מחנכים באמונה - בית ספר תחכמוני

ראשית בית הספר ביפו, ב"חדר" שהוקם בשנת 1905 על לידי אנשי אגודת "אחוה" במטרה לשלב מעט לימודי חול בתכנית הלימודים, שרובה המכריע נותר עדיין בתחום לימודי הקודש. המוסד שכונה "חדר אחוה" זכה לאהדת הציבור החרדי המקומי, ובשנת 1908 כשלמדו בו כשמונים ילדים, מונה הרב ד"ר יוסף זליגר למנהלו. מינויו זכה להסכמה ולעידוד מצד הרב קוק. הרב קוק סבר שיש לשלב לימודי חול כדי שמקצועות החול יינקו מרוח הקדושה, ועודד לשלוח ילדים ל"חדר אחוה". בהנהלתו של הרב ד"ר זליגר זכה המוסד, שכונה מעתה "תחכמוני", לתנופת התפתחות וביזמתו הוכנו תכניות לימוד ארוכות-טווח שכללו בין היתר לימודים על-תיכוניים. למרבית הצער פריחת המוסד נמשכה תקופה קצרה בלבד. מצוקה כספית ומחלוקות דרדרו את המוסד עד סף סגירה. שיפור במצב בית ספר "תחכמוני" חל בעקבות ביקור הרב מימון בארץ ישראל בקיץ תרס"ח. הרב מימון הגיע כשליח מרכז "המזרחי" ברוסיה כדי לבחון את מצב החינוך הדתי בארץ ישראל. 
בשנות העשרים של המאה הקודמת עבר בית הספר לתל-אביב, לרחוב לילינבלום 7, ובמשך שנים רבות הוא היה בית הספר הדתי-ציוני היחיד בעיר. תלמידי תחכמוני באו מהאוכלוסייה המסורתית דתית הגדולה של שכונות הדרום (נווה שאנן, שפירא, פלורנטין וכו'). בית הספר נסגר בשנות השבעים של המאה העשרים, וכיום קיימת במקום אולפנית של בני עקיבא.

 

לעיון נוסף:
• יוסי אבנרי, "הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו (תרס"ד–תרע"ד)", בתוך: ניב המדרשיה: בימה לדברי הלכה, מחשבה, חינוך וספרות יח–יט: 179–197, תשמ"ה/ו 
• יעקב צור, "הסכסוך על בית הספר תחכמוני", בתוך: שלם: מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה היהודי, ספר שביעי, ירושלים, תשס"ב