מי אחראי על הקרבה בין ההורה למתבגר? כנראה שני הצדדים

הרבנית שרה מייכור, מהמרכז למשפחה של מכללת אורות ישראל, מזכירה שיחסי הורים ומתבגרים הם דינמיים ועל כל אחד מהצדדים לשאוף להתקרב.

יחסים בין הורים לילדים בוגרים יכולים להיות מקור של השראה ובטחון הדדיים, כמאמר הפסוק "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". (מלאכי ג כד)

כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.

היחסים יכולים גם להיות מורכבים או אפילו טעונים והבשורה היא שיחסים הם דינמיים ומשתנים עם הזמן ותמיד יש לאן לשאוף, להתקרב ולשפר. כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.

הנה כמה כלים שיכולים לעזור לשמר יחסים טובים ובריאים עם ילדינו הבוגרים:

1. החובה לחנך את ילדינו פוקעת בגיל בר מצווה, אין לנו זכות/חובה לחנך אותם עד אין קץ. מה שהצלחנו לחנך עד בגרותם הצלחנו. מה שלא הצלחנו עד כה להנחיל, קשה מאוד להניח שהיום כבוגרים נצליח לשנות. לכן כל דיבור מטיף הוא מיותר ועלול להרחיק.

הבן הצעיר שלי ניסח זאת, "אמא כבר אין לך חובה לחנך אותי יותר". כשחשבתי לרגע על האמירה הזו הוא צודק. אין לנו זכות, הרשאה, מנדט להיכנס לחיי ילדנו הבוגרים כשהם לא מבקשים זאת או כאשר הם בפירוש אומרים "תודה על העזרה , תן לי להתמודד עם העניין בדרכי". אנחנו את הבחירות שלנו בחיים עשינו תורם לעשות את הבחירות של עצמם.

חשוב להכיר בעצמאותם ולתת להם את המרחב לנהל את חייהם, לקבל אחריות על הבחירות שלהם, להאמין בעצמם ולחיות חיים בריאים ומשמעותיים ללא הכתבות, ללא התערבויות וללא שנפעיל את מלוא כובד משקלנו עליהם. אני מדברת על הבנים/הבנות הרווקים ועל הנשואים. לגבי הנשואים המשימה שלהם לבנות את הזוגיות ללא התערבויות. לא כדאי לתת עצות אם לא התבקשנו חשוב שהם יוכלו לבנות חיים עצמאיים ולהחליט על מסלול חייהם בעצמם.

לאחר נישואי הילדים, על ההורים להבין כי סוג הקשר שונה מאשר לפני הנישואין, ולהפנים שהילדים מתרחקים כדי לבנות זוגיות בריאה. טבעי לחשוש מהריחוק אך מיותר להרגיש מאויימים ולחשוש כאילו הקשר עלול להיפגע.

גם לגבי הבוגרים הרווקים, מטבע הדברים "ילד נשאר ילד אפילו כשהוא בן 60" אומרת אימי, אבל האמת שהבוגרים כבר לא ילדים יותר. יש למתן את הנטייה הטבעית להתערב ולעזור, את העזרה נתאים לרצון הבן/הבת הבוגרים. טוב שהצעירים יחליטו בעצמם, הם אינם מחויבים לבחור בהורה כמנטור וכשיש להם שאלות אני שמחה שהם פונים אלי , אך משחררת אותם להתייעץ עם מי שנכון וראי להם.

2. תקשורת פתוחה וכנה: התקשורת היא מרכיב מרכזי ביחסים הבוגרים. דברו עם הילדים בצורה פתוחה כנה, ושוטפת לא רק כשמשהו קורה. תתקשרו ותתעניינו בדברים שמעסיקים אותם בחיים. חשוב לפרגן, ליצור אווירה טובה, מקבלת ובונה. לשמוע את דעותיהם, יש לנו הרבה מה ללמוד מהם בעצמנו.

3. תמיכה והבנה: ילדים בוגרים מתמודדים עם אתגרי החיים . ההורים יכולים להיות משענת נפשית רוחנית לתת להם את ניסיון חיינו והתמיכה הרגשית לה הם זקוקים. לתת תמיכה והבנה במערכות היחסים שלהם ובקשיים שהם מתמודדים וכמובן לעזור כשאפשר בגבול ובמידה שהם רוצים ומאפשרים.

4. לראות אותם באור. המתנה הכי חשובה שנוכל לתת להם זו ההרגשה שאנחנו סומכים עליהם ועל הטוב שעוד יראו בחייהם. לתת לילדים הבוגרים הערכה וכבוד לדרך שבחרו להתפלל להצלחתם ולהאמין בה.

5. זמן איכות יחד: טוב ולא פשוט למצוא זמן איכות יחד עם הילדים הבוגרים. זה יכול להיות זמן שלכם לבד, אפילו כמה דקות על כוס קפה, שנסתכל לו בעניים ונשאל "מה קורה איתך יא איבני?" כל אחת ואחד בשפתו כמו גם פעילויות משותפות שתעשו יחד: שופינג , ספורט, בניה של משהו.. כל דבר שתבחרו.

6. כבוד לגבולות ולעצמאות: ילדים בוגרים צריכים להרגיש שהם מקבלים כבוד לגבולות שלהם ולעצמאותם. בואו ניתן להם מרחב לחיות ולקבל החלטות בעצמם.

כל משפחה היא ייחודית ויכול להיות שהפתרון המתאים לכם יהיה שונה מאחרים. נסו למצוא את הדרך הטובה ביותר ליצור יחסים בריאים עם ילדינו הבוגרים ולהתאים אותם לדרך המתאימה לכם שני הצדדים יתברכו מכך.

 

לפרטים והרשמה לקורסים של מרכז ללימודי משפחה במכללת אורות ישראל