(תרצ"ב–תשנ"ז), איש חינוך ישראלי מייסד אולפנת כפר פינס
נולד בגרמניה למשפחת שרשבסקי שעלתה ארצה כשהיה בן שנתיים. למד בתיכון צייטלין בתל אביב. בצעירותו הדריך אלי ששר בסניף בני עקיבא בבת ים ולאחר מכן אף היה למרכזו.
לאחר שירותו בצה"ל למד גאולוגיה באוניברסיטה העברית ולמד בישיבת חברון. היה מתלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק בישיבת מרכז הרב במחזור התלמידים הראשון. בשנים תשי"ב–תשי"ג עבד במחלקת הנוער של הפועל המזרחי ופעל רבות במעברות. בשנת תש"ך, בהיותו בן 28, מינה אותו הרב משה צבי נריה להקים את האולפנה הראשונה בכפר פינס – "אם האולפנות" ועמד בראשה במשך שבע שנים. לאחר מכן התגורר בקרני שומרון, ניהל בית ספר תיכון בכפר סבא והיה מנהל האגף הדתי בעליית הנוער. בשנים תש"ן–תשנ"ג עמד בראש אולפנת השומרון באלקנה. על אישיותו מעידות תלמידותיו: מידת הענווה וההגינות היו חלק מטבעו, ביישן מצד אחד ובלתי אמצעי מצד שני; מתלהב בדרכו שלו, המאופקת. דרכו החינוכית הייתה "נאה דורש ונאה מקיים"; לא הטפות, אלא דוגמה אישית, שלו ושל משפחתו שהייתה מעורבת מאוד בעשייה. אחת הדוגמאות הבולטות להפנמת יושר והגינות היו "מבחני הכבוד" שהנהיג במוסדות הלימוד שבראשם עמד. הרב אברהם צוקרמן מספר: "בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנה, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה [...] כך הוקם השירות הלאומי לבנות". הרב אלי ששר נפטר באופן פתאומי בט"ז בטבת ה'תשנ"ז (26 בדצמבר 1996) בעת הדרכת מורים בקריית ארבע. על שמו קרויה מדרשת אליה הפועלת במסגרת הגרעין התורני בחריש. כל שזכו להיות בין תלמידותיו, ומורים שעבדו במחיצתו, לא ישכחו את דמותו האהובה שהקרינה תמיד אהבה וכבוד לזולת, אהבה לעם ישראל ולארץ ישראל.