מחנכים באמונה - הרב חנן פורת

 

מלבד המעבר החשוב מבית לבית, צריך מעשה גדול וחזק בשטח" (מתוך ריאיון עם הרב חנן פורת זצ"ל, תמוז תשס"ה). אכן, כל חייו היה חנן 'מופת מחנך' שהשפיע על רבים באישיותו ובעיקר במעשיו שסחפו אחריו המונים. חנן פורת הקדיש את חייו לבניין ארץ ישראל, לחינוך דורות של תלמידי הציונות הדתית ולאהבת ארץ ישראל ועם ישראל.

הוא נולד בכפר עציון ופונה משם עם שאר ילדי המקום בתחילת מלחמת השחרור. זמן לא רב לאחר מכן, באייר תש"ח, נפל כפר עציון לידי הירדנים. רוב תושביו נטבחו והנותרים נשבו. י"ט שנה שמרו בני כפר עציון על קשר חברתי הדוק ביניהם ועל קשר עין ולב עם ביתם בגוש עציון.

כשלושה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים הוביל חנן פורת את השיבה של בני כפר עציון לביתם החרב בהרי עציון, שהיה היישוב היהודי הראשון שנבנה באזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים.

מאז ועד יום פטירתו הוביל באמונה ובלהט גדול את המאבקים הקשים על יישוב כל רגב אדמה ביהודה, בשומרון ובחבל עזה. היה ממקימי גוש אמונים וממובילי ההתישבות ביש"ע לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנים 1881–1999 כיהן כחבר כנסת, שם המשיך במאבקיו על יישוב ארץ ישראל. פורת היה גם ממובילי המחאה נגד פינוי ימית ונגד ההתנתקות והנסיגה מרצועת עזה.

חנן פורת למד בישיבת כרם דיבנה ובישיבת מרכז הרב. בצעירותו השתתף בפעילויות של "גשר" שעסקו בהידברות בין דתיים לחילוניים ובהעמקת הזהות היהודית. היה לדמות נערצת על בני נוער רבים ולמורה דרך למחפשים את דרכם לאמונה. דוגמה לכך היא ספרו "את ענת אנכי מבקש" (מהדורה שניה: "את אחַי אנכי מבקש") , קובץ מכתבים שכתב לאחר מלחמת ששת הימים לנערה חילונית שעברה תהליך של חזרה בתשובה. המכתבים עוסקים במגוון נושאים בתחומי אמונה, ארץ ישראל, גאולה ועוד.

מאז שפרש מהכנסת לימד פורת במכללת הרצוג שליד ישיבת הר-עציון (אלון שבות), בישיבת בית אורות (ירושלים), בישיבת הקיבוץ הדתי (עין צורים) ובישיבת ברכת משה (מעלה אדומים). דרך הוראתו כללה שילוב שיטות לימוד חדשניות ושילוב ספרות עברית בלימודי יהדות. הוא ערך את העלון "מעט מן האור" וכתב בו את הטור הראשי. אחד המאפיינים הבולטים של כתיבתו בעלון היה הבאתו של שיר עברי מדי שבוע וחיבורו לתוכן מאמרו על פרשת השבוע.

"חנן פורת היה אחד הבודדים, אולי הבודד, שבכוח אישיותו בלבד – בלא שנשא בשום תפקיד, תואר, או מקור סמכות אחר – סחף אחריו אלפים [...] אלפים אלה חוללו שינויים מהפכניים במדינה, ולא רק בתחום הגיאוגרפי-ההתיישבותי" (ישראל הראל).