You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
נפל דבר. נפל גדול.
בעין חינוכית (31)
מאז נפרדנו לפני החגים ועד חזרתנו כעת להמשך הלימודים, נפל דבר בישראל, נפל גדול בישראל: הסתלק לבית עולמו מורנו ורבנו הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. חובה על כולנו להבין ולהפנים שהסתלקות גדול-דעה בשיעור נדיר שכזה, יוצרת מחוייבות ומטילה משא על כל אחד ואחת מאיתנו.
זאת על שום-מה?
נוסח הקדיש הנאמר אחר הסתלקותו של כל אדם מישראל, ולו גם האדם הפשוט ביותר, פותח במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא". מדוע נדרש דווקא בעת כזאת "גידול קידוש שמו הגדול"? יפה ביטא ש"י עגנון ('קדיש על הרוגי ארץ ישראל') את התשובה: "מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... מתוך אהבתו שאוהב אותנו ואנו מעטים, כל אחד ואחד מעמנו חשוב לפניו כליגיון שלם... נפקד חס ושלום אחד מישראל באה פחת בלגיונותיו של המלך ובאה תשות כח כביכול במלכותו יתברך, שהרי מלכותו חסרה לגיון אחד מלגיונותיו ונתמעטה חס ושלום גדולתו יתברך. לפיכך אנחנו מתפללין ואומרים אחר כל מת מישראל 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא', יגדל כח השם ולא יביא תשות כח לפניו יתברך ויתקדש בעולמות שברא כרצונו...". ועתה נאמר, אם כך בכל אחד ואחת מישראל, הרי כך שבעתיים בעת שמסתלק גדול וענק בישראל – החלל שנפער עצום!
קצר המצע מתיאור דמותו של מורי ורבי זצ"ל, מה גם שחז"ל מלמדים אותנו (עבודה זרה ה ע"ב) שלוקח עשרות שנים עד שמבינים לאשורם את מלוא מסריו של רב, ובפרט אחר שהערכה מליאה של דמות יכולה להיעשות רק על ידי "מקבילו"[1], וקטונתי. אלא שכבוד התורה שגלה אינו מאפשר שלא לתת, ולו גם בתמציתיות, דעתנו לעניין. הכרת החלל שנוצר היא שתאפשר מילויו. גדלותו בתורה של הרב זצ"ל הוכרה עוד בהיותו צעיר לימים על ידי גדולי הדור הקודם. החזון איש כתב לו: "עיקר מגמתו לאמיתת התורה"; 'אבי הישיבות' הרב איסר זלמן מלצר התייחס בכבוד רב ביותר להערותיו והתכתב איתו; וכך גם הרב צ"פ פרנק ועוד רבים רבים. בשל כך התמנה בגיל צעיר לדיין, אח"כ לאב בית דין ולחבר בית הדין הגדול. לימים ראה בו הרב משה פיינשטיין זצ"ל את "הדיין" בה"א הידיעה בארץ ישראל. הרב היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ומשך עשר שנים עמד בראשה. ואולם יותר מכל היה הרב "מרביץ תורה". משך עשרות רבות של שנים הוא מסר שיעור קבוע בישיבת מרכז הרב ואחר פטירת רבנו הרצי"ה שימש כראש הישיבה. אלפי תלמידי חכמים צמחו וגדלו למה שהם, על אדני שיעורים אלה.
ה'תוצר' מרשים. הבוחן היום את מפת החינוך והרבנות במגזר הציוני-דתי ייווכח שחלק ניכר ביותר מראשי הישיבות והר"מים, ראשי אולפנות ומדרשות ומכונים תורניים, רבנים ומחנכים – וגם ראש מכללה אחד... – הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו! חז"ל אומרים (תענית ה ע"ב) על יעקב אבינו ש"לא מת", והגם שהספידוהו וחנטוהו – כי כל עוד "זרעו בחיים" גם הוא בחיים. אף אנו אומרים היום: "אברהם" עצמו אומנם "שב למקומו" (בראשית יח, לג) ואולם בכוחנו לגרום לכך שרבי אברהם "לא מת". השאלה היא אם "זרעו בחיים"; ובידינו הדבר! מורשתו של מו"ר זצ"ל מתחילה בתורה ונגמרת בתורה. מתוך תורה הורה על ערכה של ארץ ישראל, מתוך תורה הצביע על מחוייבותנו לעם, מתוך תורה בחן תדיר את יחסנו למדינה - רשויותיה ומנהיגיה - ובראש וראשונה מתוך תורה מיקם את החינוך כמשימה העיקרית של דורנו. עתה, בדרכו עלינו להלך: להגדיל תורה ולהאדירה, לגדל תלמידי חכמים ותלמידות חכמות ולהירתם לחינוך.
הרהורים חינוכיים
א. האם אנו באמת יודעים, אפילו קצת, על אישיותו ותורתו של מי שכונה ' ר' אברום'? כמדומני שראוי לנסות ולהשלים את החסר. ראשית לכל, אנו ממליצים בחום על מאמר יותר ארוך של ראש המכללה, הרב גוטל, אשר פורסם בעיתון הצופה ואף הועלה לאתר המכללה[2]. (מי שנמצאת במכללה, יכולה לקחת העתק מצולם המונח ברחבה הראשית). שנית, בימים האחרונים פורסמו לא מעט כתבות ומאמרים על ר' אברום זצ"ל. במקום להתעלם ולחפש בעיתון רק 'חדשות', כדאי לעיין בהם ואף באלו שיפורסמו בעתיד.
ב. למען האמת, השאלה כאן יותר רחבה. כמה פעמים אנו מצטטים שם של רב (או אדם אחר חשוב) מבלי שבעצם יש לנו שמץ של מושג מי הוא היה, מתי חי ומה עשה? בכלל, כמה פעמים אנו קוראים או שומעים מושג או מילה שלא מבינים? האם אנו רצים לברר מי היה האדם, או מה פשרה של מילה? ושמא העצלות והבושה מביאים למצב שנימנע מכך ונדרוך במקום? הרי רק אנו יכולים לקחת אחריות על ידיעותינו ומיגור בערותנו. על כן: עלי לרשום לעצמי שם של רב שאיני יודעת עליו רבות, ולמצוא זמן לברר ולקרוא עליו. לרשום לעצמי מושג או מילה, ולמצוא זמן לעיין במילון או באנציקלופדיה. כל 'מבחני הבקיאות' שבעולם לא יעזרו למי שלא תיקח אחריות אישית על המשך ידיעותיה ולימודיה. והלימוד על דמותו של ר' אברום זצ"ל הוא בהחלט הזדמנות ראויה לעלות קומה בתחום חיוני זה.
ג. אחרון חביב: איך נחנך את תלמידינו לכל זאת? איך נחנכם לדעת מי היה ר' אברום או כל רב אחר? איך נחנכם לקחת אף הם אחריות על ידיעותיהם, החל מפיתוח רצון בסיסי לברר מילים ומשמעותם של מושגים? ייחודו של האדם טמון בהיותו מדבר[3]. מילים ומושגים הם שבונים את העולם. כיצד נחנכם להיות בוני עולמות?
ד. אחרון אחרון חביב: הרב גוטל סיים את דבריו בקריאה להמשיך ולהפיץ את תורתו של ר' אברום, בין השאר בחינוך עצמנו ותלמידנו לבחון כל דבר מתוך תורה. ולזה איך מחנכים? אולי בין השאר ובתחילה, בזה שנחנך את עצמינו להיות יותר כאלה?! סוף דבר, הרבה עבודה יש לנו בשנה הקרובה ובשנים הקרובות. שנה טובה וחורף טוב! (י.ג.)
קבצים להורדה:
