מחנכים באמונה - הרב פרופ' יעקב נחום הלוי אפשטיין

דפי מאורות (5772-26)
תרל"ט–תשי"ב (1878–1952)
 
 
"ליבו היה רחב ופיו היה מלא חכמה, משניות וספרי וספרא ותוספתא, מדרשי הלכות ומדרשי אגדות ועוד ועוד, כל התורה כולה כפי שנמסרה לנו ע"י חכמינו ז"ל" (ש"י עגנון).
פרופ' אפשטיין היה פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. הוא ייסד את המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. 
נולד בבריסק שבליטא. כבר בגיל צעיר התמסר למחקר ונהג לכתוב הערות רבות בשולי ספריו. בעודו בבריסק למד בכוחות עצמו יוונית, לטינית וגרמנית. כיוון שבבריסק היה מחסור בספרים עבר לווילנה ואחר כך לבית המדרש לרבנים בוינה. בשנת 1910 התקבל לאוניברסיטת ברן שבשוויץ וסיים שם דוקטורט. משם עבר לברלין ושימש כפרופסור בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל.
בשנת 1925 פנו אליו להצטרף לאוניברסיטה העברית שזה עתה קמה. הוא לימד בלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת 1930 החל לערוך את כתב העת "תרביץ". פרופ' אפשטיין עיצב את אופיים של הוראת מדעי היהדות באוניברסיטה העברית.
ספרו המבוא לנוסח המשנה שיצא לאור בירושלים ב-1959 משמש עד היום ספר יסוד לכל מחקר מדעי של הספרות התנאית והתלמודית. בחקר התלמוד שם דגש על ניתוח לשוני מדוקדק ועל דייקנות היסטורית המבררת כל טקסט לרבדיו ולשכבותיו, ועל הוצאת מהדורות מדעיות של הטקסטים.
להלן מספר דוגמאות להתבטאויותיו:
בעניין איחוד הישיבה והאוניברסיטה כתב: "לא נראית לי אפשרות לכך. האוניברסיטה לא תרשה לעולם הגבלת חופשה ודרך החקירה, והישיבה – אם לא תרצה לאבד את עצמה לדעת – לא תרשה חופש חקירה במקצועות התלמוד והתנ"ך. השפעת האוניברסיטה על הישיבה כבר גדולה מאוד והיא תמשיך ותגדל" (מכתב לנשיא האוניברסיטה העברית, 1926).
כאשר האוניברסיטה החליטה שמסלול הלימודים לתוארB.A. יימשך שלוש שנים אמר: "אנו בעלי התלמוד חושבים שאי אפשר להקיף את מקצוע התלמוד אפילו היקף כלשהו בפחות מארבע שנים, אין אנו חפצים להוציא עמי ארצות שהריחו קצת תלמוד ושיטה, אלו יש לנו כבר די בהגימנזיות שלנו".
 
לעיון נוסף:
 
 


 
 
 
 

 

מחבר:
פולצ'ק, בועז
דוא"ל:
boazp@orot.ac.il