מחנכים באמונה - יהודה קיל ומפעל "דעת מקרא"

 

הוראת התנ"ך לוותה בקשיים כבר מראשית הקמתה של מערכת החינוך הדתית. בבתי הספר לימדו מעט תנ"ך. ספרים כדברי הימים וכספר דניאל נזנחו. כדי לתת מענה לבעיה יסד בשנת 1962 שר הדתות דאז, ד"ר זרח ורהפטיג, בשיתוף עם מוסד הרב קוק, עמותה להוצאת מהדורה חדשה של התנ"ך, שתכלול פירושים מסורתיים ולצדם הסברים מדעיים עדכניים. כל זה ברוח דבריו של הרב קוק שכתב שאת ספר התנ"ך ילמדו "בשום שכל עומק הפשט וחכמת הלשון וקדושת הרוח, בסיוע של כל הידיעות המביאות לחקר עומקה של תורה וקדושתה" (ליקוטי הראי"ה, תשנ"ה). 
מה ייחודו של מפעל "דעת מקרא"? 
הסדרה מתבססת על הפרשנות המסורתית הקלאסית, ומשלבת את תוצאות המחקר המדעי המודרני בתחומי הפרשנות, הפילולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה והארכאולוגיה. הפירוש מנוקד ומפרש את הפסוק בצורה פשוטה, כולל ביאור מילים קשות, שמות מקומות ומקורן. כל ספר מחולק לחלקים, ולפני כל חלק ואחריו מוסברים חלוקת הפרשיה, סגנונה הספרותי, והסבר כולל לפרשיה. בתחילת כל ספר ישנו מבוא כללי המסביר עניינים כלליים בספר, כגון זמן חיבורו, רקע היסטורי, הקבלות לספרי מקרא אחרים, הסבר על ביטויים או דמויות המופיעות בו וכדומה. 
יהודה קיל, מונה לעמוד בראש הפרויקט. מפעל ענקי זה, שאין לו אח ורע בתחום פרשנות המקרא ושהשתתפו בו עשרות פרשנים וחוקרים, נוהל מחדר עבודה קטן, עמוס ספרים בדירתו הירושלמית של קיל. הוא גייס את בני משפחתו לסייע בתהליך ההפקה. הרב מרדכי ברויאר ערך והגיה את המקראות לפי כתר ארם צובא, שנחשב לנוסח המקורי העתיק והמדויק ביותר של התנ"ך. סדרת "דעת מקרא" כוללת 31 כרכים, מכסה את כל ספרי התנ"ך ומאירה אותו בראייה רב-תחומית, מקיפה וגדושת חידושים. 
בשנת תשנ"ב (1992) קיבל יהודה קיל את פרס ישראל למקרא. השופטים ציינו לשבח את פרשנותו והדגישו את גישתו המציאותית והמעמיקה ואת התמצאותו המופלאה שבאה לידי ביטוי בדרכי הפירוש. 
יהודה קיל נפטר בי"ד בסיוון תשע"א.