מחנכים באמונה - הרב יהודה לייב פישמן מימון

דפי מאורות (5772-36)
תרל"ו–תשכ"ב (1875–1962)
 
 
​"העבודה החינוכית הזאת שאנו חפצנו בה צריכה להיות דתית-לאומית, עברית מקורית, שורשית, מסורתית, באופן שנוכל לחנך לנו דור מלא אהבה לאומה ולארצה ואמונה באלוקי האומה ובתורתה" (הרב פישמן, התור, ט"ו בטבת תרפ"ט).
הרב פישמן מימון נולד בבסרביה לאביו ר' אברהם אלימלך פישמן. עוד בצעירותו התקרב הרב פישמן לתנועת חובבי ציון, ניהל פעילות ציונית בערי דרום רוסיה ואף נעצר בשל כך. יותר מכל השפיע עליו הרב יצחק יעקב ריינס. יחד עם הרב ריינס לחם למען הקמתה של תנועת "המזרחי" והיה ממשתתפי אספת היסוד של "המזרחי". 
עלה לארץ ב-1913 והתיישב בתל אביב. במלחמת העולם הראשונה גורש בידי הטורקים מהארץ, כדין כל הנתינים הרוסיים, ועבר לארצות הברית. עם שובו ב-1919 עמד בראש תנועת "המזרחי" בארץ ישראל וערך את עיתון "התור" שהופיע בעריכתו במשך חמש עשרה שנה. משנת 1935 היה הרב פישמן מימון חבר בהנהלת הסוכנות היהודית. ב-1936 ייסד את "מוסד הרב קוק". הוא מילא תפקיד מרכזי בהקמת הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כיו"ר בכל ועדות הבחירות לרבנות הראשית עד שנת חייו האחרונה.
בהכרזת העצמאות ישב הרב פישמן מימון לצדו של דוד בן-גוריון ובסיום ההקראה בירך בקול את ברכת "שהחיינו". לאחר קום המדינה שימש כשר הדתות הראשון בממשלת ישראל הראשונה, אך לאחר מכן התפטר מהממשלה על רקע משבר בנושא החינוך במחנות העולים, בעיקר בנושא זרם החינוך שאליו ישויכו עולי תימן.
במשנתו החינוכית הדגיש את חשיבות הבקיאות וההתרחקות מפלפול. הרב פישמן מימון עצמו היה בעל ידע עצום בספרות המקורות של עם ישראל לדורותיה. ספרייתו הפרטית כללה מעל לארבעים אלף ספרים, היו בה כתבי יד רבים ונדירים והיא היוותה בסיס לספריית מוסד הרב קוק.
הרב פישמן מימון נפטר בירושלים בתמוז תשכ"ב (1962). עוד בחייו נקרא על שמו המושב כפר מימון שבנגב.
 
לעיון נוסף
• בן-יהודה, גאולה, הרב מימון בדורותיו, ירושלים תשל"ט
• דון יחיא, אליעזר, "מנהיגות פוליטית בציונות הדתית: הרב יהודה ליב מימון, מנהיג "המזרחי", בר-אילן: ספר השנה של אוניברסיטת בר-אילן, מדעי היהדות ומדעי הרוח, כ"ח–כ"ט (תשס"א), עמ' 123–160.
 
 

 

 

 

מחבר:
פולצ'ק, בועז