מחנכים באמונה - "שיטת זילברמן"

דפי מאורות (5772-22)
לפני כחמישים שנה, כשהגיעו ילדיו של הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל לגיל חינוך, הוא שאל את עצמו כיצד עליו לקיים את חובתו כאב ללמד את בניו תורה.
 
 

מבירורים רבים שערך התברר לו כי גדולי הדורות המהר"ל, השל"ה והגר"א יצאו נגד דרך הלימוד הקיימת של המקרא, המשנה ואפילו הגמרא. ידיעה זו הביאה אותו להתייעץ עם אחד מגדולי הדור, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, שאמר כי אם הוא ברצונו ללמד את ילדיו תורה בהתאם להלכה, עליו ללמדם בביתו, בעצמו, כיוון שאף אחת מהמסגרות הקיימות אינה עונה על הדרישות. הרב זילברמן אכן עשה כך. מה שהתחיל כפתרון לבניו של הרב זילברמן הפך לרשת תלמודי תורה הפזורים כיום מחברון ועד טורונטו.
"המציאות מוכיחה שילדים הלומדים בשיטה הזו הם שמחים ורואים זאת על פניהם [...] זוהי שמחת תורה אמתית. אחת הסיבות לשמחה של הילדים היא השינון. שינון כל אחד אוהב כי זה מוציא את האנרגיה בצורה חיובית [...] כך אנו רואים גם בישיבה גדולה, שבה מי שלומד בקול ובמרץ לומד בשמחה", אמר הרב יום טוב זילברמן, בנו בכורו של הרב יצחק שלמה ומנהל תלמוד התורה "אדרת אליהו" ברובע היהודי בירושלים.
המגמה היסודית בתלמודי התורה של "שיטת זילברמן" היא לפעול על פי הדרכת המשנה במסכת אבות: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש-עשרה לתלמוד". בהדרכה זו רואים מצדדי השיטה את הבנת חז"ל ליכולת הבנתו של הילד, כך שלכל גיל יש את האתגרים ואת היכולות שלו. עד סוף כיתה ה' מסיימים באדרת אליהו את כל התנ"ך. בכיתות ו–ח לומדים חמישה סדרי משנה. בלימודי המשנה משתדלים לקחת פירוש פשוט, כאשר גם כאן יש לשינון מקום מרכזי. רק בכיתה ט, בישיבה הקטנה, מתחילים בלימודי גמרא.
במוסדות זילברמן אין תעודות ואין חופשות. המלמדים מעודדים את הילדים להמשיך ללמוד גם בשבתות ובחגים. דגש רב ניתן על חלוקת צ'ופרים, הן בפרסים ממש הן בדברי עידוד ובמילים חמות. תלמודי תורה בשיטת זילברמן קיימים כבר למעלה מעשר שנים גם ביישובים בעלי אופי דתי-לאומי: בבית אל, בטלמון, ביצהר, בנוף איילון, בחברון ואף בחו"ל.
 
לעיון נוסף: