מחנכים באמונה - חובות הלבבות / ר' בחיי אבן פקודה

"חובות הלבבות" הושפע גם ממגמתם של ספרי המיסטיקה המוסלמית שרווחו באותה תקופה, ואשר נועדו להדריך את המאמין בדרכו לשלמותו הרוחנית. הספר מתאר את דרכו של האדם "מראשית חינוכו ועד להגעתו למדרגה העליונה של עבודת האל". הספר מציע העשרה רוחנית כפתרון למתח שבין הרגש הדתי של היחיד ובין המסגרת הממוסדת של עולם ההלכה וקיום מצוות.

בהקדמתו לספר כותב ר' בחיי:

"אך חכמת התורה מתחלקת לשני חלקים: האחד מהם לדעת חובות האברים, והיא החכמה הנראית. והשני לדעת חובות הלבבות, והם המצפונים, והיא החכמה הצפונה. חובות האברים יחלקו לשני חלקים: האחד מהם מצוות שמחייב בהם השכל אפילו אם לא חייבה בהן התורה. והחלק השני מצוות השמע שאין השכל מחייב בהם ולא דוחה אותם [...] אך חובות הלבבות, כל שורשיהן הן מן השכל, כאשר אבאר בעזרת השם".

בהמשך ההקדמה הוא מגדיר במדויק מה הן חובות הלבבות: "שנייחד האל בלבותינו ושנאמין בו ובתורתו, ושנקבל עבודתו ונירא אותו וניכנע מפניו ונבוש ממנו, ונאהב אותו ונבטח בו, ונמסור נפשותינו אליו". הקורא, שהספר "חובות הלבבות" מכוון אליו, אמון על ציות לחוקי התורה. הוא מקיים מצוות מכוחם של משמעת והרגל. אך ר' בחיי רוצה לדחוף את האדם להכרה גבוהה יותר של משמעות היהדות, של חיים יהודיים שאינם רק ציות וקבלת דין מכוחו של הרגל.

בשנת 1161 תורגם "חובות הלבבות" לעברית בידי ר' יהודה אבן תיבון, וכך נפוץ גם בקהילות ישראל באשכנז וזכה להצלחה רבה. לספר הייתה השפעה בציבור הרחב של תלמידי חכמים ולומדי תורה באשכנז, בגלל הפשטות והבהירות בכתיבתו והשילוב הספרותי הנדיר בין עיון דייקני לרגש פיוטי. "חובות הלבבות" היה אחד הספרים הראשונים שנדפסו לאחר המצאת הדפוס: באיטליה בשנת 1490 ובפולין בשנת 1593.

 

·         איזנברג, יהודה, "שכל ורגש בחובות הלבבות", דעת 7 (תשמ"א), עמ' 5–35

·         שביד, אליעזר, משנת "חובות הלבבות", גזית כז, ט–יב (תשל"א), עמ' 20–25

·         מהדורת אינטרנט של חובות הלבבות: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm