אין שמים פסיק, קו מפריד וכיוצא בהם לפני סוגריים. לא נכון: הילד הלך לבית הספר בדרך הקצרה, (זו הקרובה לביתו).
אחרי סוגריים יבוא סימן הפיסוק שהיה ראוי לבוא במשפט בהיעדרם. נכון: הילד הלך לבית הספר בדרך הקצרה (זו הקרובה לביתו).
כאשר הכתוב בין סוגריים מסתיים בסימן שאלה, בסימן קריאה או בשלוש נקודות, אין משמיטים את סימן הפיסוק הראוי לבוא לאחר הסוגריים. נכון: הילד הלך לבית הספר בדרך הקצרה (זו הקרובה לביתו!).
(מתוך לאה צבעוני, עברית כהווייתה, אמנות הפיסוק; האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם, כללי הפיסוק)