מה בין "הביא" ל"נתן"?

פינת הלשון
"תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". 
בדוגמאות אלו השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה, לתת ציון.
המשמעות הבסיסית של הֵבִיא היא 'גרם לבוא', ומכאן המשמעות 'לקח דבר-מה ממקום אחד ושָׂם אותו במקום אחר או מסר אותו לידי מישהו'.
המשמעות העיקרית של הפועל נָתַן היא 'מסר משהו לאחר', 'העביר דבר לרשותו של אחר'.
אם כן כאשר הדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני 'מביא' אותו אלא פשוט 'נותן' אותו. רק כאשר הדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
"הבאתי לך את הספר": הדגש הוא על העברת הספר ממקום למקום, למשל אם הספר היה בביתו של הדובר והוא לקח אותו משם ומסר אותו לידי הנמען במקום אחר. 
"נתתי לך את הספר": הדגש הוא על מסירת הספר מרשותו של הדובר לרשותו של הנמען.
יש חפיפה מסוימת בין שתי הפעולות, שהרי פעמים רבות ההבאה מסתיימת בנתינה, אך נראה שבגלל החפיפה החלקית הזאת הפועל הֵבִיא דוחק את הפועל נָתַן בלשון הדיבור.
אולם בלשון התקנית ראוי להקפיד על ההבחנה ביניהם.
'נתן מכות' (מתחלף בלשון הדיבור ב'הביא מכות') ו'נתן חיבוק' (מתחלף בלשון הדיבור ב'הביא חיבוק'). במקרים אלו אפשר כמובן גם לומר בפשטות: 'הכה', 'חיבק'.
 
(האקדמיה ללשון העברית)
 
 
וכאשר נכדי שואל בשיחת טלפון: "להביא לך את אימא?" אני עונה: "הייתי שמחה אם היית יכול להביא אותה עכשיו אליי אבל אתם
גרים רחוק...".
 

 

חזרה לדף פינת הלשון

 
 


 

 

מחבר:
ברוש, יעל