You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
המילה חֹפֶשׁ מופיעה בתנ"ך רק פעם אחת (יחזקאל כז, כ). כיום זו המילה הרגילה לציון מצב של שחרור וחוסר הגבלה.
חברותיה: דרור – המקראית וחירות – מלשון חז"ל משמשות בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המקפידים בלשונם מבחינים בין חופש – מושג כללי ומופשט, ובין חופשה – תקופה פנויה מעבודה או מלימודים: חופשת הקיץ, חופשת מולדת, ואפילו חופשת מחלה. מהארמית שאלנו את הפגרה לציון תקופה מוגדרת שבה מוסד כלשהו מפסיק את פעולתו, כגון פגרת הכנסת. ועוד יש לנו נופש – חופשה שיש עמה בילוי והרפיה לגוף ולנפש, שכן נָפַשׁ פירושו נָח, כאמור "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, יז).
(האקדמיה ללשון העברית)