המצוות שניתן למצוא בה קשר כזה.
את הישיבה בסוכה ניתן להסביר בפן ההומוריסטי: האופי הישראלי מאז ומתמיד היה אחד, בלי קשר לתקופה שבה אנו חיים. הישראלים אולי התלבשו אחרת, אך הסטייל והפינוק היהודי לא עמדו מלכת. גם יציאה למדבר לוותה בבניית סוכות שבהן ישבו בני ישראל, כדי שחס ושלום לא יצטרכו להיות בשמש או גרוע יותר – להזיע.
בקריאה של חג הסוכות, הנמצאת בספר ויקרא בפרשת אמור, מופיעות מספר מצוות, כלליות ומיוחדות, כגון פטר רחם, ספירת העומר, איסור שחיטת כבש ובנו ביום אחד, ועוד. אך מפורטים בה גם שלושת הרגלים, "מועדי ה' '' , כל אחד כפי עניינו. כשנתמקד בפסוקים המתייחסים לחג הסוכות נבחין בעניין מיוחד. כמובן, התורה מונה ומפרטת לפרטי פרטים את מצוות היום: ארבעת המינים – "ולקחתם לכם", חובת השמחה בחג – "ושמחת בחגך" ומצוות סוכה – "בסוכות תשבו". כל מצווה והלכותיה המדויקות והמפורטות בספרי ההלכה. אך התורה מדגישה כי יש טעם מיוחד למצוות הישיבה בסוכה, מה שלא נאמר על שאר מצוות החג: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (ויקרא כג, מב–מג). בקריאת התורה באופן שטחי כל אדם היה תמה בקוראו פסוק זה. האם רק משום שפעם אבותינו ישבו בסוכות זו סיבה הגיונית ולגיטימית שהיום אנו נשב בסוכות?! חובה עלינו לנסות להבין את המסר שהקב"ה רוצה להטמיע בנו בציווי מיוחד זה, ומהו עניין הביטחון בסוכות.
בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תרל"ט, הלכה א) מפורטים גדריה הברורים של מצווה זו:
כיצד מצוות ישיבה בסוכה שהיא אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל ז' ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע.
לאכול, לשתות, לשבת ולישון אלו הן פעולות רגילות והגיוניות השייכות להתנהלות חיים רגילה. אך מהו חלק המצווה אשר מוגדר כ"לטייל" בסוכה? התהייה מתעצמת אם שמים לב שגודלה המינימלי של הסוכה (עיינו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרלד, א) יכול להיות שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 ס"מ על 56 ס"מ), ואזי אפילו לצעוד שני צעדים בלתי ניתן. אם כן, מה כוונת דברי חז"ל בהלכה זו?
בכל חג בשנה יש לחפש את העומק אשר מתגלה בחיינו. לכן, כאשר חז"ל אמרו "לטייל" נראית כוונתם שלא שבאמת יש לטייל בסוכה מבחינה פיזית, אלא שעל האדם להרגיש בסוכה כאילו כל פעולות החיים היום-יומיות שלו מתקיימות בה. האדם הופך את הסוכה לקבע ואת דירתו לעראי, הפיכה המתחילה קודם כול בתודעתו. עליו להבין שהוא "מוציא" את כל חייו החוצה, אל הלא נודע, אבל מתוך עמדה ברורה המשדרת ביטחון במי שנתן לו את הכול. אדם, במהלך כל חייו, יוצר לו עמודי ביטחון, ועכשיו הוא מזכיר ומחדד לעצמו את מקורם האמתי. הנה אני חי, חי את כל חיי בסוכה, שתי דפנות ובמקרה הטוב שלוש, ושם מתגלה מקורו האמתי של הביטחון – לא הביטחון האנושי שבִן יום יכול להשתנות מקצה לקצה, אלא הביטחון האמתי והנצחי במלך מלכי המלכים.
יעל סבו-מדמון
סטודנטית במסלול לגיל הרך
קבצים להורדה:
